האם אי כדאיות הצעת מכרז עשויה להוביל לבטלותה

פריד עבאס הוא קבלן לביצוע עבודות פיתוח וכבישים, והשתתף במכרז שפרסמה המועצה המקומית ינוח ג'ת לביצוע עבודות לפריצת דרכים חקלאיות בתחום שיפוטה. בהצעתו הציע פריד לבצע את העבודות תמורה הסך 272,025 ₪.

הצעתו של פריד לא הייתה ההצעה הזולה ביותר שהוגשה, ולאחר שפריד הוזמן לישיבה עם נציגי המועצה המקומית ינוח ג'ת, הסכימו הצדדים, כי העבודה תימסר לפריד, אלא שהתמורה שתשולם לפריד תהייה סכום ההצעה שהציע בניכוי הנחה בשיעור 15%, ובתנאים אילו נכרת חוזה בין הצדדים.

לאחר שפריד החל בביצוע העבודה, מצא פריד כי המחיר המוסכם, היינו זה שנקבע בהפחתת 15% מסכום ההצעה שהגיש, הוא מחיר הפסד. בית משפט קבע כי , פריד רשאי להודיע למועצה כי לא ישוב לעבודה אלא אם ישולם לו המחיר המקורי, ובעקבות זאת הוציא ראש המועצה המקומית דאז מתחת לידו מסמך וביקש מפריד לשוב לעבודה, והוסיף כי "לגבי מחירי היחידה, המחיר ייקבע בהמשך".

ראש המועצה דאז הוסיף במכתבו, כי הוא מבקש לבצע העבודה באופן מיידי "מאחר ועונת מסיק הזיתים כבר בפתח ויש צורך חשוב ודחוף ומיידי לביצוע הדרכים, ע"מ לאפשר גישה נוחה ומיידית לכל בעלי מטעי הזיתים".

משקיבל פריד את מכתב ראש המועצה דאז, שב פריד לבצע העבודה וביצע אותה עד תומה, וכאשר סיים, הגיש למשיבה חשבון לפי המחיר המקורי בו נקב בהצעתו במכרז.

המועצה המקומית ינוח ג'ת סירבה לשלם למערער הסכום שדרש, ושילמה לו הסכום עליו הוסכם לאחר הפחתת השיעור 15%, על כך הגיש פריד תביעתו לבית המשפט.

ביהמ"ש קבע:

פריד כמפר ההסכם:

אין מחלוקת כי נכרת חוזה משפטי תקף בין הצדדים, אשר העמיד את חיובי המועצה לביצוע העבודות שיוזמנו על סכום של 231,221 ₪.

עם משלוח ההודעה על ידי פריד, כשלושה שבועות לאחר החתימה על החוזה, כי אין ביכולתו לעמוד בתנאים, מסר למעשה פריד הצהרה כי הוא עומד להפר את החוזה. בנוסף, הפסיק את העבודה בשטח, ולמעשה לא חזר לעבודה והשלימה, אלא רק לאחר שעשה שימוש לרעה באילוצי הזמן בה הייתה מצויה המועצה.

עם משלוח מכתב ההודעה ושאר הפעולות שננקטו על-ידי פריד, היו פעולות חד צדדיות, אשר יש בהן כדי להוות הפרה בוטה של ההסכם.

המסקנה המתבקשת מן האמור, שלא נוצר הסכם חדש בין הצדדים, ולא הייתה התחייבות משפטית לשלם תמורה הגבוהה מזו עליה הוסכם בחוזה.

יתר על כן, גם אילו נתנה המועצה הסכמה למחיר, עובר לאותו מועד, ספק אם בנסיבות העניין ניתן היה לראות את הבטחת ראש המועצה לפתוח מחדש את שלב המו"מ על מחיר העבודה, ככל שניתן לראות בה הסכמה "מסוימת", כהסכמה המעידה על גמירות דעת, מאחר שלא ניתנה מרצון חופשי.

הפועל היוצא מן האמור, שלא עמדה לפריד כל זכות שלא למלא את תנאי החוזה במלואם, וכי הפסקת העבודה על ידו הייתה אפוא בגדר של הפרת ההסכם. רשאי היה פריד, עוד בשלב המו"מ בין הצדדים שלא לקבל על עצמו את ביצוע העבודה במחיר מופחת. ואולם, משקיבל זאת על עצמו, ונחתם חוזה בין הצדדים, הרי שמדובר היה בחוזה מחייב. כל זאת, על אחת כמה וכמה שבצד דיני החוזים הכלליים, יש לקחת בחשבון גם את האמור לעניין הכללים החלים בדיני מכרזים.

סוף דבר:

המסמכים והראיות שהוצגו לאחר חתימה על החוזה, אין בהם כדי ליצור התחייבות משפטית מחייבת מצד המועצה. החוק קובע כי חוזה מחייב, שיש בו התחייבות כספית מטעם המועצה, יכול שיהיה רק אם נחתם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה. הבטחות, שאינן מעוגנות בחוזה, שניתנו על ידי המועצה וגזברה לא יכולים לחייב את המועצה. על אחת כמה וכמה, במקום בו לא הוכח כי ניתנה התחייבות מפורשת כזו.

אשר על כן, דין התביעה להדחות וכל צד ישא בהוצאותיו.