האם בורר יכול לבחון את טיבה של החלטה שהתקבלה באסיפה הכללית?
בפני עו"ד לאה רוזנטל תיק 1078/432/00
עוזר רשם האגודות השיתופיות תיק 1078/130/01
ב ע נ י ן : זבדיאל – מושב עובדים של פא''י
להתישבות שיתופית בע''מ
ע"י ב"כ עו"ד י. אבידני או א. ספרבי
בן הלל 13, ירושלים94231-
התובעת
ו ב ע נ י ן: חייט שלום
ע"י ב"כ עו"ד בניטה אושרת
רח' צה"ל 6, קומה ב' חדר 208
בנין סולל בונה, ת.ד. 6038,
אשקלון78646-
נתבע 1
ו ב ע נ י ן : 1. חייט יואב נתבע 2
2. חייט נצח נתבע 3
3. חייט עופר נתבע 4
כולם ע"י עו"ד סמי ישראל
רחוב ריבל 18, תל-אביב67778-
ה ח ל ט ה
1. באי כוח הצדדים פנו למשרד הרשם בבקשות שונות כדלקמן:
בתאריך 10.3.02 בקשה מטעם ב"כ נתבע 1 להרחבת סמכות הבורר.
היינו מבוקש שהבורר ידון בטענה בדבר קיום מעשה בית דין, וכן בטענה כי הנתבע 1 הוא הבעלים של השטח בו הוא מחזיק, או בעל זכויות קנייניות בו. ראה סעיף 6 לבקשה. (להלן "השטח העודף").
2. ביום 17.3.02 נשמעו טענות הצדדים בפני.
אפשרתי לכל הצדדים להעלות טענותיהם ותגובותיהם לעניין החלפת בורר וכן לעניין הרחבת סמכות הבורר ולעניינים נוספים, כאמור בהחלטתי.
3. בתאריך 9.4.02, לאחר הדיון בפני, ביקשה ב"כ הנתבע 1 לבטל את מינוי הבורר, למנות בורר מומחה, "להוציא" מהתיק את הנתבעים 2-4 וכן ליתן לבורר סמכות לדון בטענת "מעשה בית דין".
(א) להחליף את הבורר;
(ב) למחוק את הנתבעים 2-4 בנימוק כי:
"מדובר בסכסוך קרקעות שבין האגודה השיתופית לבין הנתבע 1 ואין זה עניינם של ילדי הנתבע ליטול חלק בסכסוך זה".
5. תגובת האגודה ובקשתה:
(א) לעניין הסמכות בסיפא של בקשת עו"ד בניטה אושרת, הרי שהצדדים הסכימו למינוי על פי סעיף 52(2) ומנהלת מחלקת הבוררות נתנה החלטה כי "המנוי נעשה כדין ולבורר יש סמכות".
(ב) לבורר לא הוגשה בקשה לפסילה. בקשה להחלפת בורר צריכה להיות מוגשת לבורר, ורק במידה ודחה אותה יש לערער לרשם. מאחר וכאן לא הוגשה בקשת פסילה לבורר הרי שאין מקום לדון בטענת הפסילה.
הבורר מונה בספטמבר 2000. הבורר ניהל את הבוררות כדין ושמע את העדויות בתיק. אין מקום לבוא היום, באפריל 2002 כשנתיים לאחר המנוי ולבקש החלפת בורר, אשר ביצע עבודתו נאמנה.
תקנה 3 לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים) התשל"ב1972- קובעת כדלקמן:
"העברת בוררים מתפקידם
רשאי הרשם להעביר בורר מתפקידו, בין שמינהו צד לסכסוך ובין שמינהו הרשם, אם נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים, או אם התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין".
העילות האמורות לא התקיימו בענייננו. דווקא החלפת בורר היא זו שתגרום לענוי דין.
(ג) לבורר לא הוגשה בקשה לבטול צירוף הבנים על כן אין מקום לדון בטענה זו.
האגודה ביקשה צרוף הבנים כבר בתחילת מהלך הבוררות. יש שהוי בהגשת הבקשה לבטול צרוף הבנים.
יתרה מכך, מדובר ב"שטח עודף" המוחזק ע"י האב אשר הבנים אמורים לקבל אותו על כן הצירוף נועד להביא להתדיינות יעילה ולפתרון מלא של הסכסוך על כל הנוגעים בדבר ולפיכך היה מקום לצרפם והליך צרופם היה כדין ואין מקום להפרדה בין סכסוך האב לבנים.
בע.א. 491/76 גאולים מושב עובדים נ. צדוק, פד"י ל"א (3)625 נאמר:
"בעלי דין אינם יכולים לעשות דין לעצמם, להיכנס להליך בוררות ולצאת ממנו על פי רצונם. צורת התנהגות כזו היתה מרוקנת מתוכנה את הבוררות כהליך אפקטיבי לפתרון סכסוכים".
(ד) לעניין מעשה בי"ד מפנה ב"כ האגודה לסיפא בהחלטת הבורר אשר קבעה:
"ההכרעה בעניין טענת "מעשה בית דין" כפי שנטענה בכתבי הטענות של הנתבעים תינתן במסגרת פסק הדין הסופי שינתן בסכסוך המתברר בפני. הצדדים יהיו רשאים להביא במהלך הבוררות את ראיותיהם לעניין משעה בית הדין ולהתייחס לכך בסיכומיהם" (ההדגשה הוספה).
העולה מהאמור הוא כי הבורר מתכוון לשמוע את כל ראיות הצדדים בשאלת "מעשה בית דין" ולתת החלטה בשאלה זו במסגרת החלטתו בפסק הבורר הסופי. אשר על כן הבקשה בנושא זה מתייתרת.
6. החלטה
(א) בעת המנוי הראשון בתיק 432/00 נקבעו הנתבעים חייט שלום, חייט נצח וחייט יואב. בטעות נשכח הבן חייט עופר. על כן ביקשה האגודה בהמשך לצרף גם בן זה, אשר נשמט בטעות, וכך נעשה.
אין ספק כי יש צורך לדון במכלול נושא "השטח העודף" בתיק הבוררות, משום שהאגודה הגישה תביעה כשבכוונתה לדרוש פנוי האב מ"שטח עודף" ומסירת שטח זה לבנים. אשר על כן, על כל הצדדים לקחת חלק בבוררות זו.
(ב) נתבע מס. 1 רשאי להעלות בדיון בבוררות טענות כרצונו.
הבורר כבר פסק כי הנתבע 1 זכאי לטעון למעשה בית דין ולנסות לבסס טענה זו. כמו כן זכאי נתבע מס. 1 לטעון לבעלות או לזכות קניינית בשטח העודף, הכל כפי שמבוקש בסעיף 6 לבקשת ב"כ הנתבע מס. 1 מיום 10.3.02.
(ג) הבקשות להחלפת בורר ולמחיקת נתבעים 2-4 בתיק, אינן מתקבלות. בין השאר אני דוחה בקשות אלה משום שלא הועלו בפני הבורר.
אין לדון בבקשות שלא נשמעו בפני הבורר, והרי לא היתה כאן בקשה לפסילת בורר אשר חייבת להיות מוגשת לבורר ורק במידה ובקשה לפסילה נדחית ע"י הבורר, ניתן לערער עליה למשרד הרשם.
אשר על כן אני מאריכה את תוקף מנוי הבורר בששה חודשים מהיום. הבורר מתבקש לזרז הליכי הבוררות.
בכך אני דוחה גם את בקשת ב"כ הנתבעים 1-4 להחלפת הבורר.
(ד) בקשת ב"כ הנתבעים למחיקת הנתבעים 2-4, נדחית.
כל הצדדים נדרשים להליך הבוררות.
כל הצדדים לקחו חלק פעיל בבוררות.
לכל הצדדים האפשרות לערער למשרד הרשם תוך 10 ימים ממתן פסק בורר באם יש להם השגות כלפי פסק הבורר הסופי.
ללא נתבעים 2-4 תסוכל מטרת הבוררות והיא, פתרון כולל לסכסוך שבין האגודה, האב, הבנים וכל שאר החברים אשר טרם קיבלו קרקע מהאגודה.
7. החלטת האסיפה הכללית באגודה באפריל 1999 אינה נושא לדיון בבוררות זו. (להלן: "החלטת האסיפה").
תקיפת החלטת אסיפה בטענה שלא התקבלה כדין – יש להפנות למנהל מחלקת הפקוח במשרד הרשם, על מנת שיפתח בבדיקה או חקירה בשאלה האם ההחלטה התקבלה כדין.
לא תישמע תקיפת החלטה שלוש שנים לאחר שהתקבלה, כאשר הצדדים היו מודעים להחלטה בכל אותה תקופה והאגודה פעלה על פיה. יש כאן שהוי.
8. תקיפת תוכן החלטה שהתקבלה באסיפה – יש לפנות לבית המשפט, משום שאסיפה כללית היא רבון והיא רשות מחוקקת באגודה, על כן תקיפת תוכן ההחלטה איננה בגדר "עסקיה הפנימיים של האגודה" אלא נושא חוקתי, על כן אין מקום לדון בתוקף ההחלטה בבוררות, אלא בבית המשפט.
ניתן להניח כי גם בית משפט לא יתערב "בהחלטת אסיפה כללית" שלוש שנים לאחר שהתקבלה, כאשר על פניו לא נראית כבלתי חוקית בעליל והיא החלטה שהתקבלה על דעת הרוב ועל פי דין.
9. בורר אינו בודק את טיבה של "החלטה באסיפה כללית". הטענות נגד אסיפה כללית, בין מהותיות ובין פרוצדוראליות, היו צריכות להיטען במקומות הנכונים ובזמן המתאים.
11. אשר ען כן הבורר ימשיך מיידית בשמיעת עדויות וראיות הצדדים, באופן המהיר ביותר, זאת על מנת שלא להמשיך ולגרום לענוי דין ל50%- מחברי האגודה, אשר מחכים עשרות שנים לקיום "הגרלת קרקעות" בשלב הבא שלאחר חלוקת "קרקע עודפת" לקרובים, הכל כפי שהוחלט בהחלטת האסיפה האמורה לעיל, לטובת כלל חברי האגודה.
12. החלטה זו תועבר בדואר רשום לבורר ולב"כ הצדדים.
12 במאי 2002
מנהלת מחלקת הבוררויות
