האם בעלת זכויות בנחלה מייסדת במושב עבדון זכאית להכפלת חלקתה?

ענייננו בתביעה שהגישה התובעת להצהרה כי היא זכאית להכפלת חלקתה במושב עבדון, זאת מכוח עיקרון השוויון.

הרקע

התובעת, חברה במושב עבדון, בעלת זכויות בנחלה מייסדת. התובעת טענה כי כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת התקבלה החלטה להכפיל את 54 הנחלות המייסדות במושב, ובוצעו 2 הרחבות לחברים בעלי נחלות מייסדות, והרחבות אלו כללו גם בני חברים אשר קיבלו בתים חדשים שהוכרו כנחלות רגילות (לא מייסדות). בתחילת שנות ה-2000 התגלעו חילוקי דעות בין חברי המושב באשר להקצאת נחלות נוספות לבני חברים המחזיקים בנחלות מייסדים, דבר שהוביל לריבוי התדיינויות משפטיות בין החברים במושב.

בפסק בוררות שניתן ביום 10.1.2007 נקבע כי מאחר שבנה של התובעת עמד בתנאים להרחבה, ורשום כבעל נחלה מייסדת בעצמו, הוא זכאי לקבל עבור בתו נחלה במושב. לעניין התובעת ומספר חברים במעמדה, נפסק שהם אינה זכאים להרחבה מהטעם שקיים בן שמחזיק במשק, כלומר הטעם לשלילה אינו כי היתה הכפלה אלא כי קיים בן המחזיק במשק. עוד צוין בפסק הבוררות כי מתקיים ליקוי בקביעת הקריטריונים למועמדים לנחלות בהרחבה, שכן חבר המחזיק בנחלה מייסדת והיא רשומה על שמו ויש לו בן המחזיק נחלה מושב אינו זכאי להרחבה עבור בן נוסף, בעוד שאם אותו חבר מייסד היה מעביר את המשק על שם בנו הממשיך – הבן היה זכאי לנחלה בהרחבה.

על מנת לתקן ליקוי זה הציעו הבוררים כי האגודה תשריין נחלות ליום שבו יעברו הנחלות לבנים הממשיכים, ופסק הבוררות אושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי. לטענת התובעת, חרף פסק הבוררות הנתבעים הקצו לעצמם או לילדיהם נחלות מהנחלות שנאסרו בהקצאה ועוד בטרם הבשילו התנאים. לפיכך, טענה התובעת כי אין להפלותה ויש ליתן לה גם את זכות הכפלת הנחלה.

מנגד, טענו הנתבעים כי במסגרת ההרחבה שבוצעה בשנות ה-80, הוכפלה נחלת בעלה של התובעת, שכן הוא ייחס אותה לבנו כמועמד לקבל משק בהרחבה, ומשעה שהוכפלה נחלתו אין לאפשר הכפלה נוספת. לפיכך טענו הנתבעים, כי כל קביעה אחרת תוביל למצב בו משק מייסד יהא זכאי לשתי הרחבות, דבר הסותר את הנחיות משרד החקלאות והשוויון בין חברי המושב. טענה נוספת שהועלתה היא, כי בשל טעות של המושב, התייחסו לבית שקיבל בנה של התובעת כאל נחלה, ונחלה זו הוכפלה עלי ידי הקצאת נחלה לבתו בהתאם להסכם פשרה שאושר על ידי בית המשפט. כלומר, נחלת התובעת שהייתה צריכה להיות מוכפלת פעם אחת הוכפלה פעם נוספת שלא לצורך, ומשמעות קבלת התביעה היא הכפלת נחלת התובעת פעם נוספת.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים, בית המשפט פוסק כי דין התביעה להתקבל. ראשית, בית המשפט קובע כי הואיל ומסמכי הסוכנות היהודית לפיהם בנה של התובעת הוא בעל נחלה מייסדת מהווים רשומה מוסדית, חזקה עליהם שהם נכונים ולא נובעים מטעות, זאת כל עוד לא תובא ראיה טובה שתוכיח אחרת. יתרה מכך, טענת הנתבעים באשר לטעות בהכפלת הנחלה אינה נתמכת בראיות, לכן לכאורה מצבה של התובעת אינו שונה ממצב שאר הנתבעים שקיבלו נחלה נוספת או שריינו לעצמם את הזכות לעשות כן.

באשר לטענת התובעת לפיה היא זכאית להכפלה לכשיבשילו תנאי הסף בהתאם לפסק הבוררות, נפסק כי טענה זו היא סבירה בנסיבות העניין, בייחוד לאור העובדה כי הנתבעים מימשו את זכותם להכפלה בטרם הבשילו התנאים, ובשים לב לכך שההקצאה עומדת בשלבי סיום ולאחריה לא יהיו הקצאות נוספות.

בית המשפט ציין, כי הוא ער לעובדה שבפסק הבוררות נפסק כי התובעת אינה זכאית להכפלה, אך הנימוק שניתן שם הוא אינו בשל הכפלה שנעשתה בנחלת התובעת, אלא כאמור בשל העובדה שיש לה בן עם נחלה. כך גם נקבע באשר לנתבעים, וחרף זאת הם קיבלו נחלות נוספות. על כן, אין נסיבות המצדיקות סטייה מן הקביעה שיש לשריין גם את זכותה של התובעת להכפלת שטחה. זאת, מכוח עקרון השוויון, שכן אם היא אינה זכאית להכפלה כך גם הנתבעים אינם זכאים.

באשר לטענת הנתבעים כי לא יהא זה הוגן להכפיל שוב את נחלת התובעת, לאחר שזו הוכפלה, בית המשפט פוסק כי גם ההקצאות לנתבעים כנחלות מייסדות לא נולדו מאליהן אלא כתוצאה מהקצאה שנעשתה להם, ולכן ההכרעה בפסק הבוררות אינה נעוצה בשאלה אם נחלות מייסדות כפר הוכפלו או לא, אלא כאמור אם יש בן נוסף שיש לו משק. מאחר שהנתבעים לא נתנו הסבר מספק לטענה בדבר הבשלת תנאי היסוד בעניינם, יש לקבוע כי אי קבלת התביעה תהווה הפליית התובעת באופן שאינו מוצדק. למעשה, לפי בית המשפט פסק הדין בתביעה דנן מיישם את פסק הבוררות הלכה למעשה, שכן הוא קבע כי החברים אינם זכאים להקצאה נוספת עד להבשלת התנאים, לכן משמימשו את הקצאתם ישנה הצדקה לקבל התביעה.

סיכום

התביעה מתקבלת, ובית המשפט מורה לאגודה להקצות נחלה לבן ממשיך של התובעת, או לכל הפחות לשריין לה את הזכות לכשיבשילו התנאים בעניינה או ליורשיה. הנתבעים יישאו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של התובעת בסך כולל של 10,000 ש"ח.

ניתן ביום: ז' באלול תש"פ, 27 באוגוסט 2020.