האם בעצם הקביעה כי המינוי של הבורר ייעשה על ידי הרשם מעוגנת גם קביעה כי המינוי ייעשה עפ"י חוק הבוררות או ומעצם קביעת זהות הסמכות קובע הרשם גם את הדין החל ?
בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 1174/700/09
עורך דין רמזי חוראני
בעניין :אגודה שיתופית פדיה, מושב עובדים להתיישבות
חקלאית שיתופית בע"מ, ע"י ב"כ עו"ד יניב עצמון
מרח' רוטשילד 55 ראשון לציון 75266.
טל' : 03-9561882, פקס: 03-9663563
המשיגה/ המערערת
- נגד –
אברהם יום טוב ו- 13 אחרים.
מושב פדיה , מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ .
מיקוד 99796.
המשיבים
ישיבת 15.7.2010
מופיעים : אין הופעה מטעם האגודה.
אין הופעה מטעם המשיבים.
החלטה
1. ביום 25.5.2010 הגישה המערערת השגה על החלטת כב' הבורר מר יאיר אשל מיום 30.4.2010 כשהיא מעלה טענה מקדמית בדבר חוסר סמכות כב' רשם האגודות השיתופיות ( ועוזריו - התוספת שלי. ר.ח. ) לדון בערעור .
2. ביום 31.5.2010 נתתי החלטה בדבר הגשת עיקרי טיעון וקבעתי דיון ליום 15.7.2010 שעה 10:00.החלטה נוספת נתתי ביום 8.6.2010 ובה ביקשתי את תגובת המשיבים לטענה בדבר חוסר הסמכות תוך 5 ימים מהמצאת ההחלטה ואף הטלתי על ב"כ המשיגה ליידע את המשיבים בתוכן ההחלטה. החלטה זו הומצאה לעו"ד עצמון בפקס ואישור על כך מצוי בתיק.
3. ביום 20.6.2010 הוגשה בקשה של המשיבים בה ביקשו הם אורכה של 14 יום כדי "להיערך לתשובה בהתאם " והם מפנים להחלטה שלי מיום 8.6.2010. יוצא אפוא, כי ההחלטה מיום 8.6.2010 הומצאה לצדדים. נתתי אורכה של 10 ימים והוריתי על העברת ההחלטה לצדדים בפקס.
4. התגובה של המשיבים בדבר חוסר הסמכות אכן הומצאה למשרד הרשם , בפקס, וזאת ביום 30.6.2010.
5. אני מניח כי יתכן וההחלטה הראשונית בדבר הגשת עיקרי טיעון לא הגיעה לכלל המשיבים. את זאת אני למד מהודעות טלפוניות ופקס מיום 13.7.2010 וכן שיחה טלפונית עם המתמחה ממשרד עו"ד עצמון ואף משיחה עם מר עצמון, לפיה אין הוא יודע אם יתקיים דיון, וכי גם נציג של המשיבים ( שכיום הוא יו"ר האגודה ) אינם יודעים אם יתקיים דיון אם לאו.
6. הודעתי בטלפון למר עצמון, כי דיון יתקיים, אך אם יש הסכמה שאתן החלטה ללא התייצבות יודיעוני ואפעל בהתאם .ואכן עו"ד עצמון שלח בפקס הן תגובה לתגובת המשיבים והן הודעה מוסכמת להחליט ללא התייצבות הצדדים בפניי. באותו יום 14.7.2010 אני עצמי הייתי בהשתלמות וראיתי את ההודעה רק היום – ומכאן ההחלטה בהיעדר הצדדים .
7. ב"כ המשיגה מפנה לתקנה 2א(ו) לתקנות האגודות השיתופיות ( בוררות בסכסוכים ) , התשל"ב – 1972 ,להלן : תקנות הבוררות ,לפיה מקום שנקבע בתקנון אגודה מנגנון יישוב סכסוך על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר ,בדרך של בוררות , ואותה רשות או מוסד חדלו מהתקיים , הרי שבמקרה זה תתקיים הבוררות עפ"י חוק הבוררות . יוצא מכך כי אין סמכות לרשם לשמוע את ההשגה או את הערעור על פסק דין הבורר . תימוכין לכך הוא מוצא בהחלטת כב' מנהלת מחלקת הבוררויות במשרד הרשם מיום 28.12.09 בה מצוין מפורשות כי הדיון יתנהל עפ"י חוק הבוררות.
8. בפי ב"כ המשיגה יש טענות נוספות בדבר הסמכות או יותר נכון, היעדר הסמכות מלכתחילה למינוי הבורר לגבי מי שאינם חברים, וכי למעשה קיימת הייתה סמכות לעשות כך רק לגבי המשיבים : מר גבריאל גבריאל, תמם יהודה, חמני אמיר, חמני שרון ומשה יחזקאל.
9. בתגובת המשיבים לעניין חוסר הסמכות , טוענים הם כי יש ויש סמכות לרשם וזאת מכוח העובדה שהם פנו לרשם וזה מינה את הבורר וכן מעצם השתתפות המשיגה עצמה בהליכי הבוררות .הם ציינו כי הם שומרים על זכותם להעלות טענותיהם בנושא הערעור לכשיתאפשר הדבר.
10. דיון והכרעה: כידוע מינוי בורר ע"י רשם האגודות השיתופיות יכול להיעשות בשני מסלולים , הראשון הנו מכוח סעיף 52 (1 ) לפקודת האגודות השיתופיות והאחר הינו עפ"י סעיף 52 (2) לפקודה.. ייאמר עוד כי אם המינוי נעשה עפ"י סעיף 52 (2) לפקודה, הרי הליכי ההמשך ייעשו אף הם במשרד הרשם, לרבות השגה על החלטת הבורר, אישור הפסק , תיקונו או ביטולו . ראה סעיפים 52(ד) (4) לפקודה.
11. מנגד אם המינוי נעשה מכוח סעיף 52(1) לפקודה , הרי המינוי מתנהל עפ"י חוק הבוררות תשכ"ח- 1968. ראה נוסח התקנות 2א (ב) לתקנות הבוררות ו- 2א (ו ) של תקנות הבוררות . ראה גם י. נועם אגודת שיתופיות הלכות ופסיקה , מהד 204 עמ' 508 ו- 511. נשאלת השאלה מהן הנפקויות למקור התחיקתי של המינוי ? התשובה הנה שיש נפקויות בכמה מישורים :
א. ההשגה על פסק דין של בורר הפועל מכוח חוק הבוררות או התנגדות לאישור פסק בוררות כאמור נעשית בפני בית המשפט המחוזי על דרך של בקשה לביטול פסק בורר , בעוד שהזוכה החפץ באישור הפסק מגיש בקשה לאישורו , שוב לבית המשפט המחוזי. לעומת זאת השגה על החלטת בורר המנהל בוררות עפ"י סעיף 52 (2) נעשית בפני רשם האגודות השיתופיות או מי מעוזריו .ראה סעיף 52 (4) לפקודת האגודות השיתופיות .
ב. ההתנגדות לפסק הבורר מכוח חוק הבוררות נעשית כאמור עפ"י בקשה בכתב תוך 45 יום מקבלת הפסק של הבורר ( ראה סעיף 27 לחוק הבוררות ) , בעוד שפנייה לרשם לביטול או תיקון פסק הבורר שפעל מכוח סעיף 52 (2) תיעשה בפנייה תוך 10 ימים מקבלת החלטת הבורר.{סעיף 52 (4) (ב) לפקודה} .
ג. ביישוב סכסוך עפ"י תקנות האגודות השיתופיות אין הצדדים יכולים להתנות על הוראות התקנות, לא כן בהליכים עפ"י חוק הבוררות,תשכ"ח- 1968.
ד. הבורר הפועל עפ"י חוק הבוררות פטור מתחולת הדין המהותי, אלא אם הוסכם אחרת בהסכם הבוררות, לא כן בהחלטת בורר המתקבלת מכוח תקנות האגודות השיתופיות . ראה הערעור בעניין בית נחמיה נ' נוימן שנשמע בפני הרשם, ( לא פורסם ) כפי שמובא בספרו של נועם עמ' 516 . ראה גם תיק בוררות 302/507/02 יאיר מוסקוביץ ואח' נ' קיבוץ מענית ( לא פורסם- ,נועם עמ' 517 ) .
ה. העילות לביטול פסק הבורר הפועל עפ"י חוק הבוררות הנן עילות סגורות, כמופיע בסעיף 24 לחוק .אלו הן אותם עשר עילות שהנן רשימה סגורה,{ או חלקן אם הערעור מוגש מכוח סעיף 21 א( ג)} ולא כך המצב בהשגה על החלטת בורר הפועל מכוח תקנות האגודות השיתופיות ( בוררות בסכסוכים ) , התשל"ב – 1972 .
12. נחזור כעת לתקנה מכוחה מונה הבורר כאן. המינוי נעשה מכוח תקנה 2א(ו) לתקנות האגודות השיתופיות ( בוררות בסכסוכים ) התשל"ב- 1972 . מפאת חשיבות הנוסח אביאו להלן :
"אגודה שסווגה כמושב עובדים ונקבעה בתקנותיה הוראה שלפיה ייושבו סכסוכים הנוגעים לעסקי האגודה על ידי רשות או מוסד של תאגיד אחר ואותם רשות או מוסד חדלו מלהתקיים- בין אם אותו תאגיד הקים גוף אחר במקום אותם רשות או מוסד ובין אם לאו- ייושב הסכסוך על ידי בורר שהוסכם על ידי הצדדים. לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי הבורר תוך חמישה עשר ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע , ייושב הסכסוך על ידי בורר שנתמנה על ידי בית המשפט המוסמך על פי חוק הבוררות התשכ"ח- 1968, או על ידי בורר שנתמנה על ידי הרשם, הכל לפי בחירת התובע".
13. שאלה חשובה מאין כמותה הנה : האם בעצם הקביעה כי המינוי של הבורר ייעשה על ידי הרשם מעוגנת גם קביעה כי המינוי ייעשה עפ"י חוק הבוררות או שמא הסעיף קבע את זהות הממנה, קרי הרשם ומעצם קביעת זהות הסמכות הממנה קבע הוא ממילא גם את הדין החל ? קרי דיני האיגוד השיתופי ! .
14. מודה אני כי השאלה אינה שאלה קלה, מחד ניתן לטעון כי משיצא העניין מתחולת סעיף 52 (2 ) והמחוקק הפנה לחוק הבוררות הרי הכול ייעשה עפ"י הדין הנ"ל, אך מאידך ניתן לטעון כי פרשנות זו יכולה להיות מופרכת, שכן אם המחוקק רצה דווקא בניתוק מוסד הרשם בפן הפרסונאלי וגם בפן המהותי ממקרים כאמור, מדוע חזר והכניס את הרשם בדלת האחורית כמי שמוסמך למנות בורר ? תחום מומחיותו של הרשם הנו תחום של האיגוד השיתופי ותחולת סמכותו הנה צרה ומיועדת בעיקר למציאת פתרונות לסכסוכים בין אגודת שיתופיות לחבריהן או חברי אגודות לבין עצמן או סכסוכים בין אגודות . אז מה תרם המחוקק לייעול הליך הבוררות בכך שהסמיך את הרשם לקבוע את הבורר ? . לכך אוסיף היבט נוסף והנו שעה שהפנה מחוקק המשנה ליישוב סכסוך על ידי בורר הפנה הוא לחוק הבוררות מפורשות,בעוד שכשהפנה למינוי בורר על ידי הרשם לא אמר מאומה אודות חוק הבוררות. האם מכלל הלאו ניתן לקרוא את הכן? קרי מכך שהפנה לחוק הבוררות במינוי בורר על ידי בית המשפט ולא הפנה לחוק הבוררות במינוי על ידי הרשם , סלל מחוקק המשנה את הדרך בפני הבורר לפעול לא לפי חוק הבוררות אלא לפי הדין השיתופי ? אלו שאלות למחשבה ואין לי צורך להכריע בהן, אך מובן כי אין זה יאה להשליט נורמות הקובעות הסדרים ראשוניים בדרך של פרשנות תחיקתית ועדיף כי המחוקק ייתן דעתו לנקודות אלו.
15. צא וראה כי שתי דרכי פרשנות יכולות להביא להחלטות סותרות בעניין הסמכות. מאחר ובשלטון החוק מדובר, ולדידי- במובן הרחב של המילה מדובר, קרי שגוף לא ייטול לעצמו סמכות אלא אם הוסמך מפורשות לעשות כך על ידי המחוקק, הרי בשלב זה יכול אני לקבל את הטענה של חוסר סמכות, אם כי לא בלב שלם .
16. להשלמת התמונה אוסיף נדבך נוסך להחלטה של העברת זירת ההתגוששות לבית המשפט המוסמך : עד כה נהוג היה במשרד הרשם כי במקרים כאלה מתווספת תוספת בהחלטה למינוי בורר כי "הבוררות תתנהל על פי חוק הבוררות" .גם במקרה דנן צוין כך.
17. על אף הלבטים בפן העיקרוני, הרי דעתי ,במקרה הספציפי , הנה כי אין להמשיך את הדיון בפני הרשם וכי יש להעביר את הדיון לבית המשפט עפ"י חוק הבוררות. את זאת אני קובע בעיקר על סמך העובדה כי בכתב המינוי צוין מפורשות כי הבוררות תתנהל עפ"י חוק הבוררות תשכ"ח – 1968. הבוררות התנהלה והסתיימה כשהוראה זו קיימת בצו המינוי. אף צד לא ערער על קביעה זו ואני מניח כי מה שנאמר ע"י כב' הבורר כי הוא פועל מכוח סעיף 52(2) לפקודה מקורו בהיסח הדעת או בטעות סופר. מקור הסמכות שלו הנו הצו המסמיך אותו או ממנה אותו בורר .
18. ייאמר עוד כי עצם ההחלטה כי יש להעביר את העניין לבית המשפט אין משמעה העברה אוטומטית מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב ] התשמ"ד-1984 , שכן לכאורה אין החוק חל על תפקיד הרשם וב"כ האגודה יצטרך לעשות מעשה אקטיבי כדי להביא את המשך ההכרעה לבית המשפט. מדוע ראיתי לנכון להעלות נקודה זו במפורש ? התשובה הנה שמשום שאינני רוצה להתערב לטובת מי מהצדדים בנושא המועדים. אינני יודע גם אם חלף המועד להגשת הבקשה לבית המשפט המחוזי, בהתחשב בשביתות במערכת בתי המשפט. ב"כ האגודה בעצמו היה מודע לטענה של חוסר סמכות וכפועל יוצא מכך לאפשרות כי תתקבל בקשתו ולכן היה עליו לדאוג מבעוד מועד לצעד המתחייב מכך.
19. לא מצאתי לנכון להיכנס לעובי הקורה של טענות ב"כ המשיגה אודות חלק מהמשיבים על רקע הטענה כי אינם חברי האגודה. כידוע הטענה הייתה כי לגבי אלה שאינם חברים אין סמכות לרשם למנות בורר כלל וכלל. מאחר וטענה זו נבלעת ממילא בטענת חוסר הסמכות לניהול הליך הערעור בפני הרשם, הרי עדיין יכול ב"כ המשיגה להעלות טענות כאמור בפני כב' בית המשפט שידון בהמשך ההליכים.
20. סוף דבר, הנני בדעה כי יש למחוק את הערעור ואני מוחק את ההשגה שבפניי כמבוקש , אם כי לאו דווקא מנימוקיו של ב"כ המשיגה.
בנסיבות המיוחדות של מקרה זה אינני מחייב בהוצאות.
ניתנה היום 15.7.2010 ד אב, התש"ע בהיעדר בצדדים.
עו"ד רמזי חוראני
המזכירות תעביר העתק החלטתי זו בדואר ובפקס לצדדים.
רמזי חוראני , עו"ד
עוזר רשם האגודות השיתופיות
