האם החלטת הרשם המורה על הקפאת פדיון מניות באגודת הכורמים, התקבלה בחוסר סמכות ?
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מספר 31/36/07
בעניין -
הדסה מזרחי ואח'.
ע"י ב"כ עוה"ד שטריקס ו/או ש.שיפר
ו/או א.שיפר ו/או א.פלדמן. ו/או מ.תשבי
ו/או א. מרגוליס ו/או ה.אורון
מרחוב דניאל פריש 3 תל אביב 64731
טל: 03-6088922 פקס: 03-6969215
המבקשים
נ ג ד
אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב בע''מ.
ע"י ב"כ עו"ד ליפא מאיר ואח'
מרחוב איתמר בן אב"י 4 תל אביב 64736
טל: 03-6070600 פקס: 03-6070666
המשיבה או האגודה לפי הענין.
החלטה
רקע עובדתי -
ביום 07/02/07 פנו אלי המבקשים וטענו כי החלטתי מיום 05/12/06 המורה על הקפאת פדיון מניות באגודת הכורמים, התקבלה בחוסר סמכות תוך פגיעה בצדדים להליך. בפנייתם ביקשו את התייחסותי לטענותיהם, ואת ביטול החלטתי.
הפניה הועברה להתייחסות המשיבה וביום 18/02/07 התקבלה תגובת האגודה שדחתה את טענות העותרים.
ביום 06/03/07 ניתנה החלטתי בה קבעתי כי ייערך בפני דיון ביום 26/03/07 בנוכחות הצדדים. לאחר מספר דחיות, נקבע הדיון ליום 06/05/07, כאשר על הצדדים, בהתאם להחלטתי, היה להגיש טרם הדיון בפני, את עיקרי הטיעון עליהם הם מעוניינים להסתמך בטיעוניהם.
כאמור בהחלטתי מיום 06/03/07:
ה ח ל ט ה
"בתיק הוגשה בקשה ביום 07/02/07 מטעם המבקשים בנושא החלטתי מיום 05/12/06. המשיב השיב לבקשה ביום 08/02/07 ובעקבותיה שבו המבקשים ופנו במכתב מיום 04/03/07.
הנני קובע התיק לדיון בפני ליום 26/03/07 בשעה 9.00 רח' מקור חיים 35, תלפיות, ירושלים.
המבקשים יגישו למזכירות ולצד שכנד עיקרי טיעונו לפחות שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון, המשיב יגיש עיקרי טיעון ארבעה ימים לפני המועד שנקבע.
עיקרי הטיעון יכללו בצורה תמציתית את טענותיו של כל צד את האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן, ליד כל החלטה בנפרד.
הייתה אסמכתא פסק דין שלא פורסם מטעם בית המשפט או מטעם לשכת עורכי הדין, יצורף לעיקרי הטיעון צילום מפסק הדין.
טענה שלא נטענה בעיקרי הטיעון לא תשמע, אלא במקרים חריגים.
בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע דינו כבעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון.
ניתן היום 06/03/07 . "
ביום 03/05/07 הגישו המבקשים "בקשה דחופה לצו ביניים" לביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ. בבקשתם מבקשים הם, כי ביהמ"ש יורה לי להימנע מלקיים את הדיון שנקבע ליום 06/05/07.
ביום 03/05/07 ניתנה החלטתו של כבוד השופט עוזי פוגלמן בה נדחתה בקשתם של המבקשים למתן צו ביניים, בקובעו כי:
"קיום דיון בפני המשיב 1 אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך, שימנע הענקת סעד על ידי הערכאה המוסמכת ככל שתהיה עילה לכך. הבקשה למתן צו ביניים נדחית."
המבקשים לא הגישו את עיקרי טיעוניהם כנדרש בהחלטתי ולפיכך המשיבה לא הגישה אף היא את עיקרי טיעוניה.
ביום 06/05/07 התקיים בפני דיון, בנוכחות ב"כ הצדדים, בו העלו את טענותיהם.
בנושא בו טענו המבקשים בכתבי טענותיהם גם הוגשה עתירה לבג"צ באמצעות העותרים- הדסה מזרחי ואח' נגד רשם האגודות השיתופיות ואגודת הכורמים- בג"צ 3048/07.
בעתירה ישנה בקשה לביטול החלטתי מיום 05/12/06 בה הוריתי על הקפאת פדיון מניות באגודה לתקופה של 8 חודשים.
עיקר טענות המבקשים:
לטענת המבקשים, החלטתי מיום 05/12/06 לא הומצאה לידיהם והתקבלה במשרדם רק ביום 30/01/07 ע"י ב"כ האגודה.
ביום 26/07/06 הוועד הממונה פנה אלי בבקשה להקפאת פדיון זכויות באגודה. לאחר מכן ניתנה החלטתי, במעמד צד אחד, המורה על הקפאת פדיון זכויות באגודה.
לטענת המבקשים, החלטה שכזו פוגעת בכללי הצדק הטבעי, משום שלא ניתנה לצדדים אפשרות לטעון את טענותיהם טרם קבלת ההחלטה.
לטענת המבקשים, אין לרשם הסמכות ליתן צו המורה על הקפאת פדיון הזכויות לחבר שחברותו באגודה פקעה. תקנה 9 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג 1973, אינה מקנה לרשם סמכות להורות על הקפאת תשלום דמי המנייה.
לטעמם, ההחלטה התקבלה שלא כדין, תוך פגיעה ממשית בכללי הצדק הטבעי ובחריגה מסמכות.
כן סבורים המבקשים, כי עיכוב מתן החלטתי בנושא שינוי סיווג האגודה כמבוקש ב"בקשה הדחופה למתן הוראות", גורם להם עינוי דין.
בדיון בפני טען ב"כ המבקשים:
כי לא הגישו כל בקשה או ערעור ככל שהדבר נוגע להחלטת הקפאת זכויות באגודת הכורמים. כל שביקשו הוא, לנמק מהו מקור סמכותי ליתן את החלטתי מיום 05/12/06 ומדוע ניתנה ההחלטה מבלי ליתן ללקוחותיהם זכות טיעון, שעה שידוע כי הינם נפגעים ישירים מהחלטה.
כי אין לרשם כל סמכות להחליט בעניין זה ולפיכך ההחלטה בטלה מעיקרא בנוסף לשאר הסיבות המנויות בפנייתם.
ב"כ המבקשים עו"ד מיכאל תשבי, סירב להתייחס לטענה שנטענה על ידי ב"כ האגודה, בדבר היותו ב"כ יקב מתחרה השייך לאביו ולא השיב לגבי מעמדו בכל הקשור לייצוג בהליכים אלו.
לדברי המבקשים, בעניין ההחלטה להקפאת פדיון זכויות החברים באגודה, תלוי ועומד בג"צ הדסה מזרחי ואח' נגד רשם האגודות השיתופיות 3048/07, ולכן, יש להמתין עד להכרעת העניין בבג"צ.
עיקר טענות האגודה:
לטענה העיקרית של המבקשים כי היה עלי, בטרם קבלת החלטתי, ליתן זכות טיעון לעשרות לקוחות שהינם צדדים שונים להליכים משפטיים שונים הנוגעים לאגודה, תשובתם היא:
ככל שמדובר במי שהם צדדים שונים להליך שבפני, הרי שלא ברור מיהם אותם אחרים הרשומים כמבקשים ומיהם אותם צדדים המיוצגים על ידי עורכי הדין שטריקס, שיפר ותשבי.
אין בין בקשת הועד הממונה להקפאה זמנית של התשלומים בגין פדיון המניות באגודת הכורמים, לבין ההליך התלוי ועומד בפני לעניין סיווגה של אגודת הכורמים ולא כלום. הניסיון ליצור קישור בין שני ההליכים, עומד על אדני שווא הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית.
יש להעמיד דברים על דיוקם. טענתם של המבקשים, בדבר קיומם של "הליכים שונים הנוגעים לאגודה" אינה ברורה כלל ועיקר. ההליך הרלוונטי היחיד הנוגע לאגודת הכורמים, שמתנהל בפני הרשם, הוא תיק מספר 31/70/07 נועם בלום ואח' נגד אגודת הכורמים, במסגרתו מתבקש הרשם לשנות את סיווגה של האגודה ולחלופין להורות על פדיון זכויות החברים בשווי ריאלי.
המבקשים מסתמכים על אמירה "כבדרך אגב" (כהגדרתם) של הרשם, בעת דיון בנושא אחר, ואשר התייחסה להתקנת תקנה או "צו שעה" המורה על הקפאת פדיון זכויות באגודה. ברור שאמירה שכזאת, במסגרת דיון בנושא אחר, אינה מקנה להם מעמד בבקשה למתן הוראות שהגיש הוועד הממונה.
צו השעה אליו מתייחסים המבקשים אינו רלוונטי לענייננו. מטרתו של הצו הייתה, להבטיח שמירה על זכויות חברים המבקשים לעקור את כרמיהם. לא היה בצו השעה, דבר וחצי דבר הנוגע להקפאת פדיון או דחייה במועד תשלום דמי הפדיון.
סמכות הפיקוח של הרשם על וועד שמונה על ידו קבועה בתקנה 28 א (ו) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה 1975 :
"מינה הרשם ועד, רשאי הוא לקבוע את חלוקת התפקידים בין חברי הוועד ואת סמכויותיו ולהנחות את הוועד בפעולותיו".
ההליך של מתן הוראות לוועד ממונה, נועד להבטיח ניהול נאות של ענייני האגודה עליהם מופקד הוועד בפיקוח הרשם. במסגרת זו, לרשם סמכות לכוון ולהנחות את הוועד לצורך ביצוע תפקידיו. אין המדובר בהליך שיפוטי שצדדים רבים לו, אלא במסגרת היחסים שבין הרשם לבין הוועד הממונה.
בדומה, נפסק על ידי ביהמ"ש בעמ"נ (י-ם) 103/01 גאון נגד רשם האגודות השיתופיות ואח' תק- מח 2001 (3) 3910:
מעמדו של וועד ממונה דומה מאוד למעמדו של מפרק. גם כאן, מתן ההוראות על ידי הרשם לוועד הממונה הוא נושא שבין הרשם לוועד הממונה אשר נועד להבטיח ניהול נאות של ענייני האגודה במטרה להגן על האגודה חבריה ונושיה..."
לכן אין זה סביר, שכל בקשה המוגשת לרשם על ידי המפרק, תועבר לכל אחד מנושי האגודה ואין דין המטיל חובה שכזו.
לעניין היקף סמכות רשם האגודות השיתופיות, מביאה האגודה את עמדתה של המלומדת ס. אוטולנגי בספרה אגודות שיתופיות- דין ונוהל (1995):
"החל בהפעלת שיקול דעתו אם לרשום אגודה שיתופית וכלה בהחלטתו להוציא נגדה צו פירוק, לכל אורך הדרך חולש הרשם על האגודה השיתופית. פיקוחו מלמעלה מלווה אותה על כל צעד ושעל (שם בעמוד 113).
אחד הטעמים העיקריים למינוי הוועד הממונה, היה הצורך למנוע את התמוטטותה של אגודת הכורמים נוכח הקשיים התפעוליים והכלכליים אליהם נקלעה. הותרת המצב על כנו, ככל שמדובר בהמשך תשלומים בגין פדיון מניות החברים על ידי האגודה, היה מסכל את מטרת מינוי הוועד הממונה.
זאת ועוד, תקנה 8 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג 1973 (להלן- "תקנות החברות") קובעת כי:
"לא תשלם אגודה לחבר כל תשלום שיש בו משום הפחתת הון מניות חבריה, למעט קרנות מוחזרות שנוצרו על פי תקנות האגודה".
על כן, בשעה שאין לאגודה רווחים או קרנות מיועדות ומספיקות למימון פדיון המניות, מצווה האגודה שלא לבצע כל פדיון של מניות החברים.
עוד באותו עניין, תקנה 10 לתקנות החברות מתירה לאגודה לנכות מסכום הפדיון:
"סכום השווה לשיעור יחסי לפיחות ערך הון המניות של האגודה מחמת הפסדים או ירידת ערכם של נכסי האגודה".
לכן, עד לסיום מלאכת תיקון התקנון, מן ההכרח להקפיא את הפדיון, כי עם סיומו יקטן בוודאות סכום הפדיון. על מנת למנוע תוצאה לא רצויה זו, ביקש הוועד הממונה להורות על הקפאה זמנית של ביצוע פדיון המניות וזאת עד לגיבוש תקנון חדש שעשוי לייתר את הקושי הנ"ל.
ביום הדיון חזרה האגודה על טיעוניה והוסיפה:
הבקשה הדחופה למתן צו ביניים שהוגשה לביהמ"ש העליון ביום 03/05/07 בשבתו כבג"צ, לא הוגשה לאכסניה הנכונה. היה על המבקשים להגיש את הבקשה לביהמ"ש המחוזי בשבתו כביהמ"ש לערעורים ורק לאחר מיצוי ההליכים בפני הרשם.
ההחלטה מיום 05/12/06 ניתנה על ידי הרשם כערכאה שיפוטית ולא כרשות מנהלית ומפניית המבקשים מיום 07/02/07, משתמעת בקשה לביטול החלטת הרשם.
ב"כ האגודה הוסיף כי מבדיקתו עולה שהן בפנייה מיום 07/02/07 והן בעתירה שהוגשה לבג"צ, ניתן לראות כי החתומים על כתבי הטענות, הם עו"ד שטריקס ועו"ד שיפר ולא עו"ד תשבי. לכן, לא ברור מהו מעמדו והאם הוא מייצג את אותם המבקשים.
עוד טען ב"כ האגודה כי לעו"ד תשבי נגיעה אישית, בכך שהינו עו"ד המייצג יקב המתחרה באגודת הכורמים.
בהתאם להחלטת הרשם מיום 06/03/07 היה על כל צד להגיש עיקרי טיעון מטעמו ובעל דין שלא יגיש עיקרי טיעון, דינו כמי שלא התייצב לדיון. משנדחתה בקשתם של המבקשים למתן צו ביניים ע"י כבוד השופט עוזי פוגלמן, מן הדין היה שיוגשו עיקרי טיעון ומשלא הגישו, אין כל טיעון מטעם המשיבה.
לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים ובטענות הצדדים הנני קובע כדלקמן:
בקשתם העיקרית של המבקשים כפי שעולה מפנייתם מיום 07/2/07 היא, כי אבטל את החלטתי מיום 05/12/06, בה הוריתי על הקפאת פדיון מניות לחברי האגודה המבקשים לפרוש ממנה ולממש את זכויותיהם בה, לתקופה בת 8 חודשים.
לטענת המבקשים, יש לראות בהחלטתי, החלטה שהתקבלה בחוסר סמכות, תוך פגיעה בזכות הטיעון של צדדים מעוניינים ועל כן יש לבטלה.
האגודה בתגובתה מיום 18/02/07 טענה כי אין לראות ההחלטה כבטלה והצביעה על מקור הסמכות ליתן ההחלטה. האגודה הציעה, כי ייערך דיון בנוכחות הצדדים וזאת על מנת לאפשר לכל צד להשמיע את טענותיו בפני ובסיום ההליך תינתן החלטה על בסיס הטיעונים.
גם לאחר הסכמת האגודה לקיים בפני דיון ולאפשר למבקשים להשמיע את טענותיהם, כפי שביקשו, סירבו המבקשים להתייצב לדיון ופנו אלי בדרישה לבטלו.
ביום 30/04/07 דחיתי את בקשתם של המבקשים לבטל את הדיון שנקבע ליום 06/05/07.
לאחר שדחיתי את בקשתם של המבקשים לביטול הדיון, פנו לביהמ"ש העליון ביום 03/05/07 בשבתו כבג"צ, בדרישה לבטל את הדיון.
ביום 03/05/07 נדחתה בקשתם של המבקשים על ידי כבוד השופט עוזי פוגלמן בקובעו כי :
"קיום דיון בפני המשיב 1 אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך שימנע הענקת סעד על ידי הערכאה המוסמכת ככל שתהיה עילה לכך. הבקשה למתן צו ביניים נדחית."
אלא, שגם לאחר החלטתו של בית המשפט, הדוחה את מבוקשם, לא ראו המבקשים לנכון להגיש את טיעוניהם בפני לקראת יום הדיון.
המשיבה, המסווגת כיום כאגודה חקלאית, פדיון המנייה בה, על פי הדין, הינו בערך נומינלי או בהתאם לקבוע בתקנונה של האגודה.
בפני מתנהל הליך נפרד בו נטלו חלק, חלק מהמבקשים, שדרשו לשנות את סיווגה של האגודה, לאגודה "יצרנית" או לאגודה ל"שירותים". דרישתם זו של המבקשים נועדה להוביל לחובת פדיון מנייתם בערך ריאלי. בהחלטתי מיום 20/05/07 הסכמתי, לפנים משורת הדין, ובכפוף לקבוע בהחלטתי זו, למנות חוקר שיבדוק אם אכן יש מקום לשנות את סיווגה של האגודה.
הוראות החוק לעניין פדיון המניות-
אדגיש כי על פי חוק החברות, יכול כל בעל מניה לסחור במנייתו בשוק החופשי. החברה אינה רשאית לפדות או לרכוש את המניה, אלא במספר מצומצם של חריגים.
שלא כמו בחברה, באגודות שיתופיות הדין הוא שונה. אין חבר באגודה השיתופית יכול למכור את מנייתו או להעבירה לאחר. עם פקיעת חברותו באגודה, מנייתו נפדית רק על ידי האגודה בה הוא חבר.
הבדל עקרוני זה, מחייב התייחסות מיוחדת כדי למנוע את קריסתה של האגודה. אם האגודה תאלץ לפדות את כל מניותיה ידולל הונה. לפיכך, נקבעו בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות החברות שהותקנו על פיה, הוראות המבהירות את הכללים בדבר אפשרות פדיונה של המניה.
סעיף 17 לפקודת האגודות השיתופיות המבסס את עקרונות הקואופרציה בארץ ובעולם קובע :
"אסור להעביר לאחר מניותיו של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך רשאית האגודה לפדותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה עפ"י פקודה זו".
וראה גם סעיף 31 לפקודת האגודות השיתופיות.
לפיכך, נקבע בתקנה 8 לתקנות החברות, האיסור על הפחתת הון המניות באגודה השיתופית:
"לא תשלם אגודה לחבר כל תשלום שיש בו הפחתת הון מניות חבריה, למעט קרנות מוחזרות שנוצרו על פי תקנות האגודה".
מטרת תקנה זו, המושתתת על עקרונות הקואופרציה, נועדה להבטיח את יציבותה של האגודה השיתופית.
לצורך זה הותקנו גם תקנות 9-20 לתקנות החברות, שמטרתן הענקת יציבות כלכלית וחברתית לאגודה שיתופית. התקנות קובעות באילו סוגי אגודות ניתן לפדות את המניות בערך ריאלי ובאילו אגודות הפדיון יהיה בערך נומינלי. ראה לעניין אפשרות הפדיון, תקנה 9 לתקנות החברות הקובעת כי מניית החבר תפדה בידי האגודה:
"פקעה חברותו של אדם באגודה, שלא לרגל מותו, תפדה האגודה את מנייתו, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, תוך המועד הנקוב בתקנותיה, אולם לא יאוחר משנתיים מיום פקיעת החברות; הרשם רשאי להאריך את המועד האמור לשלוש שנים נוספות לגבי אגודות מרכזיות".
התקנות הנוספות, הקובעות את צורת הפדיון, אופי הפדיון וחישוב הערך, מטרתן כאמור, לשמור על יציבותה של האגודה השיתופית. על כן, ככלל, מוגבלת אפשרות פדיון המנייה על ידי האגודה.
משנה תוקף מקבלים הדברים באגודה שיתופית המסווגת כאגודה חקלאית. לפיכך, נקבע בתקנות החברות בתקנה 10 כי פדיון המנייה באגודה יהיה בערך נומינלי.
"המניה תיפדה בסכום ששולם תמורתה לאגודה בנוסף לסכומים אחרים שנקבעו על פי הוראות תקנות האגודה, אולם רשאית האגודה לנכות ממנו סכום השווה לשיעור יחסי לפיחות ערך הון המניות של האגודה מחמת הפסדים או ירידת ערכם של נכסי האגודה, לרבות פחת עד ליום שבו פקעה החברות ובלבד שהפיחות הוא בשיעור שאילו פורקה האגודה לא היו מחזירים לכל אחד מהחברים את מלוא הסכום ששילם תמורת מנייתו".
רק בתקנה 11 לתקנות החברות מנויים מספר מועט של סוגי האגודות, בהם יש לפדות את המניה בערך הריאלי, אך בכפוף לתקנון האגודה (ראה גם סעיף 17 לפקודת האגודות השיתופיות):
תקנה 11:
"באגודה יצרנית, באגודה לשירותים למעט אגודה לתחבורה והובלה, העוסקת בהולכת נוסעים ולפי צו הרשם גם בכל אגודה אחרת למעט מושב עובדים, מושב שיתופי או כפר שיתופי - תיפדה המניה, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, בסכום השווה לערכה ביום פקיעת החברות".
הקשר בין חבר באגודה שיתופית ובין אגודתו הינו "קשר אישי".
"היות האדם חבר באגודה שיתופית אינה זכות קניינית בלבד, כגון זכות במניה בחברה, אלא היא נושאת עימה זכות וחובה של עבודה אישית ושירות אישי. כדברי השופטת אבנור בפרשת גולד נגד "דן" (ת.א (ת"א) 2404/70 גולד נגד "דן" פ"מ ע"ד 208).
בדיון אחר שנערך בפני בעבר, בנושאים אחרים, שבו היו נוכחים גם המבקשים, בחלקו הלא פורמאלי של הדיון, הועלתה הצעה של התקנת תקנה או צו שעה מטעם שר התמ"ת, המורה על הקפאת פדיון זכויות באגודה, וזאת נוכח מצבה הקשה של האגודה.
בסופו של יום לא התממש רעיון זה. לפיכך, אין כל קשר בין בקשה זו שבפני, להחלטתי מיום 05/12/06.
ביום 06/03/07 ניתנה החלטתי בבקשתם של המבקשים נשוא הדיון, בה קבעתי בין השאר:
...
3). "המבקשים יגישו למזכירות ולצד שכנגד עיקרי טיעונו לפחות שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון, המשיב יגיש עיקרי טיעון ארבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון".
4). עיקרי הטיעון יכללו בצורה תמציתית את טענותיו של כל צד את האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן, ליד כל החלטה בנפרד.
הייתה אסמכתא פסק דין שלא פורסם מטעם בית המשפט או מטעם לשכת עורכי הדין, יצורף לעיקרי הטיעון צילום מפסק הדין.
טענה שלא נטענה בעיקרי הטיעון לא תשמע, אלא במקרים חריגים.
בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע דינו כבעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון.
"בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע דינו כבעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון". (ההדגשה שלי ואינה במקור- א.ז).
המבקשים לא מצאו לנכון להגיש עיקרי טיעון כנדרש בהחלטתי מיום 06/03/07. לא זו אף זו, המבקשים ניסו למנוע את קיום הדיון הקבוע ליום 06/05/07 ב"בקשה דחופה למתן צו ביניים" שהגישו לביהמ"ש העליון בשבתו כבג"צ. אלא שהחלטת כבוד השופט עוזי פוגלמן שהתקבלה ביום 03/05/07 קבעה כי:
"קיום דיון בפני המשיב 1 אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך שימנע הענקת סעד על ידי הערכאה המוסמכת ככל שתהיה עילה לכך. הבקשה למתן צו ביניים נדחית."
גם לאחר החלטת כבוד השופט עוזי פוגלמן שדחתה את מבוקשם, לא ראו לנכון המבקשים להגיש את עיקרי טיעוניהם כפי שקבעתי בהחלטתי ומשכך גם לא הוגשו עיקרי טיעון מטעם האגודה.
למעשה, מטעם זה בלבד יש לדחות את כל טענות המבקשים לביטול ההחלטה מיום 05/12/06 ואת הטעמים שביסוד בקשתם.
בהחלטתי מיום 05/12/06 קבעתי, בין השאר, מספר קביעות עובדתיות ומשפטיות והמבקשים לא הביאו כל ראיות לסתור אותן. בין היתר, קבעתי כדלהלן:
הקביעות העובדתיות:
המשיבה הפסידה בארבע השנים שקדמו למינוי הוועד הממונה כ- 144 מליון ₪. ההון העצמי של האגודה לסוף שנת 2005 היה שלילי. כמו כן, סך ההתחייבויות של המשיבה לבנקים הוערך ב- 220 מליון ₪.
סך ערך הפדיון המיועד הכולל של כל מניות האגודה, נכון ליום החלטתי, הוא 144 מליון ₪.
נציגי הוועד הממונה, מנהלים משא ומן עם הבנקים לארגון מחדש של חובות האגודה ולייצוב מערכת היחסים בין האגודה לבנקים. לשם כך גם אישרתי לאגודה, למכור חלק מנכסי הנדל"ן, שאינו מיועד למאגר הנכסים המשמש לתפעול האגודה.
בקשתו של הוועד הממונה להקפאת פדיון המניות, נבעה בין היתר, לצורך בחינה מעמיקה של נושא מימוש זכויותיהם של החברים באגודה וזאת במגבלות הדין שלא מאפשר סחר חופשי במנייה, למעט פדיון מנייה ממקורות האגודה.
הקביעות המשפטיות:
על פי תקנה 8 לתקנות החברות:
"לא תשלם אגודה לחבר כל תשלום שיש בו הפחתת הון מניות חבריה למעט קרנות מוחזרות שנוצרו על פי תקנות האגודה"
ההוראה הנ"ל מכוונת לעיקרון שימור ההון הידוע בדיני התאגידים. לפיו, הון המניות של תאגיד מהווה "כרית בטחון" לנושי התאגיד, ולא ניתן להשתמש בו לביצוע תשלומים לחברים בתאגיד. לפיכך, אם אין לתאגיד רווחים או קרנות מיועדות למימון פדיון המניות ופדיון המניות הצפוי יביא להפחתת הון המניות- אין לבצעו.
על פי תקנה 10 לתקנות החברות אגודה רשאית להפחית מסכום הפדיון:
"סכום השווה לשיעור יחסי לפיחות ערך הון המניות של האגודה מחמת הפסדים או ירידת ערכם של נכסי האגודה".
ההוראה הנ"ל מאפשרת לאגודה שקבעה סכום פדיון "קשיח" להפחית את סכום הפדיון, אם סבלה הפסדים או ירידת ערך נכסים וזאת בתנאים ובנסיבות המפורטים בתקנה הנ"ל. לפיכך, אם נגרמו לאגודה הפסדים, יש בסיס לסברה שהיא רשאית, ואולי אף נדרשת לבצע התאמה של סכום הפדיון לנסיבות המשתנות.
המבקשים לא הביאו כל ראייה ולא העלו טענה הסותרת את הקביעות העובדתיות והמשפטיות שקבעתי בהחלטתי מיום 05/12/06. לפיכך, בהעדר כל ראיות בנושא, לגופו של עניין, הרי שדין בקשת המבקשים להדחות.
סמכות הרשם לתת הוראות לוועד הממונה-
סמכות הרשם, לתת הוראות לוועד הממונה, קבועה בתקנה 28 א (ו) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה- 1975 הקובעת:
"מינה הרשם וועד רשאי הוא לקבוע את חלוקת התפקידים בין חברי הוועד ואת סמכויותיו ולהנחות את הוועד בפעולותיו". (ההדגשה שלי- א.ז).
הליך של מתן הוראות לוועד הממונה, נועד להבטיח ניהול נאות של ענייני האגודה עליה מופקד הוועד הממונה ולהגן על האגודה, חבריה ונושיה. לפיכך, עלי להנחות ולכוון את הוועד באשר לדרכי פעילותו באגודה, לפי הצורך.
דברים כגון זה נפסקו בעמ"נ 103/01 גאון נגד רשם האגודות השיתופיות תק- מח 2001 (3) 3910:
"מעמדו של וועד ממונה דומה מאוד למעמדו של מפרק. גם כאן, מתן הוראות על ידי הרשם לוועד הממונה הוא נושא שבין הרשם לוועד הממונה אשר נועד להבטיח ניהול נאות של ענייני האגודה במטרה להגן על האגודה חבריה ונושיה".
אין מדובר בהליך שהמבקשים הם צד לו, אלא במערכת הוראות הניתנות על ידי להכוונת פעולותיו של הוועד.
החלטתי מיום 05/12/06 הועברה על ידי האגודה לכל החברים וכל מי שראה עצמו נפגע מאותה החלטה, יכול היה לפנות בבקשה או בהשגה. היחידים שעשו זאת, מכל המאות הרבות של חברי האגודה, היו המבקשים שלא טרחו כלל לנמק את בקשתם.
באותו עמ"נ גאון נגד רשם האגודות, נקבע מפי כבוד השופט י. עדיאל כי המבחן לקיומה של זכות הטיעון הוא מבחן "מהות הפגיעה" הנשקפת לנפגע מהחלטת הרשות המינהלית בעניינו. התנאי לקיומה של זכות זו ,הוא פגיעה באינטרס מוגן ובאופן ישיר וממשי. במקרה דנן, אין בהחלטתי המורה על הקפאת פדיון זכויות לתקופה מוגבלת בזמן, כדי להצביע על פגיעה ממשית וישירה.
ייתכן וההפך הוא הנכון. החלטה המורה באופן זמני על הקפאת פדיון זכויות, מטרתה היא בלימת קריסתה של האגודה ונסיון להבראתה. לכן, בעתיד, עם תיקון התקנון, ייתכן ויהיה ניתן להגיע להסדר סביר, שיאפשר את פדיון זכויות החברים באגודה.
מקור סמכותי למתן הוראות והנחיות נוספות לוועד הממונה נקבעה גם בעמ"נ 321/06 קבוצת רון ארצי הר טוב ייצור ושיווק תערובת בע"מ נגד רשם האגודות השיתופיות :
"סמכותו של הרשם להנחות את הוועד הממונה אינה נתונה למגבלות חוקיות אפריוריות וגבולותיה מסורים לשיקול דעתו כחומר ביד היוצר"
אמנם הסמכות להורות על הקפאה זמנית של זכויות באגודה, אינה קבועה באופן ברור וחד משמעי בחוק, אך היא נובעת מהסמכות הרחבה שהוענקה לרשם בעת שממנה וועד ממונה לאגודה, הפועל להבראת האגודה ולשיקומה.
עוד באותו עניין, ראה חוק הפרשנות תשמ"א-1981 בסעיף 17 שכותרתו, "סמכויות עזר", הקובע כי :
(א) הסמכה לעשות דבר או לדון בענין פלוני או להכריע בו- משמעה גם הסמכה לקבוע נוהל עבודה וסדרי דיונים ככל שאלה לא נקבעו בחיקוק.
(ב) הסמכה לעשות דבר או לכפות עשייתו, משמעה גם מתן סמכויות עזר הדרושות לכך במידה המתקבלת על הדעת. (ההדגשות שלי - א.ז) .
מקובלת עלי עמדתה של המשיבה בדבר קיומה של סתירה בטיעוני המבקשים. מחד, ביקשו המבקשים כי אורה לוועד הממונה כיצד לנהוג במקרים מסויימים, שחלקם אינם מוסדרים בחוק או בתקנות, כגון בקשתם הדחופה למתן הוראות מיום 27/11/06 שהוגשה בתיק מספר 31/70/07 וראה החלטתי מיום 20/05/07. מאידך, באותה העת, הם מתכחשים לסמכותי להורות לוועד הממונה כיצד לנהוג בנוגע לפדיון מניות.
לסיכום-
דין בקשתם של המבקשים להדחות גם מן הטעמים הבאים: תקנה 8 לתקנות האגודות השיתופיות קובעת :
"לא תשלם אגודה לחבר כל תשלום שיש בו הפחתת הון מניות חבריה, למעט קרנות מוחזרות שנוצרו על פי תקנות האגודה".
ובהמשך, תקנה 9 לאותן תקנות קובעת:
פקעה חברותו של אדם באגודה, שלא לרגל מותו, תפדה האגודה את מנייתו, לרבות כל צורת השתתפות בהון האגודה, תוך המועד הנקוב בתקנותיה, אולם לא יאוחר משנתיים מיום פקיעת החברות; הרשם רשאי להאריך את המועד האמור לשלוש שנים נוספות לגבי אגודות מרכזיות.
הטעם הראשון, מתקנה 8 עולה כי ניתן לשלם לחבר רק תשלומים שהותרו על פי תקנות האגודה.
בשנת 2000 הוקמה באגודה הקרן לפדיון זכויות. קרן זו אמורה לפדות את זכויותיהם של החברים באגודה הרוצים לפרוש ממנה, בהתאם להסדר שנקבע בתקנון המשיבה. אלא שכעת, לא נותר כסף בקרן הפדיון שניתן לחלקו למי מהפורשים.
לפיכך, מאחר ואין כספים בקרן, הרי שנותר רק לפדות את מניות המבקשים בערכן הנומינלי, מאחר והאגודה מסווגת כאגודה חקלאית. או לחלופין, להמתין עד שיימצאו מקורות למימון מטרת הקרן.
הטעם השני, המשך פדיון זכויות החברים, מתוך הונה של האגודה ולא מכספי הקרן, שלא בהתאם לתקנון המשיבה ובניגוד להחלטתי להקפאת פדיון המניות, יפגע באגודה בכך שיגרום להפחתה נוספת אסורה בהון האגודה. ברור לכן שהאגודה לא תוכל להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיה לגבי נושיה הרבים.
תקנה 10 לתקנות החברות מתירה לאגודה לנכות מסכום הפדיון "סכום השווה לשיעור יחסי לפיחות ערך הון המניות של האגודה, מחמת הפסדים או ירידת ערכם של נכסי האגודה..."
לאור ההפסדים הגדולים והחובות הרבים של האגודה, הרי שערך האגודה השתנה וכך גם ערך מניותיה. גם אם ישונה סיווגה בעתיד, ספק אם יוותרו כלל כספים, לאחר תשלום חובותיה של האגודה, לתשלום פדיון ריאלי כלשהו לחבריה.
לפיכך, עד לסיום מלאכת ההבראה של האגודה, יש להקפיא את פדיון הזכויות באגודה. האגודה מינתה את חבר הכנסת לשעבר, מר גדליה גל, לרכז את הטיפול בנושא תיקון התקנון ועתה שוקדים על המלאכה על מנת להתאימו לחיי אגודה מודרנית. המודל שיגובש בבוא העת, יסדיר את אופן פדיון המניות של החברים וייעשה בצורה שתמנע את קריסתה של האגודה והפסקת פעילותה.
החלטתי המורה על הקפאת פדיון הזכויות לתקופה של 8 חודשים בנסיבות אלה, בוודאי עומדת במבחני הסבירות והמידתיות בכך שמעניקה לאגודה את הזמן הדרוש לביצוע שינוי חשוב זה.
לאור כל האמור לעיל ומהטעמים שהוצגו, אני דוחה את טענות המבקשים.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ מיום החלטתי ועד למועד התשלום בפועל למשיבה.
ניתן היום 28/05/07 בהיעדר, אורי זליגמן, עו"ד
המזכירות תעביר החלטתי לצדדים. רשם האגודות השיתופיות
