האם המועצה המקומית כפר ורדים תוותר לקאנטרי בכפר ורדים על חוב בסך 50,000 ₪ ?
הרשם העניק לקאנטרי כפר ורדים רשות להתגונן מפני תביעת חוב ארנונה, כאשר המחלוקת הינה על סכום בסך 50,000 ₪ שהמועצה המקומית כפר ורדים חבה, לכאורה, לקאנטרי בגין התחייבות-הבטחה לסבסד הנחה שניתנה לתושבי כפר ורדים בכניסה לקאנטרי. המחלוקת הטעונה הכרעה בדיון שלפנינו הינה האם חוב הנובע מארנונה הינו חוב בר קיזוז.
לטענת המועצה, בהתאם לאמור בפסיקה, הקיזוז אינו אפשרי, אלא אם נקבעה לגביו הוראה חוקית, בין אם מדובר בקיזוז של חיוב קצוב, ובין אם לאו. המועצה סבורה כי בהעדר הוראה חוקית מעין זו או הסכם בין המועצה לקאנטרי המתיר קיזוז, מנוע הקאנטרי מלקזז את חוב הארנונה אותו הוא חב כלפי המועצה, באמצעות קיזוז חוב שנוי במחלוקת. בהתאם לדברים אלו, סבורה המועצה, כי על ביהמ"ש להורות על ביטול החלטת הרשם.
מנגד, טוען הקאנטרי, כי יש להשאיר את החלטת הרשם על כנה, וכי קבלת טענת המועצה תוביל למצב בו "חוטא ייצא נשכר", שהרי המועצה מנצלת את יתרונותיה כרשות מקומית בכדי להתעלם מהחלטות ומהתחייבויות שלטוניות שניתנו על ידה. בנוסף, מפנה הקאנטרי לפסיקה בה חוב הארנונה הינו בר קיזוז ולכן יש לדחות את ערעורה של המועצה.
דיון והכרעה
ראשית, מבהיר ביהמ"ש את המחלוקת בענייננו וקובע כי אם מדובר בחוב בר קיזוז הרי שצדק הרשם בהחלטתו ליתן לקאנטרי רשות להתגונן כנגד התביעה, בעוד שאם מדובר בחוב שאינו בר קיזוז, דין ההתנגדות להידחות.
בביאורו את המחלוקת בפסיקה, בעניין קיזוז חוב ארנונה, נוטה ביהמ"ש לדעה המתירה את קיזוז החוב, ומסביר כי החשש של המתנגדים לקיזוז מפני פגיעה בפעילותה השוטפת של הרשות המקומית ובשירותים אותם היא מספקת לכלל הציבור, שירותים שנתינתם מתאפשרת באמצעות תשלום הארנונה, אין בו כדי להביא לקביעה כי חוב ארנונה אינו בר קיזוז. ביהמ"ש סבור כי ראוי שהמחוקק יתן דעתו לגבי חשש זה, ואין מקום לחקיקה שיפוטית בענין זה.
בדבריו אלו, מתבסס ביהמ"ש על חוק החוזים המעניק זכות קיזוז מהותית, ומציין כי אולי ראוי להגביל את זכות הקיזוז על מנת למנוע שימוש לרעה בזכות זו.
ביהמ"ש קובע כי חוב ארנונה הינו חוב בר קיזוז, ומתיר על כנה את החלטת הרשם המעניקה לקאנטרי רשות להתגונן מפני תביעת חוב הארנונה.
ניתן ב- כ"ב תמוז תשע"ג, 30 יוני 2013
