האם התובעים חברי אגודה? ואם כן, מהי כמות המניות שבידם?
בעניין שבין
יורם קרני
מרח' הרב אשי ת"א
ע"י עו"ד
מרח' הוברמן 10
2. יוכבד ניב
ע"י עו"ד עדנה חרותי
מרח' שינקין 64 א'
3.
ע"י עו"ד גילה אורגל
משרד עו"ד בלטר אלוני ואח'
מרח'
- המבקשים –
נ ג ד
רח' גיסין פינת פינסקר פתח תקוה
באמצעות עו"ד מאיר דינאי ואח'
רח'
- המשיבה -
החלטה
**************
מבוא
1. נשוא החלטתי זו הינו סכסוך בין המבקשים והמשיבה שעיקרו, האם המבקשים הינם חברי האגודה? ומהו מספר המניות של כל אחד ואחד מהמבקשים באגודה?
2. בעקבות הפניות החלטתי ביום 4.2.02 למנות את עו"ד ראובן הלר כחוקר: "לנושא עדכון פנקס חברים, הליך לפי הוראות תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973".
3. החוקר עו"ד ראובן הלר הקדיש לחקירה שעות רבות וקיים מפגשים רבים עם ב"כ הצדדים ועם הצדדים בנפרד והגיש את ממצאי החקירה לאור היקפה רק ביום 11.6.07.
4. דו"ח החקירה הועבר לתגובת הצדדים בהתאם להחלטתי, ולאחר מכן ביום 6.11.07 קיימתי דיון בנוכחות הצדדים בו הצעתי לצדדים להתפשר ובמידה והפשרה לא תתממש אפשרתי לצדדים לסכם טענות בכתב וקבעתי כי אתן החלטתי לאור הסיכומים והחומר שבפני, ללא דיון נוסף.
5. הצדדים לא הגיעו לכלל פשרה ושלחו סיכומיהם.
דוח החוקר
6. משמעות ההליך בהתאם להוראת תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1972 הינה כי ימונה חוקר. על החוקר לרכז את כל הממצאים העובדתיים נשוא החקירה.
רק לאחר שהרשם קיבל לידיו את תוצאות החקירה והונחו לפניו הממצאים העובדתיים של החוקר והצדדים השמיעו טענותיהם בעקבות החקירה, רשאי הרשם לקבוע את נושא החברות.
7. החוקר בחקירתו קבע בממצאים עובדתיים:
7.1 "המבקשים וכל אחד בנפרד, מלאו המוטל עליהם כחברים ב"בוסתן" בשנים 1993ו-1994".
7.2 המבקשים היו בעלי מניות באגודה כדלקמן:
א. יורם קרני - 33 מניות
ב. יוכבד ניב - 71 מניות
ג.
7.3 מהחקירה עולה בבירור כי האגודה שלחה לכל אחד מהמשיבים המחאות
לפדות את זכויותיו במניות לפי החלוקה המפורטת בסעיף 7.2.
א. ביום 8.9.03 נשלח מכתב מבוסתן בענין פדיות המניות.
"נשלחו ליורם קרני עבור 33 מניות בסך 3,300 דולר"
ב. "בחודש מאי 1995 נשלחה הודעה לגב' יוכבד ניב ...ואף נשלחה המחאה על סך 21,300 ₪ עבור 71 ממניותיה"
ג. "בחודש מאי 1993 נשלחה ללוין הודעה על הפקעת חברותו בבוסתן מיום 30.12.94 ואף נשלחה המחאה על סך 5,400 ₪ עבור 18 ממניותיו בבוסתן".
"הודעות בוסתן על פקיעת חברותם של המבקשים ופדיון מניותיהם נשלחה רק בשנת 1995, גם מהלך זה תמוה, הסכומים בגין פדיון המניות לא היו ראליות למרות שעל פי טענת בוסתן, כי על פי תקנון 1990 הפדיון נומינלי עם הצמדה לעמלת ערך המטבע..."
7.4 לטענת המבקשים לא נשלחו על ידי בוסתן הזמנות לאסיפות בהם הוחלט על הפקעת חברותם,
"הנכון הוא שבחומר שהועבר לחתומ' לא נמצאו הזמנות למבקשים. הרי ידוע שהחלטה להוציא חבר מהאגודה שכל רכושו מושקע בבעלות באגודה הינה צעד חמור הפוגע ביותר שהאגודה יכולה לנקוט נגד חבר, צעד שפוגע בזכויותיו ובפרנסתו של אותו חבר, חובה היתה על בוסתן לאפשר למבקשים להגיב על פקיעת חברותם ולנסות להושיט עזרה ולשפר את מצבם של המבקשים, כפי שנקבע במטרות בוסתן בתקנון 1990 ואם מדובר בפדיון מניות מדובר, ראוי היה להגיע להסדר הולם דבר שהיה מונע מחלוקות הנמשכות מזה 14 שנה."
8. החוקר סבר, כפי שסבר גם הבורר עו"ד יעקב דנאי שמונה לדון בסכסוך בין הצדדים טרם החקירה, כי יש להעביר את הענין כולו להכרעת בית משפט מוסמך.
"יעבירו הנושא להכרעת בית המשפט לאחר עבור 14 שנה מאז הפקעת חברותם של המבקשים בבוסתן, על הצדדים להגיע להסדר ולסיים המחלוקת".
עיקרי טענות המשיבה
9. המשיבה הגיבה לדו"ח החקירה באריכות על גבי 27 עמודים צפופים כשהדו"ח כולו משתרע רק על 9 עמודים.
לא אתייחס לכל טענות המשיבה, שכן לא כולם צריכים לענייננו ולא אפרטם אחת לאחת. קראתי בעיון רב את הטיעונים ובסופו של דבר תתבסס החלטתי על כל החומר המונח בפני.
10. החוקר קבע כי אין לו הסמכות לדון במחלוקות ואין לו הכלים, על כן מן הראוי שהמבקשים יפנו לבית המשפט. לטענת המשיבה העובדה שהחוקר קבע כי אינו מוסמך להכריע ואין לו את הכלים להכריע ממילא אין נפקות לממצאים עובדתיים שהתימר כב' החוקר לקבוע בהחלטתו.
11. החוקר קבע כי חברות המבקשים פקעה בשנים 93/94 עמ' 7 פסקה שניה עמוד 6 פסקנה שביעית, והוא מבחין בין מועד ההודעה על פדיון המניות בשנת 1995.
12. לנושא הפדיון החוקר לא היה מוסמך לקבוע ממצאים בנושא וכל קביעתו היתה כי ראוי היה להגיע להסדר הולם.
13. החוקר לא קבע כי נמנעה מהחברים זכות השימוע בפני האסיפה הכללית, אלא קבע שלא הוזמנו אליה. זכות הטעון ניתנה בהתאם להתכתבות בין הצדדים לאחר מכן.
14. קביעותיו של החוקר, ככל שהמבקשים נסמכים עליהם לטובתם אינן מעוגנות בראיות, ואף מנוגדות להם. יתר על כן, הן מתעלמות מהודאות דיוניות של המבקשים ומטענות האגודה. החוקר לא טרח לפרט על מה הוא נסמך בקביעותיו השונות או להתייחס לכל הטענות שהועלו מטעם האגודה ויש גם בכך משום טעם לפסילת ממצאיו.
15. טענות מיקדמיות
15.1 התיישנות מכתבי האגודה נמסרו למבקשים ו/או ליורשיהם בשנת 1993
או 1995, פסיקת הבורר ניתנה ביום 29.4.97 והאגודה טענה את טענת ההתיישנות עם קבלת סיכום ראיות המבקשים מ-2004. האגודה מעולם לא הסכימה לוותר על ההתיישנות מצב שבו החקירה נתארכה שלא לצורך וגרמה לחלוף תקופת ההתיישנות.
15.2 השתק - המבקשים ידעו כבר בשנת 1999 שעליהם לפנות לבית המשפט
ועליהם היה לדעת שנתנה בשנת 1999 החלטה כאשר הופיעו בפני הרשם למרות זאת עוררו הנושא רק בינואר 2002.
15.3 סמכות החוקר – על החוקר היה ולדון רק בסוגיות חברות המבקשים ותו לא ולא בסוגיות חברים אחרים ולא לעדכן את כל פנקס החברים.
סיווג האגודה אינו בסמכות החוקר ואם הינו רלבנטי הרי הוא רלבנטי רק למועד פקיעת חברותם.
16. המבקשים אינם חברים על פי התקנון.
16.1 התקנון החדש בשנת 1990 – חברותם של המבקשים פקעה בגין שלש
עילות חלופיות, פטירה, אי החזקת פרדס מניב או הזנחתו, או אי שיווק
המבקשים הודו כי בשנים 1991/2, פרדס דוד ניב הפסיקו להשקותו ב-1993 וליורם קרני הפרדס לא מעובד מ-1991 ביוזמת האגודה המבקשים החזיקו פחות דונמים ממספר המניות שנתבע.
המבקשים לא היו רשומים בפנקס החברים אשר מהווה ראיה לכאורה ולא הוצגו ראיות נגדיות כנדרש לסתירת הפנקס.
יורם קרני ציין כי ההוראה מהסב להעביר מניותיו ליעקב קרני לא יצאה לפועל באופן פורמלי כי היא נכתבה על פתק שלא סיפק את ההנהלה.
טענת יורם קרני בקשר לחברות נסתרת על ידי תצהירו של מכנס
יוכבד ניב – אין כל רישום בטאבו על הפקעת חלק מחלקותיה במועדים הרלבנטיים השותפות חנינא את ניב החזיקה בחלקות לפי הנסחים ולא דוד ניב עצמו, ומהמסמכים שצורפו לא עולה כי החזיקה ב-71 דונמים.
16.2 התקנון הישן – חזקה על התיקון משנת 1990 שנעשה כדין יש רק תצהיר אחד של
17. המבקשים לא שמרו על זכויות לפי סעיף 20 ד' לתקנון המאפשר הקצאת זכויות למשך שנתיים, אם החבר הודיע לאגודה תוך 30 ימים על הזנחת פרדסו.
בקשתם להצטרף לעסקת פטיש היא משנת 2001 לאחר שסירבו בעבר להצטרף אליה. בנושא זה נקבע ממצא עובדתי בענין פקר. מבקשים טענו לפגיעה בזכות הקנין ו/או בניגוד לחוק היסוד. כל טענה לפגיעה בזכות הקנין צריכה לבסס את אותה זכות, אין לחבר האגודה זכות מעבר לנקוב בתקנון ו"קיניינו" מוגבל באותו תקנון.
החוקר שגה כאשר קבע כי המבקשים מילאו את המוטל עליהם כחברי אגודה ואין בסיס לקביעתו כי על האגודה היה לסייע להם. מטרות האגודה הינן בעלות אופי הצהרתי, ואינן מקנות זכות תביעה לחבר ועל האגודה לשקול את האינטרסים של האגודה וכלל החברים.
18. טענת הסיכול לא הוכחה, אף אחד מהמבקשים, לא הוכיח כי לא היה יכול להחליף את קבלני עיבוד הפרדס או לנטוע אותו מחדש ולהמשיך לשווק לאגודה.
19. קיים הבדל משמעותי בין פקיעת חברות לבין הוצאה מחברות. הבחנה זו קיימת גם בתקנות האגודות השיתופיות (חברות).
20. לא נפגעה זכותם של המבקשים לשימוע. במכתבי המבקשים לאגודה בנושא פקיעת החברות לא טענו המבקשים שהם מעונינים בועדת חקירה או בשימוע ומכאן שויתרו על זכות זו. ב"כ האגודה נתן למבקשים הזדמנות להביא בפני ההנהלה ראיות וטעונים בדבר העובדות ששימשו בסיס להודעות בדבר פקיעת החברות, הם לא מיצו את זכותם והסתפקו בטענות כלליות וסתמיות.
21. טענות אפליה – מי שטוען לאפליה צריך להוכיח שמדובר במקרים זהים. המבקשים הסתמכו על טענות פקר נגד האגודה אולם פקר שמט בקשתו לחקירה ולא הגיש תצהיר, המבקשים לא הביאו ראיות עצמאיות לביסוס הטענה כי נפל פגם בחברותם של האחרים. על פי תצהיריהם של בנימין מכנס ובנימין ורבין עולה כי היה שינוי נסיבות שחומרתה לא היתה בעת פקיעת חברות המבקשים. ולשם כך יזמה האגודה עסקאות חכירה משותפת ב
לחילופין טענה האגודה כי הואיל והזכות לשיוויון נגזרת ממעמד החברות בלבד והואיל ופקעה חברות המבקשים, אין להם מעמד לדרוש השוואת מצבם למי שנשאר באגודה על בסיס מדיניות ששונתה לאחר פקיעת החברות. אין בטענת האפליה משום הצדקה לחריגה מהתקנון.
22. פדיון מניות וסיווג האגודה – אופי האגודה לא השתנה היא ממשיכה להחזיק בבית אריזה, לארוז ולשווק
המבקשים מנועים מלערער על הסיווג משלא עשו כן טרם פקיעת החברות, פדיון הזכויות הינו פדיון נומינלי ואין הם זכאים לתבוע פדיון ראלי.
החוקר הבין במהלך החקירה כי אין הוא מוסמך לדון בשאלת פדיון המניות או בסיווג.
עיקר טענות המבקשים:
23. בחרתי לשנות את סדר החלטתי היות והמבקשים בטיעוניהם התייחסו לטעוני האגודה ולפיכך ראוי היה להחליף הסדר כדי שהדברים יהיו ברורים.
24. גם המבקשים הגיבו באריכות יתר לטענות המשיבה על גבי 32 עמודים צפופים, כאשר הדו"ח כולו משתרע רק על 9 עמודים. לא אתייחס לכל טענות המבקשים שכן, לא כולם צריכות לענייננו. לא אפרט אחת לאחת, קראתי בעיון רב את הטעונים והחלטתי ובסופו של דבר תתייחס החלטתי פי על כל החומר שבפני.
25. החוקר קבל את הטענות העיקריות הבאות של המבקשים :
25.1 המבקשים היו חברי האגודה.
25.2 המבקשים מלאו את כל המוטל עליהם בנוגע לפרדסים כחברים באגודה.
25.3 נמנעה מהמבקשים זכות השימוע.
25.4 הסכום שהוצע למבקשים לא היה ראלי.
26. נוכח קביעות של החוקר יש לקבוע כי המבקשים הינם חברים במשיבה, היות והחוקר קבע והגיע למסקנה ברורה כי המבקשים היו חברים באגודה ובעלי מניות אצל המשיבה. כל עתירתם המקורית של המבקשים היתה לקבוע כי אכן המבקשים חברים במשיבה שאלת החברות היא שאלה עובדתית גרידא והיא הוכרעה ע"י כב' החוקר אשר קבע כי המבקשים היו חברים באגודה.
27. בכל הנוגע לפקיעת החברות מדגיש החוקר כי אומנם אין בסמכותו לקבוע האם נכונה או לא הטענה כי חברות המבקשים פקעה ואולם החוקר קבע קביעות עובדתיות חשובות.
27.1 "המבקשים כולם מילאו את המוטל עליהם כחברים בבוסתן בשנים 1993 - 1994
בציינם שלא זכו לתמיכה כפי שנקבו בתקנון 1990, אך לא תארו לעצמם שחברותם תפקע".
27.2 "הודעות בוסתן על פקיעת חברותם של המבקשים ופדיון מניותיהם נשלחה רק
בשנת 1995, גם מהלך זה תמוהה".
27.3 "לא נמצאו הזמנות למבקשים לאסיפות הכלליות וחובה הייתה לאפשר למבקשים
להגיב להחלטתה על פקיעת חברותם ולנסות להושיט כל עזרא ולשפר מצבם של המבקשים".
28. בתיק פקר שהתנהל בפני הרשם תיק 131/93/99 טענו אהוד ויאיר פקר כי התקנון שתוקן בשנת 1997 לא תוקן כדין, היות וחלק מהחברים באגודה חברותם לפי התקנון פקעה בשל כך שחדלו והחזיק פרדס ו/או לשיווק פרי, במקרה זה הגנה האגודה על חבריה והסבירה מנימוקים רבים ומגוונים מדוע לא פקעה החברות. בתיק זה מציגה האגודה עמדה הפוכה ב-180 מעלות מעמדתה בתיק פקר ומתרצת זאת באמירה פוליטית "דברים שהוצאו והקשרם".
29. הליך ההוצאה לא בוצע לפי סעיפים 10-11 לתקנון, כבוד החוקר קבע באופן עובדתי כי המבקשים לא זומנו לאסיפות בהן הוחלט על הפקעה כביכול של חברות ולכן המסקנה היא כי הליך "ההוצאה" לא בוצע בהתאם לתקנון.
בנושא זה טען פקר כי ההליך של פקיעה הוא על פי סעיף 9, אולם האגודה השיבה כי הסעיף הוא 10א ובסעיף 11 לתקנון המעודכן יש פרוצדורה שלמה בקשר להוצאה. אולם בפני החוקר חזרה בה האגודה מעמדתה במקרה פקר וטענה כי ההליך שהתקיים בנושא המבקשים הינו הליך לפי סעיף 9 לתקנון ולא מדובר בהוצאה לפי סעיפים 10-ו-11 לתקנון.
לא יתכן שהאגודה תפרש התקנון בצורה שונה ופרשנותה לסעיף 9 אינה נכונה היות ועל פי התקנון החדש חל על כל חבר שאינו ממלא חובותיו לאגודה עפ"י התקנון בכלל זה החובות המפורטים בסעיף 9 העילות המפורטות בסעיף 9 הם עובדתיות והדעת נותנת כי לא תתכן פקיעה אוטומטית של חברות ללא בירור עובדתי, ושמיעת החבר כפי המתחייב בסעיפים 10 ו-11 לתקנון החדש.
מדובר בטענה שהיא בלבול משפטי, האפשרות של פקיעה היא רק במקרה של מוות.
לפיכך עולה כי לא בוצע כל הליך של הוצאה של המבקשים מהאגודה ולכן יש לתקן את פנקס החברים בהתאם ולרשום אותם כחברים מן המניין.
30. לא התקיים כל הליך שימוע למבקשים וכן הם לא זומנו לאסיפה שבה הוחלט על הפקעת חברותם. זכות השימוע בטרם פגיעה בקנינו של אדם היא זכות בסיסית ויסודית ומוגנת על פי חוקי היסוד.
האגודה לא קיימה כל בירור עם המבקשים, לא פנתה אליהם, לא הודיעה להם ולא הזמינה אותם ליתן עמדתם.
ההודעה על הוצאת ניב ולוין נשלחה אליהם רק כשנה וחצי מיום האסיפה גם אילו היה מדובר בהליך פקיעה גם אז יש צורך בשימוע.
31. זכותם של המבקשים היא זכות מוגנת על פי התקנון והדין – יש להתאים את הקריטריונים לחברות למצב העובדתי החדש בענף הפרדסנים בארץ ההולך ונעלם מסיבות כלכליות אוביקטיביות ואין למרבית החברים באגודה פרדסים שמהם משווק פרי ולפיכך אין לפגוע בחברות של החברים המשווקים פרי.
החוקר לא התייחס לטענות אלו של המבקשים לפי שלשת הרבדים שצוינו: נוסח התקנון, תנאי מכללה, וזכות על פי חוקי היסוד. האגודה לא התייחסה לנושאים אלו אלא יצרה פרשנות מלאכותית כדי להגן על חלק מחבריה.
32. משקבע החוקר כי המבקשים, כל אחד בניפרד, מילאו את המוטל עליהם כחברים באגודה בשנים 1993-1994 בכל הקשור לענף הפרדסנות הרי שממילא עומדים המבקשים גם בכל הקריטריונים אשר טוענת האגודה שיש להחיל על המבקשים. אין כל רלוונטיות לכל טענותיה של האגודה לענין אי הצטרפותם של המבקשים לעסקת פטיש ודינם להידחות.
33. לפי סברת האגודה, מצב הפרדסנות חייב התאמת קריטריונים הקבועים בתקנון למצב החדש, והפתרון שבחרה בו האגודה כי הפרדסנים "יעבדו" פרדסים של אחרים בדרום על מנת לשמור את הזיקה לפרדסנות היא מלאכותית, אינה הגיונית וחסרת כל תועלת כלכלית. על כך מלמדת גם העובדה כי בית האריזה בפתח תקוה נסגר והאגודה שוכרת בית אריזה בבית שאן.
האגודה בעסקת פטיש במקום לקדם את פני הזמנים החדשים בגמישות ראויה, עסוקה בבזבוז כספי חבריה במטרה לנסות לשמר באופן מלאכותי את זיקת חבריה לחקלאות.
אין זה נכון כי האגודה הציעה לכלל חבריה, לרבות אילו שהוצאו מחברות לפני שנים להצטרף לעסקת פטיש.
34. סיווג האגודה, נכסיה ומצבה הכלכלי- האגודה שחבריה ברובם המכריע אינם פרדסנים ואשר הפסיקה בעצמה לעסוק בתפוזים אלא עוסקת בנדל"ן, אינה אגודה חקלאית של פרדסנות אלא אגודת נדל"ן מסחרית זיקתה לפרדסנות היא מלאכותית מחזיקה במקרקעין (בהתאם לנספח ח' לסיכומה לחוקר) שווי המקרקעין בלבד הינו 5,297,000 דולר כאשר שווי הזכויות בבית האריזה נאמד במיליוני דולרים.
נושא בדיקת סיווג האגודה הינו ענין דרוש כי אם ישונה הסיווג הדבר ישפיע ישירות על זכויות החברים.
האגודה התעלמה מטענות אלו.
35. גמישות, סיכול והרחבת בסיס לחברות באגודה – האגודה יעצה לחבריה שלא לעבד פרדסים שכן הדבר גרר הפסדים וזאת על פי מכתב מיום 15.4.92, נספח י"ב לסיכומים של האגודה. בנושא מר לוין, טוענת עתה האגודה כשהמצב בתחילת שנות ה-90 היה שונה. חבל שהאגודה טוענת טענות עובדתיות הסותרות את מכתביה היא.
לא יעלה על הדעת כי האגודה מייעצת לחבריה להפסיק לעבד את הפרדסים ואח"כ מנסה לגרש את אותם חברים בשל הפסקת העיבוד. מדובר בחוסר תום לב מדרגה ראשונה.
36. הוצאת חברים ותיקים אם בכלל על פי התקנון הישן: החוקר בדק את הוצאת המשיבים על פי הקריטריונים המחמירים יותר בהתאם לתקנון החדש ובהתאם לעילות הוצאות החברים שנטענו על ידי האגודה, משקבע החוקר כי המבקשים עשו המוטל עליהם כחברים באגודה בשנים 1993-4 בכל מה שקשור לענף הפרדסנות למעשה מתיתר הדיון, לפי איזה תקנון יש לפעול. מהלכת פרי העמק עולה כי נפגע בסיס ההסכמה, בתקנון החדש, ויש לבדוק את ההוצאה לפי התקנון הישן ולפי סעיף 6 ב' הקובע כי חברות נפסקת בחדלו להיות הבעל או המחזיק בכל אופן אחר בפרדס בין לא פחות מחמישה דונמים באזור פעילות האגודה. אין בסעיף 6 הנ"ל או בכל מקום אחר בתקנון הישן, תנאי המפקיע את חברותו של חבר אם חדל לגדל פרי בפרדסו או לשווקו. אין זה נכון לפי טענות האגודה שבתקנון הישן היתה עילה לפקיעות חברות והוצאה מחברות בגין הפסקת עיבוד ואי שווק.
לא יעלה על הדעת כי האגודה תיקנה תקנונה בשנת 1990 בשביל להוציא מיד לאחר מכן חברים משורותיה לפי עילות שלא היו חלק מהתקנון הקודם של אותה אגודה.
37. אין זה נכול שהמבקשים ניתקו הקשר עם האגודה, האגודה פשוט התעלמה מהם.
38. האגודה התנגדה לחקירה בנושא כלל החברים, למרות שמהחלטות הרשם עולה כי על החוקר היה לחקור מעמדם של כלל החברים, וסמכותו לעדכון פנקס החברים מראשיתו.
39. לענין טענת ההתישנות שהעלתה האגודה טענו המבקשים כי הטענה היתה צריכה להטען בראשית ההליך וחישוב מתמטי פשוט של רצף המאורעות מעלה את המסקנה כי טרם חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות.
ההחלטה בדבר הוצאת ניב ולוין היתה ביום 2.1.94 וקרני ביום 14.7.93 מכתבי האגודה נשלחו זמן רב לאחר מכן. לניב לוין ביוני 1993 ולקרני ביום 8.9.93 לקרני נשלח פרוטוקול הדיון זמן רב לאחר מכן 19.10.94. קרני הגיש כבר ב-13.7.93 בקשה למינוי חוקר.
ביום 29.11.95 מונה עו"ד יעקב דנאי כבורר, הבורר נתן את פסיקתו ביום 4.5.97 והמבקשים פנו לרשם בבקשה למינוי חוקר ביום 15.9.97. החוקר עו"ד טל בראון מונה ביום 1.7.98 וממצאיו בוטלו ביום 18.7.99 החלטה שהומצאה למבקשים רק בינואר 2002, כך שלא היתה כל התיישנות, היות והתקופה בה התנהלה ומתנהלת החקירה בידי החוקר שמונה על ידי הרשם משהה את מרוץ ההתיישנות.
40. המבקשים לא ידעו כלל על כך שממצאי חקירת עו"ד בראון בוטלו ולפיכך אינם מושתקים כלל היות וקבלו העתק מהחלטה רק בתחילת שנת 2002 בסמוך לפניתם לחידוש החקירה טענה זו סותרת את עמדת האגודה בנושא פקר.
לאחר שעברתי על החומר הרב שבפני וטענות הצדדים הנני קובע כדלקמן:
41. צר לי שהצדדים גררו זה את זה בהעלאת טענות שונות אשר אינן קשורות כלל לנושא שבפני.
ההליך שבפני הינו הליך פשוט המבוסס רק על הוראות סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973.
6. (א) רשאי הרשם לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה לגבי אדם פלוני
אם הוא חבר כדין באגודה או שאינו חבר בה או שחדל כדין להיות חבר בה
ופנקס החברים אינו משקף פרטים אלה כהלכה, ומשניתן צו כאמור יראו את
הפנקס לכל דבר כאילו תוקן; הרשם יפעל על פי תקנה זו בין ביוזמתו ובין על פי
בקשת אדם כאמור, ועד האגודה, או אגודה אחרת החברה באגודה או שהאגודה
חברה בה.
(ב) לא יצווה רשם על תיקון פנקס החברים לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנערכה
חקירה באגודה לפי סעיף 43 לפקודה בענינים הדרושים לדעתו למתן הצו כאמור
ונתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם".
42. החוקר מונה לחקור בנושא עדכון פנקס החברים בלבד, ולא לטפל בנושאים אחרים כמו סיווג האגודה וקביעת ערך פדיון למניות. בפועל החוקר לא טיפל בנושאים אלו מאחר ולא היו בסמכותו. החוקר עשה את מיטב יכולתו לנסות ולהגיע לפתרון סופי של המחלוקות בין הצדדים, שהינה בסופו של דבר קביעת הזכויות. משלא הצליח לפתור המחלוקות חזר לתפקידו המקורי והוא קביעת ממצאים עובדתיים לנושא עדכון פנקס החברים.
43. הבוררות שהתנהלה בין הצדדים לא פתרה את הסכסוך, הואיל ולבורר אין הסמכות לעדכן את פנקס החברים ולקבוע את זכויותיהם.
44. צדק החוקר כשקבע בממצאי חקירתו כי על הצדדים להגיע להסדר ולסיים המחלוקות, אך אין זה נכון שההכרעה בנושא עדכון פנקס החברים נתונה לבתי המשפט. משקבע המחוקק את הוראות סעיף 6 לתקנות החברות הרי שהסמכות לקבוע אם אדם פלוני הינו חבר באגודה או שאינו חבר בה, או שחדל כדין להיות חבר בה ופנקס החברים אינו משקף פרטים אלה כהלכה, היא של רשם האגודות השיתופיות, הסמכות היא לאחר שבוצעה החקירה באמצעות חוקר כנדרש בסעיף 6 (ב) לתקנות.
החוקר צריך, כפי שעשה החוקר ראובן הלר, להעביר לרשם את ממצאי חקירתו על בסיס הראיות שהובאו בפניו. אין הוא הגורם אשר בסופו של דבר קובע האם מדובר בחברי האגודה אם לאו.
45. בהתאם להוראות סעיף 6(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973:
"(ד) היה אדם לחבר באגודה מכוח תיקון פנקס החברים על פי הוראות תקנה זו,
אין בתיקון הפנקס כשלעצמו בכדי להעניק לו זכויות או להטיל עליו חובות
כחבר האגודה אלא על פי תקנותיה וההחלטות שנתקבלו כדין על ידי רשויותיה
המוסמכות".
הרי שכאשר נקבע שאדם הינו חבר אין בכך כדי לקבוע את זכויותיו.
46. זכויותיו של חבר נקבעות בהתאם לדין, לתקנון האגודה וההחלטות שנקבעו כדין על ידי רשויותיה המוסמכות.
קביעת הזכויות יכולה להתברר בבוררות או ע"י בית המשפט אבל לא ע"י חוקר.
47. הבורר אינו יכול לפסוק בזכויות חבר, כל עוד לא היתה קביעה כי מדובר בחבר, ואם הנושא כרוך בענינים "חוקתיים" הנושא יועבר להכרעת בית משפט מוסמך.
48. לעניננו קבע הבורר ממצאים עובדתיים כמפורט בתמצית בסעיף 7 להחלטתי. על סמך הממצאים העובדתיים שקבע החוקר עלי לקבוע האם פקעה חברותם של המבקשים או שהוצאו כדין מחברותם באגודה. הבורר חזר על קביעתו מספר פעמים כאשר קבע כי נכון לשנים 1993-4 היו המבקשים חברים באגודה, קביעה עובדתית זו לא נסתרה בראיות המשיבה למרות נסיונותיה ללמד מתוך קטעי אינפורמציה, שיורם קרני לא היה חבר אלא סבו ויוכבד ניב יורשת בעלה המנוח. הנני סומך ידי על קביעותיו העובדתיות של החוקר. בנושא החברות עובר לשנים 1993-4.
נושא פקיעת החברות מופיע בסעיף 5 לתקנות החברות.
"5. (א) חברותו של חבר באגודה תפקע במקרים אלה:
(1) במות החבר, ואם החבר הוא תאגיד – עם ביטול רישומו;
(2) עם הכרזת החבר כפושט רגל, ואם הוא תאגיד – עם מתן צו לפירוקו,
זולת אם התיר הרשם את המשך החברות;
(3) אם חדלו בו הסגולות הדרושות לחברות לפי תקנות האגודה, וועד
ההנהלה של האגודה, או רשות אחרת שלה שנקבעה לכך בתקנות
האגודות, קבעה זאת בהתאם להוראות התקנות;
(4) אם נתקיימו בחבר תנאים על פי הוראות תקנות האגודה לפקיעת
החברות מאליה;
(5) עם הוצאת החבר מהאגודה על פי החלטת רשות מרשויות האגודה
שבסמכותה להחליט על הוצאת חברים מהאגודה על פי תקנותיה;
(6) עם יציאת החבר מהאגודה על פי הוראות תקנות האגודה ובלבד שלא
יהא רשאי לצאת מהאגודה –
(א) באגודה שסווגה כאגודה לשירותים בשיכון – כל עוד הוא בעל זכות
בדירה שבקשר אתה הוא חבר באגודה וכל עוד אדם אחר לא היה
חבר באגודה בקשר לאותה דירה;
(ב) בכל אגודה אחרת – כל עוד קיים בחבר או לגביו סייג המגביל את
יציאתו מהאגודה על פי תקנותיה.
(ב) אם קיים בתקנות האגודה סייג המגביל את העילות להוצאת חבר מהאגודה,
לא תפקע חברות אלא בהתאם לסייגים האמורים בתקנות".
נושא פקיעת החברות נמצא גם בתקנון המשיבה.
"9. חברותו של חבר תיפסק:
א. עם מותו.
ב. אם חדל להיות הבעלים או המחזיק בכל אופן אחר בפרדס.
ג. אם יצא את האגודה אחרי מתן הודעה בכתב לפחות שנה אחת לפני גמר שנת
כספים כלשהי של האגודה, בתנאי שיציאה כזאת לא תקבל תוקף כל זמן
שהחבר נשאר חייב כסף לאגודה, או נשאר ערב על חוב בלתי מסולק אלא אם
כן תחליט הנהלת האגודה אחרת.
ד. אם יוצא מהאגודה.
ה. אם יפסיק לשלם את חובותיו או יוכרז כפושט רגל, בתנאי שתחולנה לגביו
הוראות הסעיפים 32 ו-33 מהחוק.
ו. באם חדל לשווק פרי למעלה מ-5 עונות פרי רצופות משטח הפרדס הרשום
על שמו באגודה.
48.1 הליך פקיעת החברות על פי התקנות ותקנון האגודה הינו הליך אוטומטי
במקרים הבאים:
א. מותו של החבר.
ב. ביקש לעזוב את האגודה.
ג. אם הוצא מהאגודה.
48.2 אין מדובר בהליך אוטומטי במקרים הבאים:
א. אם חדל להיות הבעלים או המחזיק בכל אופן אחר בפרדס.
ב. אם יפסיק לשלם את חובותיו, או אם יוכר כפושט רגל בתנאי
שתחולנה לגבי הוראות הסעיפים 32 ו-33.
ג. באם חדל לשווק פרי למעלה מ-5 עונות רצופות משטח הפרדס
הרשום על שמו באגודה....
49. ההליכים לפי סעיף 48 (2) אינם אוטומטיים ומחייבים ברור עובדתי מול חבר האגודה, והזמנתו של החבר לאסיפה כדי שיביא בפני החברים את עמדתו.
כפי שעולה בברור מהחקירה האגודה לא טרחה לבצע בירור עובדתי מעמיק מול החברים לבירור העובדות, האגודה לא הזמינה את החברים לדיון בענינם בפני האסיפה.
ראה לענין זה בג"צ 6627/98 נוימן נגד רשם האגודות השיתופיות כפר אז"ר ואח' פ"ד נ"ד (5) 299 שם נקבע באופן ברור כי אין חברותו של חבר פוקעת מאליה, אף אם התקיימו כל התנאים לפקיעת חברותו היא תפקע רק משעה שיחליט על כך הועד, מובן שלפני קבלת החלטה כזו יש לתת לחבר זכות להשמיע דבריו.
פסיקה דומה ניתנה על ידי ביהמ"ש העליון בע"א 3581/04
כך גם החלטתי בתיק 102/10/96 לוטן נגד כפר אזר וקבעתי:
"אין מדובר בפקיעת חברות אוטומטית יש לקבל החלטה בנושא ולאפשר
לחברים המבקשים להוציאם מחברותם לטעון טענותיהם, פעולה כזו לא
נעשתה ובהעדרה יש לכלול אותם בפנקס החברים".
משלא פעלה האגודה על פי הדין:
א. לא קיימה בירור עובדתי עם כל אחד ואחד מהמבקשים;
ב. לא פנתה כלל למבקשים טרם הדיון;
ג. לא הודיעה להם על הדיון באסיפה הכללית;
ד. לא הזמינה את המבקשים למסור גירסתם ועמדתם במהלך האסיפה;
הרי שמדובר בכשלים היורדים לשורשו של ענין פקיעת החברות, זהו מהלך חד צדדי שלא ניתן לאשרו ולפיכך הינו פסול מעיקרו ואינו יכול להרפא מאוחר יותר אחרי האסיפה הכללית.
50. משקבעתי שהליך הפקיעה שנעשה, הינו פסול, אין למעשה צורך לבדוק את השאלה האם היה על האגודה בנסיבות שנוצרו לפעול על פי הוראות סעיף 10 ו-11 לתקנון המשיבה.
"10. לא יוצא חבר מן האגודה אלא בהליכים שבסעיפים 11 עד 12 להלן רק
מחמת אחת העילות הבאות:
א. חדל למלא אחר אחד או יותר מהתנאים האמורים בסעיף 6 לעיל.
ב. אינו ממלא את חובותיו לאגודה עפ"י תקנון זה, החלטות האסיפה
הכללית או החלטות ההנהלה.
ג. הורשע כדין על מעשה זדון לאגודה או לעניניה.
ד. הוכרז כפושט רגל ואם הוא תאגיד ניתן צו לפורקו.
ה. אינו משלם את חובותיו לאגודה.
ו. חלה במחלת רוח תמידית.
11. א. קבעה ההנהלה כי נוצרה לגבי החבר (להלן: מועמד להוצאה) עילה
להוצאה מן העילות האמורות בסעיף 10 לעיל תמסור ההנהלה לחבר
האמור הודעה מנומקת על כך בכתב. תצויין גם זכותו של החבר לתבוע
חקירה בענין עפ"י סעיף 11 להלן.
ב. מועמד להוצאה זכאי תוך שלושים יום מיום קבלת ההודעה האמורה
בסעיף 11 א' לעיל לתבוע הקמת ועדת חקירה של שלושה אשר ימונו:
אחד ע"י המועמד להוצאה עם הגשת תביעתו להקמת ועדת חקירה,
השני ע"י ההנהלה והשלישי שיהיה יו"ר הועדה יומנה ע"י שני חברי
הועדה האמורים. לא הוסכם בין השניים על מינוי היו"ר תוך חמישה
עשר יום מיום שמונה אחרון בהם, ימונה היו"ר ע"י ברית הפיקוח.
אם ההנהלה לא מינתה בתום שלושים יום מתאריך תביעת המועמד
להוצאה את נציגה בועדת חקירה – ימונה הנציג על ידי ברית פיקוח.
ג. ועדת החקירה האמורה בסעיף 11 לעיל תבחן את הרקע. הנסיבות
והגורמים שהביאו לקביעת ההנהלה עפ"י סעיף א' לעיל ותגיש מסקנותיה והמלצותיה בכתב להנהלה ולמועמד להוצאה.
ד. החליטה הנהלה אם לא הוגשה תביעה להקמת חקירה לפי סעיף 11ב'
לעיל תוך המועד הקבוע בו או לאור מסקנות והמלצות הועדה כאמור בסעיף 11ג' לעיל להציע לאסיפה הכללית להחליט על הוצאת המועמד
להוצאה, תודיע לה זאת ההנהלה בכתב והנושא יצויין כמפורש בכל
הודעה והזמנה לכינוס האסיפה הכללית שבה תדון הצעת ההנהלה האמורה. חברי ועדת החקירה אם הוקמה יוזמנו ע"י ההנהלה לאסיפה
הכללית האמורה ותינתן להם בה רשות הדיבור.
ה. ההצבעה באסיפה הכללית על הוצאת חבר כאמור בסעיף 11ד' לעיל,
תהיה חשאית הצביעו בעד ההוצאה
יש ממש בטענת המבקשים כי העילות המפורטות סעיף 9 הן עובדתיות והדעת נותנת כי לא תתכן פקיעה אוטומטית של חברות ללא בירור עובדתי, ושמיעת החברים כפי המתחייב בסעיפים 10 ו-11 לתקנון החדש.
אולם משקבעתי שהליך הפקיעה שנעשה היה פסול, אין יותר צורך להזקק לשאלה האם היה צורך בהליך פקיעה או הוצאה על כל המשתמע מכך.
51. אין ספק שהאגודה הזדרזה לפעול לפקיעת החברות בשעה שהיה ברור כי המבקשים מילאו את כל חובותיהם כחברים בבוסתן בשנים 1993-1994, החוקר קבע כקביעה עובדתית ממצא זה בודאות.
"המבקשים וכל אחד בנפרד, מילאו את המוטל עליהם כחברים בבוסתן
בשנת 1993 ו-1994 שהיתה תקופה קשה בענף הפרדסנות, בציינם שלא
זכו לתמיכה כפי שנקבע בתקנון 1990..."
הכיצד יתכן כי האגודה בחשאי וללא הודעה מראש לחברים על הכוונה להוציאם מהאגודה בשעה שהיה ברור כי מדובר בחברים שעומדים בדרישות התקנון ומובאים לאסיפה הכללית, קרני ביום 14.7.93 וניב ולוין ביום 2.3.94. צעד זה מלמד כי האגודה פעלה שלא כראוי ושלא כדין בנסיון לקבלת החלטה בענין המבקשים.
52. החוקר קבע מפורשות "הודעות בוסתן על פקיעת חברותם של המבקשים ופדיון מניותיהם נשלחה רק בשנת 1995, גם מהלך זה הוא תמוה".
אין ספק כי החוקר צודק בגישתו זו.
והוא מתאר אותה לאחר מכן במקום "פקיעת חברות" – "הפקעת חברותם".
53. נסיונה של ב"כ המשיבה לטעון כי האגודה "לאחר מעשה" היתה מוכנה לשמוע את המבקשים אינו יכול להכשיר את העובדה כי ההחלטה לגבי פקיעת החברות לא נתקבלה כדין ועל כן היא פסולה.
54. ההליך שנעשה פסול מעיקרו ואין זה משנה אם נעשה לפי התקנון החדש או הישן ואילו עילות היו בתקנון הישן, משנפסל ההליך אין כל משמעות להתפלמסות סביב איזה תקנון חל בנושא שלפנינו.
55. אינני מקבל את טענת ההתיישנות של האגודה, הגם שהאגודה למעשה מודה כי הטענה נטענה רק בשנת 2004, לא הייתי מקבל את הטענה היות וההליכים בפני החלו בשנת 1995. גם מיניו של עו"ד יעקב דנאי הבורר שעה שלא חלפה תקופת ההתיישנות משהחלו בפני ההליכים הרי עוצרים את מרוץ ההתיישנות. גם התקופה בה התנהלה ומתנהלת חקירה בידי חוקר שמונה כדין משהה את תקופת ההתיישנות.
על פי חומר הראיות עולה כי האסיפה הכללית דנה ביום 14.7.93 בנושא פקיעת חברותו של קרני, ושלחה אליו מכתב רק ביום 8.9.93 ולאחר בקשות חוזרות ונשנות נשלח לקרני הפרוטוקול רק ביום 14.10.94.
לגבי החברים ניב ולוין, החליטה האסיפה בנושא הפקיעה ביום 2.1.94 ואת המכתב לפקיעת חברותם שלחה האגודה באיחור רב רק במאי 1995.
במאמר מוסגר התנהלות האגודה בנושא, אשר כונתה ע"י החוקר "תמוהה", היא יותר מכך ואף רשלנית ואינה מלמדת על תום לב, היות וראוי היה שהאגודה מיד לאחר האסיפה ביום שלמחרת היתה פונה לחבר ומודיעה לו על פקיעת חברותו משלא עשתה כן, מחזק הדבר את קביעתי לפסלות ההליך.
בקשת החקירה הוגשה ע"י קרני עוד בשנת 1995 וביום 29.11.95 מונה כאמור החוקר עו"ד יעקב דנאי.
הבורר נתן את החלטתו רק ביום 29.9.97 ולאחר מכן מונה ביום 1.7.98 החוקר טל בראון, שאת ממצאי חקירתו ביטלתי ביום 18.7.99 לדברי המבקשים נודע להם על החקירה באיחור רק בחודש ינואר 2002 ומיד כשנודע להם הדבר פנו למינוי חוקר חדש, מהשתלשלות כרונולוגית זו של הענינים ברור הוא כי לא חלה במקרה זה כל התיישנות.
56. מהפירוט העובדתי שעלה כמפורט בסעיף 55 להחלטתי הרי שנדחית גם טענת ההשתק לו טענה האגודה,
57. לנושא מספר המניות להם זכאי כל חבר, על פי חומר הראיות והקביעות העובדתיות של החוקר שלא נסתרו על ידי המשיבה עולה תמונה ברורה:
1. מר יורם קרני הינו בעל 33 מניות.
2. מר גב' יוכבד ניב הינה בעלת 71 מניות.
3. מר
קביעות אלו מתבססות גם על פי מכתביה של האגודה עת ניסתה לפדות המניות בהליך הפקיעה.
58. לנושא סיווג האגודה, כבר קבעתי כי החוקר מונה רק לנושא עדכון פנקס החברים ולא לדון בסיווג האגודה, ולפיכך לא אוכל להתייחס בהחלטתי זו לנושא סיווג האגודה.
59. אין בהחלטתי זו כאמור בתקנה 6 (ד) לתקנות הרשות כדי להקנות זכויות למבקשים. כל שנקבע בהחלטתי הוא כי הליך פקיעת החברות שנעשה למבקשים בטל ומבוטל ולפיכך הינם עדין חברי המשיבה, שאר המחלוקות בין המבקשים והמשיבה לא באו לפתרונם וראוי הוא, כפי שציין החוקר, שהצדדים ינסו לסיימם בהדברות ללא צורך בפניה לערכאות.
60. לגבי שכר טירחתו של החוקר בסך 30,000 ₪ בהתאם להוראות בסעיף 45 לפקודת האגודות השיתופיות, הנני מורה למשיבה לסכם את עמדתה וזאת תוך 21 ימים מיום קבלת החלטתי זו.
זכות תגובה למבקשים תוך 21 ימים נוספים זכות תגובה למשיבה תוך 7 ימים מיום שיקבלו את תגובת המבקשים ולאחר מכן אחליט על חלוקת משא ההוצאות.
ניתן היום 3.3.08
אורי זליגמן, עו"ד
