האם זכויותיהם של רוכשי משק חקלאי במושב לעניין חיובם בתשלום היטל השבחה, הינם כשל ברי רשות או כשל חוכרים לדורות

הוועדה המקומית לתכנון ובניה  טוענת כי אומנם המשיבים מוגדרים בחוזה החתום בינם לבין מינהל מקרקעי ישראל כברי רשות, אך בפועל המשיבים נהנו ונהנים כיום מזכויות של חוכרים לדורות. לדברי הוועדה המקומית לתכנון ובניה העסקה שעשו המשיבים עם "הקונים" היא עסקה בה הם מוכרים את כל זכויותיהם בקרקע, כשהזכויות המועברות הם זכויות של חוכרים לדורות. הוועדה המקומית לתכנון ובניה מנמקת זאת בכך שבפועל מעמדם של המשיבים בקרקע הוא כשל חוכר לדורות ולא כשל בר רשות.

הוועדה המקומית לתכנון ובניה טוענת כי בהתנהגותם בפועל של המשיבים הם התנהלו מבחינה מהותית כחוכרים לדורות ולא כברי רשות, וזאת ניתן לראות בכך שהם החזיקו בקרקע שנים רבות ואף בנו בה מספר מבנים ללא היתרים בקרקע.

המשיבים מסתמכים על החוזה התלת שנתי שנחתם בינם לבין מינהל מקרקעי ישראל, בו נכתב כי הם משכירים את הקרקע. כמו כן נקבע בסעיף 18א' להסכם כי מעמדם של המשיבים בקרקע הינו של ברי רשות בלבד. בנוסף המשיבים מסתמכים על לשון חוק התכנון והבניה המחייב רק בעלים או חוכרים לדורות בתשלום היטל השבחה.

הסכם המכר נעשה לפני אישור התוכנית המשביחה את הקרקע: מ/247.

ברקע לערעור זה עומד סעיף 2 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה- 1965, שאין לחייב בר רשות בהיטל השבחה.

"לגבי מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שלא הוחכרו בחכירה לדורות או שהוחכרו בחכירה לדורות לשימוש חקלאי ושונה ייעודם לייעוד אחר, והחוכר לדורות שלו הוחכרה הקרקע לשימוש חקלאי בלבד אינו זכאי לנצל את הקרקע על פי ייעודה החדש, אלא אם כן יתוקן חוזה החכירה המקורי או ייחתם חוזה חכירה חדש, יחול, על אף האמור בתוספת זו, במקום היטל השבחה, ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 18), התשמ"א-1981". הוראה זו, קובעת הסדר מיוחד אשר מעביר את החבות בהיטל השבחה אל מינהל מקרקעי ישראל, על פי הסכם בינו לבין הרשויות המקומיות. על פי ההסכם, המינהל מעביר לרשויות המקומיות תשלום בשיעור של 10% מהתקבולים השנתיים שהוא גובה בתחום שיפוטן.

הוראה מיוחדת זו, דוחה את ההוראה הכללית שבסעיף 2 לתוספת, ואם נטיל על המשיבים חובת תשלום היטל השבחה, נמצאנו מעשירים את קופת הועדה המקומית פעמיים: פעם בתשלום היטל השבחה ופעם בדרך של קבלת תשלומים מהמינהל.

דין הערעור להדחות גם מטעם שהמשיבים מכרו את הקרקע ביום 12/11/2003, ואילו התכנית המשביחה מ/247 יצאה בשנת 2006, כך שבמועד המכירה טרם הושבחה הקרקע.

המשיבים אינם חייבים בתשלום היטל השבחה. הוועדה המקומית לתכנון ובניה תשלם למשיבים שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בלבד.