האם חבר ועד באגודה שיתופית נחשב ל'עובד ציבור'?

בע"פ 10735/04 יצחק גולדמן נ' מדינת ישראל פסקה שופטת בית המשפט העליון מרים נאור כי עצם נשיאת תפקיד בתאגיד אינה הופכת את נושא התפקיד ל"עובד ציבור". בכך למעשה מבטל בית המשפט את הגישה המרחיבה בה נקט בית המשפט המחוזי לפיה כל בעל תפקיד בכל תאגיד, אשר מוגדר החוק הוא "עובד ציבור". על מנת שחבר בוועד האגודה השיתופית ייחשב לעובד ציבור יש צורך שאותו תאגיד יספק שירות לציבור מבחינה מהותית. אם חבר בוועד האגודה השיתופית נושא בכובעו הנוסף תפקיד בוועד המקומי של הרשות המקומית וקיימת בישוב זהות ועדים, או אז ייחשב העובד ל"עובד ציבור". בפסק הדין נקבע כי האגודה היא היישוב, והיישוב הוא האגודה ומאחר וציבור בהגדרתו יכול שיהיה גם ציבור קטן, לא תתקבל טענה לפיה מאחר ומדובר ביישוב קטן חסר האופי הציבורי. ישוב שיתופי מכיל בתוכו לפי צו המועצות המקומיות גם קיבוץ. רשות מקומית בחוק הפרשנות מכילה בה בין היתר ועד מקומי. הוועד המקומי הוא זה אשר מנהל את ענייניו של היישוב  השיתופי, קרי הקיבוץ. לפי סעיף 91 לצו המועצות המקומיות מי שמכהנים בישוב שיתופי כחברי ועד ההנהלה של האגודה השיתופית, יכהנו גם כחברי הועד המקומי של הישוב. השורה התחתונה אשר עולה מפסק הדין היא שחברי ועד ההנהלה של אגודה שיתופית להתיישבות של ישוב שיתופי בו מתקיימת זהות ועדים, הם ככלל, מכהנים גם כחברי הוועד המקומי של הישוב, ולכן הינם עובדי רשות מקומית ועל כן עובדי ציבור. חשיבותו הרבה של פסק הדין מתבטאת בכך שעל עובד שייחשב ל"עובד ציבור" יקומו חבויות רבות יותר מאשר על "עובד פרטי" כמו למשל עבירת השוחד המכוונת לעובדי ציבור בלבד.