האם יורשי חברי קיבוץ פרודים זכאים לשיוך דירה אחת או שמא שתי דירות ?
הרקע
ביום 17/2/10 הגישו התובעים כנגד קיבוץ הגושרים תביעה, אשר עניינה שיוך דירת מגורים להוריהם המנוחים של התובעים בהתאם להחלטות מנהל מקרקעי ישראל, תוך התמקדות בשאלה האם רשאי הקיבוץ, במסגרת הליך שיוך מגרשי המגורים, להפלות לרעה חברי קיבוץ פרודים ולשלול מהם את הזכויות הניתנות לחברי קיבוץ גרושים, רווקים או אלמנים.
לטענת התובעים, יש להתייחס להוריהם המנוחים שהיו פרודים, אשר במשך עשרות שנים, ניהלו משק בית נפרד וקיבלו מהקיבוץ זכויות בנפרד, שלטענת הקיבוץ היו זכאים בחייהם לשיוך דירת מגורים אחת בלבד על שמם כיוון שלא התגרשו כהלכה, בעוד שאילו היו מתגרשים כהלכה, היו זכאים לשיוך שתי דירות נפרדות על שמם.
מנגד, טוען קיבוץ הגושרים כי יש לעכב את ההליכים לאור תניית בוררות בעניין לפי החלטת מוסדות הקיבוץ. התובעים טוענים כי עניין זה לא ראוי בכלל להיות נידון בפני בורר.
דיון והכרעה:
יש לקבל את טענת התובעים, לפיה השאלות העולות במקרה הנדון הינן שאלות בעלות אופי חוקתי וחשיבות ציבורית, החורג מעניינם הפרטי של הצדדים, אשר יש בפתרונן כדי להשפיע על ציבור רחב של חברי קיבוץ. אי לכך, קיים טעם ציבורי כי התביעה תתנהל בין כותלי בית המשפט. הפסיקה מבחינה בין סכסוכים פנימיים באגודה, שהם סכסוכים הנובעים מהפעילות העסקית היומיומית של האגודה, היכולים להימסר לבוררות, לבין סכסוכים חוקתיים, למשל סכסוכים הנוגעים לשאלות חוקיות פעולות האגודה, חוקיות מוסדותיה או תוקפם של מינויים שנעשו בה.
המחלוקת בין התובעים לקיבוץ בעניין שיוך דירות מגורים לחברי קיבוץ פרודים, שאינם גרושים, איננה מתאימה לבוררות מכמה סיבות: ראשית, סוגיית שיוך דירות מגורים לחברי קיבוץ איננה עניין רגיל של עסקיו השוטפים והיום יומיים של הקיבוץ. שנית, אופייה של השאלה המתעוררת הוא עקרוני ומהותי. שלישית, במקרה הנדון קיבלה האגודה החלטה שלטענת התובעים מקפחת אותם ומפלה אותם. לצורך דיון בשאלה זו יש לבחון את חוקיות הליך שיוך הדירות, תוך בחינת השאלה האם יש תוקף להחלטה שנתקבלה על-ידי האסיפה הכללית, ובמידה ולא, האם השאלה מצויה בתחום חוקתי מובהק, אשר הסמכות לדון בו מסורה לבית המשפט. מדובר למעשה, בסכסוך לו קיימת השפעה על זכויות ציבור רחב של אנשים, החורג מעניינם הפרטי של הצדדים, וגם מטעם זה יש לקבוע כי מדובר בעניין בעל חשיבות מיוחדת שאינו ראוי להתברר בבוררות, כי אם בדרך של הכרעה מנומקת ומחייבת של בית המשפט.
סיכום:
לאור כל האמור לעיל, הסמכות לדון בסכסוך מסורה לבית המשפט, ואין מקום להורות על העברת הסכסוך לבוררות. הוצאות הבקשה תובאנה בחשבון במסגרת פסק הדין הסופי.
ניתן, ב-ד' חשון תשע"א, 12 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.
