האם יכיר רשם האגודות השיתופיות ברישומם של המשיבים בפנקס החברים של מושב זרועה?

בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות                                תיק מס' 1323/527/08

בעניין:

זרועה - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע''מ

ע"י ב"כ עוה"ד בועז עמיר

משק 14, מושב ערוגות 79864

טלפון: 054-6658801 ; פקס: 08-8504092

יחיא פלס

המערערים;

- נ ג ד -

שמואל ושרית אלבז

משה וציפורה אלבז

שלמה ואליזבט פלס

שלושתם ע"י ב"כ עוה"ד אליהו שגב

רח' וייסגל 2 (פארק המדע) רחובות 76326

טלפון: 08-9477125 ; פקס: 08-9477120

רזיאל חג'בי

                                                                                                                       המשיבים;

החלטה

עסקינן בערעור על דו"ח חקירה, לעדכון פנקס חברים של מושב זרועה.

עיקרי העובדות שלעניין:

המערער 2 הינו יו"ר ועדת ביקורת במושב זרועה (המערערת 1).  המערער 2 פנה אל משרד רשם האגודות, בטענה כי מספר חברי אגודה אינם ממלאים את התנאים הנדרשים, בכדי להיחשב כחברים במושב.

בעקבות פנייה זו, ביום 12.11.2006 מינה מר אילן רונן, מנהל הפיקוח באגף לאיגוד שיתופי, את מר משה יהודה (להלן: החוקר) כדי לחקור ולבדוק את סוגיית חברותם של תושבי המושב, בכדי לעדכן את פנקס החברים בהתאם לממצאים שיונחו בפניו. חקירה שכזו מתקיימת בהתאם לסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות.

בתאריך 7.9.2008 הוציא החוקר תחת ידו את הדוח, ולפיו, המליץ על 84 מתושבי המושב להירשם כחברים בפנקס האגודה. בין אנשים אלה, נמצאים המשיבים 1-4 אשר מתגוררים במושב. המשיבים 1 מתגוררים במשק מס 11; המשיבים 2 במשק 24; המשיבים 3 במשק 23; והמשיב 4 במשק 21;.

נוכח המלצה זו של החוקר מתקיים הערעור שבפניי.

עיקרי טענות המערערים:

המערערת 1 טוענת נגד המלצתו של החוקר בעניין המשיבים 1-3. ראשית לגבי המשיבים 1 ו-2 טוענת המערערת כי ההמלצה לקבלם, נוגדת את תקנון האגודה ותקנות האגודות השיתופיות לעניין קבלת חברים. כאשר בהתאם לתקנות אלו, החלטת ועד ההנהלה לקבל חבר, לא תהיה מוחלטת אלא אם כן אושרה על ידי האסיפה הכללית, ברוב של שני שלישים מן החברים הנוכחים באסיפה. לדעת המערערת, תנאי זה לא התקיים לגבי המשיבים ומשכך אין לראות בהם כחברים.

לדעת המערערת אילו היה ניתן לקיים אסיפה כללית, והיה סירוב לקבלם, או אז היה מקום להגיע לדיון בבקשה של המשיבים. אך משלא נתקיימה כלל אסיפה כללית מכיוון ולא ניתן היה לכנס אסיפה כללית שתידון בעניין המשיבים, הרי שאין לקבל את המלצת החוקר.

לעניין המשיבים 3 כאשר המליץ החוקר לקבלם לחברות כבנים ממשיכים, טענת המערערת כי החלטה זו תמוהה, מכיוון ובדיון שקיים החוקר עם הנהלת האגודה וב"כ, סוכם כי כל הבנים הממשיכים שאינם מתגוררים במושב ייגרעו מרשימת החברים, ועל כן תמוה מדוע לא נהג החוקר כך לעניין המשיבים 3 בהיותם עונים להגדרה זו.

המערער 2 טוען כנגד המלצתו של החוקר לעניין המשיב 4. לדידו, אין לראות במשיב 4 כחבר מכיוון שאמנם רכש הוא משק בתחומי המושב, אך אינו מתגורר בו כלל עד עצם היום הזה. לדעת המערער 2 אין זה מקובל שאדם שאינו גר במושב יקבל החלטות או זכות הצבעה במושב.

עיקר טיעונים המשיבים:

המשיבים 1-3 טוענים כי הערעור בעניינם נבע משיקולים זרים. לטענתם, ערעור זה הינו דרך נוספת בסכסוך שנתגלע בין האגודה למשפחת אלבז (המשיבים). הסכסוך מקורו במבנה בית כנסת נטוש של האגודה, שנמסר למשפחת אלבז המורחבת באישור האסיפה הכללית. כך טוענים המשיבים, כי האגודה מנסה כל אשר לאל ידה לסכל את חברותם באגודה.

המשיבים סוקרים את ההיסטוריה שלהם באגודה (יובא להלן) ולטענתם, מתקיימים בהם כל הכללים הנדרשים בכדי להיות כחברים באגודה. לטענתם, מעת שרכשו את המשק יש לראות בהם כחברים בהתאם להחלטת האסיפה הכללית שנתקיימה בשנת 1999 ושנותרה בעינה עד היום, והקובעת כי כל רוכשי המשקים (ובכללם המשיבים) יתקבלו כחברים באגודה.

לטענת המשיבים, האגודה ראתה בהם מאז ומתמיד כחברים, ומשכך יש לדחות את טענת המערערת 1 כי אין לראות בהם כחברים כל עוד לא יתקבלו באמצעות האסיפה הכללית, שהרי לפי תקנה 2א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973 יראו באדם כחבר האגודה, במידה וההתנהגות בין האדם לאגודה הינה התנהגות המעידה על חברות.

לעניין המשיבים 3 הרי שמדובר בבן ממשיך וחרף שהמשיבים טרם עברו להתגורר דרך קבע במושב, הרי שהדבר נבע מהצורך להכשיר עצמם למגורים בחלקה של אם המשיב 3. כן טוען המשיב 3 כי הינו מנהל את עסקיו במושב המצוי במשק אימו ומעבד את האדמות החקלאיות של משק אימו מזה מספר שנים.

ראשית, לצורך דיון בטענותיהם של המערערים ותגובת המשיבים, חובה עליי להביא את סיפור העובדות ויחסי הגומלין שנתקיימו בין השניים בכדי ללמוד עם מי הצדק. לשם כך אשתמש בנסיבות העניין בדברי החוקר, אשר חקר, בדק ולמד לעומק את מסכת האירועים בעניין.

לעניין המשיבים 1: כאמור, מר שמואל אלבז, הינו בנם של מייסדי המושב, נולד וגדל במושב ובשלהי שנת 2005, רכש את משק מס' 11. עם רכישת המשק, שיפץ את בית המגורים שבו ועבר להתגורר בו עם  רעייתו שרית וששת ילדיהם. קודם לרכישת המשק, התגוררה המשפחה בבית שבנו בהרחבת המושב.

על פי העדויות המגובות במסמכים, שמסר המשיב 1 לחוקר, נראה כי, ביום  14.12.2005, אישר ועד ההנהלה את העברת הזכויות במשק והחליט כך:

                                    "לקבל  את  ה"ה  שמואל ושרית אלבז כחברי המושב במשק   מס'  11". 

ביום  30.5.2006, הודיעה תנועת אגוד מושבי הפועמ"ז לסוכנות היהודית, כי
התנועה מאשרת את קבלת החברים שמואל ושרית אלבז, למשק מס'  11 במושב זרועה. פחות מחודש לאחר מכן, הודיעה  הסוכנות  היהודית  למינהל  מקרקעי  ישראל, על העברת נחלה מס' 11 למשיבים 1.

ביום 8.8.2006, הודיע מינהל מקרקעי ישראל על ביצוע העברת הזכויות במשק מס'  11  על-שם המשיבים.

לטענת המשיבים 1 כשהתקבלו לחברות ע"י ועד המושב, בהחלטתו מיום  14.12.2005, היה ברור לכולם  במושב, כולל הועד, כי בכך הושלמו כל ההליכים לקבלתם כחברי האגודה, לכל דבר וענין. בהתאם להחלטת האסיפה הכללית מיום  14.8.1999, לגבי "קבלת חברים חדשים" ולגבי סעיף זה שנכלל בסדר יום  האסיפה האמורה, שבו הוחלט: 

                        "הוחלט לאשר את רוכשי המשקים החדשים במושב זרועה           כחברי מושב, בתנאי                  שעם  גמר הבנייה  וחיבור חשמל  ע"י  חברת החשמל יאושרו אוטומטית כחבר                       מושב."

על פי עדויות המשיבים 1 ושלא נסתרו על ידי המערערים, הרי שמעת קבלתם לחברים ביום 14.12.2005 חתמה האגודה על כל המסמכים הקשורים להעברת הזכויות  במשק  על-שמם  ונהגו בהם כחברים לכל דבר ועניין. מהחומר שהוצג בפני החוקר ובפניי, הוכח כי המשיבים גם קיבלו את חלקם ברווחים המשותפים של המושב ונוהל עבורם כרטיס חו"ז, המעיד על היות המשיבים כחברים באגודה.

טענותיה של המערערת לעניין המשיבים, נדחו בצדק על ידי החוקר בהאי לישנא:

עפ"י ממצאי החקירה, מדובר בבן המושב שעוד קודם לרכישת משקו, בנה בית בהרחבת המושב והתגורר בו עם משפחתו.

בני הזוג התקבלו לחברות ע"י הועד ביום 14.12.05 והזכויות במשק הועברו על שמם בסוכנות ובמינהל מקרקעי ישראל, בסמוך לאחר מכן.

טענת בני הזוג לפיה לא נדרשו וממילא לא הובאו לאישור אסיפה כללית נוספת, משום שבאגודה נסמכו על החלטת האסיפה הכללית מיום 14.8.99, בכל הקשור לקבלת בני המושב כחברים חדשים, תואמת את התנהלות האגודה כלפיהם בפועל, הן בחתימת האגודה על המסמכים להעברת המשק על שמם, הן באי הבאתם לאישור אסיפה כללית נוספת משך כל השנים שחלפו והן בהתייחסות אליהם כחברים בזכויות וחובות.

פרשנות הועד להחלטת האסיפה האמורה שלפיה האסיפה נתכוונה לבני מייסדי המושב שלהם הוקצו משקים במסגרת ההרחבה המשקית, לא תואמת כלל וכלל את נוסח ההחלטה האמורה ולמעשה, אין כל איזכור בהחלטה שיכול להוות בסיס לפרשנות זו.

ועולה התמיהה על עצם הפרשנות הנ"ל, האם מה שטוב לבן מושב שהוקצתה לו נחלה, לא טוב לבן מושב שרכש נחלה במיטב כספו?

ויתרה מכך, האם חתימת האגודה על המסמכים לאישור העברת הזכויות במשק, צריכה להיעשות לפני שרוכש המשק מאושר כחבר ע"י האסיפה הכללית. ומה אם לא יאושר ע"י האסיפה הכללית, לאחר שהזכויות במשק הועבר כבר על שמו והוא גר במושב דרך קבע עם משפחתו?

מצב שכזה אינו מתקבל על הדעת ואין לאפשר אותו בשום אופן, מבחינת האגודה ובעל המשק גם יחד.

החברות באגודה אינה חברות במועדון אקסלוסיבי שנועד לבטא סטטוס חברתי.

מי שהינו בעל משק שרשום על שמו במינהל והוא מתגורר דרך קבע במושב עם רעייתו וששת ילדיו, זכאי להיות חבר אגודה ולהשפיע במסגרת זאת על פעילותה והתנהלותה של האגודה." (ההדגשות במקור ט.ב.א)

הנה כי כן, דבריו של החוקר הינם מילים כדורבנות ודעתי היא כי המשיבים 1 קיימו לעילא ולעילא את התנאים הנדרשים להכיר בהם כחברים. תמוה לי כיצד מרהיבה עוז האגודה לטעון, כי בעובדה שלא קוימה אסיפה כללית מיוחדת שתאשר את חברותם, הרי שאין לראות במשיבים כחברים, שעה שישנה החלטה ברורה של האסיפה הכללית המסמיכה את ועד האגודה לקבל כחברים את רוכשי המשקים במושב.

לעניין המשיבים 2: מר משה אלבז, הינו אחיו של המשיב 1 ואף הוא רכש את משק מס'  24 ועבר להתגורר בו עם משפחתו. המשיבים 2 תקפו את דבריה של המערערת 1 בכך שלא התכנסה אסיפה כללית מיוחדת שתאשר את חברותם. לדעתם, אין צורך באסיפה כללית מיוחדת ודי להם להסתמך על האסיפה מיום 14.8.1999.

מחובתי להביא את דברי החוקר שדחה מכל וכל את טענות המערערת וקיבל באופן גורף את דברי המשיבים 2. וכך דבריו של החוקר:

בדומה לאחיו שמואל שענינו הובא לעיל, גם משה הינו בן למייסדי המושב שנולד וגדל במושב ובתחילת שנת 2006 רכש את משק מס' 24 ועבר להתגורר בו ביחד עם משפחתו.

בני הזוג התקבלו לחברות ע"י הועד ביום 23/2/06 ובגלל שהשתהו בטיפולם בהעברת הזכויות על-שמם במינהל, נקלעו לנבכי הסיכסוך שהתגלע בין הועד שהתחלף לבין משפחתם המורחבת.
הגם שבני הזוג נסמכו על החלטת האסיפה הכללית מיום 14/8/99 שבהתניותיה עמדו אחת לאחת, פעלו מתוך תמימות ובעיקר מתוך רצון לסיים את הטיפול בהעברת הזכויות במשק על-שמם ובמסגרת זאת, הגישו בקשות חוזרות ונישנות לועד להביאם לאישור האסיפה הכללית כחברים.