האם לוכד הכלבים המשוטטים בקיבוץ המעפיל מייצר לעצמו עבודה שלא כדין?

עובדות רלוונטיות:

כלבתו של דודו באואר, תושב קיבוץ המעפיל, שוטטה בקיבוץ, כשהיא אינה קשורה ואין מחסום על פיה. הכלבה נלכדה וכנגד דודו באואר הוגש כתב אישום.

טענות המדינה:

בעת ביצוע סיור שגרתי בקיבוץ המעפיל, נצפתה הכלבה משוטטת על הכביש וללא רצועה.

מכיוון והשעה הייתה מאוחרת, לא ניתן היה לצלם את הכלבה ללא רצועה או מחסום פה.  הכלבה נלכדה על ידי לוכד הכלבים ונלקחה לכלביה, שם זוהתה באמצעות השבב כשייכת לבאואר דודו המתגורר בקיבוץ המעפיל. בעקבות האירוע נרשם דוח ברירת קנס לדודו באואר.

למחרת האירוע הגיע דודו באואר לכלביה ושחרר את כלבתו מההסגר.

טענות דודו באואר:

כלבתו היתה במרפסת ביתו כשהיא קשורה עם רצועה, ללא מחסום לפיה. מדובר בכלבה שמורה, מעוקרת ובעלת שבב אשר הוא מטפל בה שמונה שנים..

 הוצגו בפני בית המשפט מספר תמונות של הכלבה קשורה בחבל, המחזקות את הטענה כי הכלבה תמיד קשורה בחצר הבית.

דודו באואר מתגורר בקיבוץ בדירה שכורה עם שטח גדול אשר אינו מגודר, בדיוק כפי שהשטחים האחרים בקיבוץ אינם מגודרים. לטענתו, הכלבה הייתה קשורה בחבל ארוך שאפשר לה להגיע עד לכביש המפריד בין ביתו לבית אחר, אך מדובר בכביש שבדרך כלל לא נוסעים בו, וממילא אורך החבל מאפשר לכלבה להגיע רק עד לשפת הכביש.

בעת הארוע דודו באואר שהה בביתו ושמע צעדים, אך לא יצא לבדוק את העניין משום שהתעצל, ולטענתו, ממילא תושבי הקיבוץ נוהגים לעבור בחצרו בכדי להגיע לביתם. בבוקר למחרת כאשר יצא מביתו גילה שכלבתו איננה.

טענתו של דודו באואר הינה כי לוכד הכלבים הוא זה ששחרר את הכלבה מהמקום שבו היא היתה קשורה במרפסת ביתו, ואף עשה זאת במכוון.

לחיזוק טענתו, מציין דודו באואר כי ניתן פסק דין בבית משפט לתביעות קטנות, יומיים קודם למשפט זה, מיום 22/2/2009, שם ציינה כב' השופטת יעל קלוגמן כי אותו לוכד, אורי כהן, הוא בעל שררה שמנצל את תפקידו וסמכויותיו והוא בלתי אמין.

כבוד השופטת טלמור אביבה פסקה:

דודו באואר, על פי עדותו, לא היה נוכח בעת שכלבתו שוטטה ברשות הרבים ללא מחסום ורצועה ולכן השערתו באשר לשחרור הכלבה ע"י הלוכד במכוון היא בגדר השערה בלבד שלא הובאו לה תימוכין כלשהם. מכאן אנו למדים, שאין בעדותו יותר מאשר ניסיון להתחמק מאחריות.

דודו באואר אישר בעדותו כי המרפסת בה קשורה הכלבה היא מרפסת פתוחה, חצר הבית שלו אינה מגודרת, אנשים הולכים וחוצים את חצר הבית שלו גם בשעות הערב.

עוד אישר דודו באואר בעדותו כי מסביב לביתו יש בתי ילדים וכי הילדים מכירים את הכלבה וכי כלבתו קשורה בחבל ארוך והיא יכולה להגיע עד לכביש היות והחבל ארוך, כך שכל מי שחפץ יכול למעשה לגשת לכלבה.

לסיכומו של עניין, שוטטות כלבים הינה תופעה קשה שיש בגינה סיכונים לציבור הרחב. העבירה אותה ביצע דודו באואר הינה חמורה ויש עימה סיכון. הורשע דודו באואר. אולם, לדודו באואר, תושב קיבוץ המעפיל, אין הרשעות קודמות. לכן, לאור האמור לעיל דודו באואר ישלם קנס בסך 750 ₪ או 30 ימי מאסר.

ניתן ביום 19/3/2009.

לדף הבית של קיבוץ המעפיל.