האם מאבטחי מועדון הטרמינל שבקיבוץ רמות מנשה תקפו שלא כדין שלושה מבאי המועדון ללא כל התגרות מצידם?
הרקע
האחים נתן ושרון דייני ודודם יניב ביטון, הגישו תביעה לנזקי גוף שנגרמו להם, לטענתם, עת הותקפו באפריל 2005 על ידי מאבטחים במועדון הטרמינל הנמצא בקיבוץ רמות מנשה ובבעלות הקיבוץ. ביתר פירוט הם טוענים, כי הם הותקפו שלא כדין על ידי מאבטחי המועדון, ללא שהייתה כל התגרות מצידם.
למעשה נחלקו הצדדים לגבי שתי שאלות מרכזיות: האם הותקפו התובעים ללא כל התגרות מצידם או שמא הם החלו את מעשי התוקפנות והאלימות? במידה וייקבע שהם הותקפו על לא עוול בכפם - האם אחראי הקיבוץ למעשי התקיפה מכח עוולת הרשלנות או מכח אחריות שילוחית, שכן המאבטחים הועסקו על ידי חברת אבטחה חיצונית, והאם יש לכך משמעות לגבי התביעה שלפנינו?
דיון והכרעה
בית המשפט בחן את עדויות הצדדים, ואת שלל הראיות שהוצגו בתיק, לרבות תיק המשטרה, ומסקנתו הייתה, כי התובעים, ובראשם דייני נתן, החלו להתפרע משלא הוכנסו למועדון, והשומרים והמאבטחים גוננו על עצמם ולכן אין להטיל עליהם אחריות בגין פגיעותיהם של התובעים. בית המשפט הוסיף, כי אף אם המאבטחים נתנו מכות לתובעים מעבר לדרוש כהגנה עצמית, אין לתובעים להלין אלא על עצמם משבחרו לנקוט בדרכי אלימות לצורך כניסה למועדון וסיכבו עצמם בקטטה. על כן דין תביעתם להידחות.
מעבר לנדרש, הוסיף בית המשפט, כי אף אם הייתה התקפה של המאבטחים על התובעים ללא עוול בכפם, עדיין אין הקיבוץ אחראי על מעשים אלו, שכן הכלל בעוולת התקיפה הוא, שאין אחריות שילוחית אלא אם המעביד אישרר או התיר התקיפה, ובמקרה זה לא הוכח כלל כי התקיפה הותרה או אושררה.
גם לגבי שאלת הרשלנות, קבע בית המשפט, כי על פי סעיף 15 לפקודת הנזיקין, ופרט למקרים חריגים, העושה חוזה עם אדם שאיננו עובדו לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך כדי עשיית אותו מעשה. ובמקרה דנן, לא הוכח כי מי מהחלופות המחריגות את תחולת סעיף 15 נתקיימו.
סיכום
בית המשפט דחה את התביעה, וקבע כי התובעים יישאו בהוצאות בסך 7,000 ₪.
ניתן ב- ב' טבת תשע"א, 28 בדצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
