האם מאיר ורותי סיידה ואלי ג'רבי חברים במושב תדהר?

בפני     רשם האגודות השיתופיות                                   תיק בוררות 1369/170/03

בעניין:                           מיכאל תורג'מן                                                                                       מושב תדהר

                                    ע"י ב"כ עו"ד מ. צוקר ו/או י. גבע

                                    מר"ח הגדוד העברי 10, אשקלון

                                    טל': 6750685-08,

                                                                                                            -המבקש-                                                                                                                    

                                                נגד

1. מאיר ורותי סיידה

                                                2. אלי ג'רבי 

                                                ע"י ב"כ עוה"ד ע. נועם ואח'

                                                מרח' ז'בוטינסקי 5, רמת גן 52520

      טל:7518401-03,פקס:7517117-03                                                                                                                                                            -המשיבים-                                                                                                           

                                                            החלטה

החלטה על פי סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973                       

            ****************************************************************

הרקע

ביום 31.07.2001 מינה מר אילן רונן, עוזר הרשם ומנהל תחום הפיקוח במשרד רשם האגודות, את מר משה יהודה כחוקר לבחינת חברותן של המשיבים, בני הזוג מאיר ורותי סיידה ומר אלי ג'רבי באגודת תדהר-מושב עובדים.

ביום 19.01.03 הגיש החוקר את ממצאיו ובסופם המליץ לגבי המשיבים 1 וקבע כי יש בכוונתם לעבור ולהתגורר במושב תדהר לכשיתאפשר ולחילופין לאור מבחן הזיקות לא ניתן לקבוע כי עקרו את מושבם ממושב תדהר ולפיכך אין להפקיע את חברותם.

לגבי המשיב 2 מצא החוקר כי אין לו קשר ממשי למושב תדהר והצהרתו כי יש במחשבתו להתגורר במושב הינה סתמית ואין לה על מה להסתמך. 

עיקר טענות המבקש:.   

לגבי המשיבים 1

מאז שהתקבלו כחברים באגודה, בשנת 1995, לא התגוררו המשיבים 1 במושב תדהר.                                 60221|

מזה ארבע וחצי שנים מתגוררים המשיבים בבית רחב מידות אותו בנו לעצמם ביישוב הקהילתי מעגלות.

בחלקה א' של המשיבים ישנו שטח פנוי שעליו יכולים המשיבים לבנות בית ללא פגיעה בחייהם של הוריו של מאיר סיידה.

טענתם של המשיבים כי יש בכוונתם להתיישב במושב, אין לה על מה להסתמך והיא ערטילאית.                                                                           לגבי המשיב 2     

המשיב אינו מתגורר בשכירות אלא הוא הבעלים של בית מס' 137 ביישוב מבועים. הבית רשום מטעמי נוחות ובכדי להתחמק מנושים על שמה של אימו.

המשיב התקבל לחברות בשנת 1997 אך מאז לא התגורר במושב.

בשנת 1998 חדל המשיב לעבוד בתחומי המושב ומאז עובד כשכיר בנתיבות.

בפני החוקר טען המשיב כי אינו יכול להתגורר בבית אימו וזאת בשל בנו הנכה שעלול להוות נטל כבד על אימו. בעיקרי הטיעון שינה המשיב את גרסתו וטען כי בית המגורים של אימו צר מלהכיל את משפחתו בת ששת הנפשות.

המערער התגורר במושב עד לפני שש שנים ולפיכך הוא "עקר את מושבו".

המשיב לא הציג תוכנית כיצד בכוונתו לשוב ולהתגורר במושב.

עיקר טיעוני המשיבים:

            טיעוני המשיבים 1

למשיבים קשר הדוק למושב והוא הפך להיות מרכז חייהם.

העובדה כי המשיבים אינם ישנים במושב הינה זמנית ורק נסיבות אובייקטיביות מונעות מהמשיבים לבנות את ביתם.

המשיב הינו אחד מחברי האגודה הבודדים שנותרו בתחום העיסוק בחקלאות והוא אף מעסיק במשתלתו 11 עובדים מהמושב.

המשיבים תומכים ומטפלים בהוריו הקשישים של מאיר ואף משלמים את כל חשבונותיהם למושב.

מאיר סיידה נבחר על ידי חברי האגודה לתפקיד יו"ר הועד בבחירות שנערכו בשנת 2000. בשל עומס בעבודה התפטר מתפקידו זה ונותר בתפקיד חבר ועד.                                                                                                                          טיעוני המשיב 2

למשיב קשר הדוק וישיר למושב, מרכז חייו במושב וכוונתו האמיתית הינה לגור במושב.

בעבר התגורר המשיב במושב בבית אימו, אך הצפיפות והקושי לגדל את בנו הסובל מנכות בשיעור 100%, הכריחו אותו לעבור לגור בישוב מבועים.

עד לחודש אוקטובר בשנת 1998 עבד המשיב במושב בעסק בתחום של תשומות לחקלאות. בשל קשיים כלכליים נסגר העסק והמשיב עובד כיום כשכיר בנתיבות בעסק בתחום התשומות לחקלאות. במסגרת עיסוקו החדש נמצא המשיב בקשר יומיומי עם חקלאי האזור כולל אלו הגרים במושב.

אשתו של המשיב עבדה במשך שנים רבות, עד לאחרונה במושב. עבודתה נפסקה בשל לידת ילדם השישי של בני הזוג.

המשיב תומך ומטפל באימו הקשישה, המתגוררת במושב, באופן יומיומי ואף משלם את כל חשבונותיה הקשורים לאגודה.

המשיב מכהן כחבר ועד האגודה משנת 2000 והוא מעורה בפעילות האגודה על כל גווניה.

בתאריך 09.01.03 קיבלה האסיפה הכללית של המושב החלטה לעדכן את פנקס החברים על פי רשימת החתומים על המשקים במנהל מקרקעי ישראל.

מבחינה חברתית מעורה המבקש ומשפחתו בחיי המושב.

המשיב מתעתד לבנות את ביתו במושב לכשישתפר מצבו הכלכלי.

לאחר שעברתי על כל החומר הנני קובע כדלקמן:

לגבי המשיבים 1- בבג"ץ 6627/98 קבע כבוד השופט חשין כי יש להפריד בין הפיסקה המדברת על פקיעה בגין "עקירת מקום" הישוב לבין הפיסקה המדברת על פקיעה בגין "שאין במחשבתו להתיישב". במקרה דנן טוען ב"כ במשיבים, ואף מאזכר זאת החוקר בדו"חו, כי ניתן לראות כי לא מתקיים תנאי אחד ולחילופין לא מתקיים תנאי מספר 2. אלא ששני התנאים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, בבואנו לקבוע כי יש במחשבתו של אדם להתיישב עלינו לקבוע עוד קודם לכך כי הוא טרם התיישב. לעניינו באם אקבל את טענות ב"כ המשיבים 1 ואת המלצת החוקר בעניינם, הרי שמבחן הזיקות (של המשיבים לאגודה) מוליך למסקנה כי הם "חיים" במושב ולפיכך לא עקרו. במקרה שכזה אין לבחון את השאלה האם בכוונתם להתיישב.

 לאור ניתוח זה, אבחן ראשית את תוצאת מבחן הזיקות כאשר כוונת המשיבים להתגורר מהווה לטעמי את אחת הזיקות. עבודה: מאיר סיידא עובד בתחומי המושב ואף מעסיק אצלו עובדים מהמושב. במסגרת זו הוא שוהה את מרבית היממה בתחומי המושב. קשרים חברתיים: יותר מ50% מתושבי המושב בחרו במאיר סיידא ליו"ר האגודה, כך שניתן להניח כי קשריו החברתיים עם מרבית החברים טובים.                                  כוונה להתגורר במקום: המבקש הציג תכנון אפשרי של בית שיכול לקום על חלקתם של המשיבים. המשיבים הציגו חוות דעת נגדית של אדריכל, אך גם מבלעדיה אינני סבור כי אדם מן הישוב צריך לבנות בית מרובה חסרונות רק בכדי שיחשב כמי שיש במחשבתו להתיישב. לאור ממצאי החוקר ולאור הנסיבות המיוחדות הנני מתרשם כי אכן בכוונת המשיבים לבנות את ביתם במושב תדהר לכשיתאפשר להם. אין הדבר אומר כי הם עומדים בתנאי של במחשבתו להתיישב באם היינו בוחנים תנאי זה לגופו ולא כנדבך במבחן הזיקות. אדם המתקבל לחברות וכוונתו להתיישב מבוססת על תנאים שאינם קשורים בו יש לבחון את פרק הזמן המשוער שבמהלכו יתבצע המעבר. על אף כי ישנם נתונים נוספים הראויים להיבחן במסגרת מבחן הזיקות ובעיקר עניין חינוך הילדים הרי שהחוקר קובע כממצא עובדתי כי קיים קשר מהותי בין מאיר סיידה לאגודה וקשר זה מתפרש על תחומים רבים לפיכך הנני מקבל את המלצתו לענין המשיבים 1.

לגבי המשיב 2- עבודה: המשיב הפסיק לעבוד בתחומי המושב בשל גורמים שאינם בהשגחתו ולדבריו גם בעבודתו הוא בא במגע עם חברי האגודה. דיור: המשיב אינו מסוגל בשלב זה להתגורר בנחלתו ביחד עם בני משפחתו בשל מצבו הכלכלי ומצבו הבריאותי של בנו. המשיב אינו יכול לתחום בזמן את פתרון בעיה זו. קשרים חברתיים: המשיב נבחר לועד האגודה ואף קיבל מכתב תמיכה מהועד בו נטען כי יש לו קשרים חברתיים עם מרבית חברי האגודה.  החוקר קובע כי אין למשיב קשר מהותי עם האגודה וממליץ לקבוע כי הוא עקר את מושבו מהמושב. מדו"ח החוקר ומטיעוני הצדדים הנני מתרשם כי המשיב 2 עובר תהליך, אמנם שלא ברצונו, של התנתקות מהמושב. היעדר יכולת כלכלית לבנות בית איננה מלמדת על כוונה אמיתית "להתיישב" כל עוד הוא אינו תחום בזמן.

לאור כל זאת הנני קובע כי יש לכלול את המשיבים 1 בפנקס החברים של האגודה. המשיב 2 יקבל ארכה של שנה לשוב ולהתגורר במושב דרך קבע עם משפחתו ואם בתומה לא יעבור להתגורר במושב תפקע חברותו. 

אין צו להוצאות  

ניתן היום 21.10.03                                                                   אורי זליגמן,עו"ד

בהעדר הצדדים, המזכירות                                                   רשם האגודות השיתופיות

תעביר החלטתי לצדדים