האם מה שאסור לגוף פרטי מותר למועצה אזורית דרום השרון? מועצה אזורית שהפרה את החוק אותו היא נלחמת ליישם האם יש להעמידה לדין?
מדובר בעתירה למתן צו על תנאי, המכוון כלפי מדינת ישראל; היועץ המשפטי לממשלה; פרקליט המדינה; ראש המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה; סגן ראש מועצה אזורית דרום השרון, מהנדס המועצה, קיבוץ ניר אליהו; מזכיר הקיבוץ ניר אליהו ובית משפט השלום בכפר סבא- לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל כתב האישום שהוגש נגד העותרת, מועצה אזורית דרום השרון (להלן: המועצה) בגין ביצוע ללא היתר של עבודות הטעונות היתר- סלילת דרך עוקפת לקיבוץ ניר אליהו בניגוד לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965
נגד המועצה ונגד סגן ראש מועצה, מהנדס המועצה, קיבוץ ניר אליהו ומזכיר הקיבוץ, הוגש כתב אישום לבית המשפט השלום בכפר סבא. כתב האישום ייחס למועצה עבירה של ביצוע שימוש טעון היתר ללא היתר, לפי חוק התכנון והבנייה. סגן ראש מועצה, מהנדס המועצה, קיבוץ ניר אליהו ומזכיר הקיבוץ הואשמו בביצוע עבודה הטעונה היתר ללא היתר, לפי חוק התכנון והבנייה. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 24.4.2006, נחתם הסכם לריבוד כביש גישה קיים לקיבוץ ניר אליהו בין המועצה לבין חברת עינב החץ (1965) בע"מ. תוואי הכביש תוכנן לעבור בתוך תחומי הקיבוץ בתוואי דרך קיימת. בעקבות פנייה מטעם הקיבוץ, הוחלט בין סגן ראש המועצה לבין מזכיר הקיבוץ לשנות את תוואי הדרך המתוכנן ולסלול דרך העוקפת את הקיבוץ, בלא שניתן לכך היתר כדין. סגן ראש המועצה הורה למהנדסהּ להורות לקבלן לבצע עבודות סלילת הדרך בתוואי החדש. זאת, על אף שלא היה היתר כדין לביצוע העבודות בתוואי החדש. הדרך העוקפת, באורך של כ-
עיקר טענות המועצה הוא כי העמדתה לדין נעשתה ללא הליך שימוע תקין וכראוי טרם הגשת כתב האישום, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. היא מדגישה כי שיקולי העמדה לדין של רשות מקומית אינם זהים לשיקולי העמדה לדין של גופים לא שלטוניים. לאמור: הרציונל המתקיים ביחס להענקת חסינות למדינה בפני העמדה לדין, מתקיים אף בזעיר אנפין ביחס לרשויות מקומיות. האינטרס הציבורי לא עומד לבדו. במסגרת שיקולי העמדה לדין יש לשקול את ההיבטים המיוחדים הכרוכים בהעמדת רשות מקומית לדין- כך למשל, העובדה שהעמדתה לדין עלול לפגוע במעמדה כאוכפת את אותם דינים שהיא מואשמת בהפרתם או להביא לקיפאון בפעולתם של נבחריה. לגישתה, שקלול שיקולים אלו מוביל למסקנה כי אין מקום להעמיד אותה לדין שעה שהעמדתה לדין תוביל לנזק יותר מאשר תועלת. מדובר במקרה חד פעמי, נקודתי, שנמשך כחודש ימים בלבד והעבודות מושא כתב האישום כבר הוסרו. עוד ציינה, כי המקרים בהם עומדת רשות לדין פלילי הם ספורים ונדירים. זאת ייעשה רק כאשר אין אמצעי מידתי יותר המגשים את המטרה המבוקשת.
מפי כבוד השופט נ' הנדל:
היקף ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק בשיקול דעת רשויות התביעה בענייני העמדה לדין הוא מצומצם הלכה מקדמת דנא היא, שבית משפט זה לא יתערב כעניין שבשגרה בשיקול הדעת המסור לרשויות האכיפה, בכל הנוגע לניהולה של החקירה הפלילית וגיבוש המסקנות לצורך העמדה לדין. בית משפט זה אינו מחליף את שיקול הדעת שניתן לרשויות התביעה בשיקול דעתו שלו, ורק החלטה אשר נמצאה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, או בעיוות מהותי תצדיק התערבות שכזו .
ההחלטה להעמיד לדין את המועצה אינה מסוג ההחלטות שיש מקום להתערב בהן. היא אינה נגועה בחוסר סבירות ובוודאי שלא חוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי. המועצה טוענת כי בשל תפקידה כרשות אוכפת יש לבטל את כתב האישום, ולו למראית עין. זהו דווקא הטעם מדוע הגשת כתב אישום נגד רשות שהפרה את החוק אותו היא נלחמת ליישם- הכרחית היא, ולו מבחינת מראית פני הצדק. התשתית העובדתית, כפי שהוצגה בעתירה, אינה מקימה עילה להתערבות בית משפט זה בהחלטת רשויות התביעה.
טענות המועצה נגד תקינות ההליך מתחלקות לשני נימוקים בעניין השימוע. האחד, עניינו עריכת השימוע, לרבות קבלת אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום. נטען כי הן השימוע והן האישור נערכו בדיעבד ולא מלכתחילה. האחר, עניינו זהות שומע ההליך הנדון- מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה. בית משפט זה קבע זה מכבר כי טענות כגון דא ראוי להעלותן בפני הערכאה הדנה בכתב האישום לגופו.
דרך המלך להעלאת טענות כנגד הפגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (כולל בשלב החקירה) הינה במסגרת ההליך הפלילי גופו הנה כי כן, אין מקום שבית משפט זה יתערב בהחלטה להעמיד לדין את המועצה. טענותיה בדבר קיומם של פגמים שנפלו בדרך הגשת כתב האישום, מן הראוי שידונו בפני בית משפט השלום בפניו מתנהל ההליך.
דין העתירה להדחות על הסף מבלי שנתבקשה תגובה. אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ט בשבט תשע"א (24.1.11).
לאתר הבית של מועצה אזורית דרום השרון
