האם נהגה המועצה האזורית אשכול בסבירות כאשר הטילה עיקול מנהלי על חשבונות הבנק של חברת ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים ?

העובדות הרלוונטיות:

חברת ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים הגישה עתירה מנהלית כנגד החלטת המועצה האזורית אשכול ומנהל הארנונה בה, להטיל עיקול מנהלי על חשבונות הבנק של ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים בגין חובות ארנונה.

ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים מחזיקה נכס בשטחי המועצה האזורית אשכול והעיקול שהוטל עליה היה בסך של כשלושה מיליון ₪.

טענות ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים:

פעולת העיקול הינה בניגוד לחוק וגם לו הייתה בהתאם לחוק, הרי שהיא חורגת ממתחם הסבירות.

אין להטיל עיקול מנהלי על חוב ששנוי במחלוקת ומצוי בהליכי השגה או ערר, והערר שהיא הגישה תלוי ועומד בפני ועדת הערר לארנונה.

ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים טוענת שלפני שתוקן סעיף 300 לפקודת העיריות צוין בו שהנישום חייב לשלם את הארנונה במועדה, אפילו אם הוגש ערר, ואילו לאחר התיקון נמחקה ההתייחסות האמורה מהסעיף, על כן, לטעמה של ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים לא חלה חובה לשלם ארנונה אם הוגש ערר. שאם לא כן, מדוע חלק זה מהסעיף בוטל.

ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים אף טוענת כי הנכס אינו בהחזקתה כי אם חברת האם שלה ע.ס.מ. צמ"ה בע"מ היא המחזיקה.

בנוסף טענה חב' ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים, כי חוב הארנונה נשוא העיקול הוא חיוב רטרואקטיבי ומדובר באדמת בניין אשר לא ניתן לחייב עליה בארנונה.

השופט ניל הנדל פסק:

על פי פקודת העיריות, מוסמכת המועצה האזורית אשכול לנקוט בהליכי גבייה מנהליים על מנת לגבות ארנונה.

על ביהמ"ש לפרש את פקודת העיריות, והחוק באופן כללי, ולשם כך רשאי הוא להיעזר בכלים שונים, עם זאת, מחיקת הוראה לפיה נישום חייב בארנונה אף אם הוגש ערר אינו מלמד בהכרח שהיה והוגש ערר, אין חובה לשלם.

השופט קבע כי לא יעלה על הדעת כי הוראה בדין לפיה על החייב בתשלום ארנונה לשלם אותה במועדה, מלמדת שקיומו של הליך מנהלי תלוי ועומד מעכב את הליכי הגביה.

על הרשות המנהלית לבצע כל פעולה בסבירות ובמידתיות, גם אם היא רשאית להטיל עיקול מנהלי לחוב ארנונה, עליה להפעיל שיקול דעת.

גם לאחר הטלת עיקול מנהלי, על הרשות המנהלית, קרי, על המועצה האזורית אשכול, לשקול את טענות ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים, שאין להותיר את העיקול הזמני על כנו בשל חוסר סבירות.

כדי לטעון שהמועצה האזורית אשכול פעלה בחוסר סבירות, על ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים  להראות כי חוסר הסבירות בולט בעוצמתו.

במקרה זה המועצה האזורית אשכול ומנהל הארנונה בה, מציגים תשתית עובדתית ומשפטית כי ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים היא המחזיקה בנכס, ועל כן פסק השופט כי החלטת המועצה עומדת במבחן הסבירות.

בעקבות פסיקתו של השופט כי החלטת המועצה האזורית אשכול ומנהל הארנונה בה סבירה, נמנע השופט מלדון בטענות האחרות שהועלו.

לסיכומו של עניין, העתירה נדחית במלואה ונפסק כי ע.ס.מ. עפר סלילה מאגרי מים תשא בהוצאות המשפטיות ושכ"ט עו"ד של המועצה האזורית אשכול וכן של מנהל הארנונה בסך 15,000 ₪ נכון ליום פסק הדין.

ניתן ביום 31/07/2008.