האם עיריית רעננה מבצעת אכיפה בררנית בנוגע להיטלי פיתוח בשטחה?

בית משפט השלום בכפר סבא

תאד"מ 7345-06-20 רמתי נ' עיריית רעננה

תמצית:

מקרה דנן עוסק בתביעה כספית, אותה הגיש דב רמתי כנגד עיריית רעננה, להשיב לו כספים ששילם כהיטלי פיתוח, אותם שילם תחת מחאה ולאחר שנים רבות בהן הייתה מחלוקת בין הצדדים.

רקע וטענות הצדדים:

דב רמתי הינו אזרח פרטי אשר מחזיק בנכס מגורים שנמצא ברעננה, נכסו של דב זהה וצמוד לזה של שכנו. לטענתו של דב רמתי, כאשר ביקש לקבל היתר בנייה, רעננה העבירה אותו הליך מפרך אשר לא העבירה את שכנו למרות שנכסם זהה. בהמשך לכך טען כי כאשר נערכה מדידה של ביתו, עקב חריגות בניה, נדרש לשלם אגרות בנייה בסכום של 29,421 ₪. בתאריך 21.11.2011 עקב פגישה עם מנהלת מחלקת ארגון וכספים באגף ההנדסה של רעננה, הופחת הסכום ל24,322 ₪, אך דב טען כי נדרשת הפחתה של הסכום ב-18,828 ₪ נוספים. לטענתו של דב, ביום 07.08.2012 הוא קיבל הודעת אזהרה לפני עיקול נכסו ופתיחת תיק הוצאה לפועל. לאחר מכן, טען דב כי במהלך פגישה נוספת עם מנהלת הכספים שהגיעו הצדדים לפשרה לפיה ישלם אגרה על חצי מהשטח החורג וכי בהתאם לכך קיבל זיכוי בסכום של 24,332 ₪. כעבור מספר ימים, שולמו האגרות בהתאם להסכם על ידיי דב רמתי והוא עדכן את הגורמים הרלוונטיים בעיריית רעננה כי הוא עבר לשלב הכנת תכניות הבנייה ומבקש אישור בעבורן. לאחר שקיבל סירוב, טוען דב כי הגיש תוכניות נוספות ובתאריך ה14.02.2019 אושרה בקשתו. ביום 21.05.2019 שילם דב רמתי את הסכום שנדרש ממנו, 18,828 ₪ ובנוסף לסכום זה שילם גם קנס כספי בסכום של 14,000 כחלק מהסדר הטיעון עם עיריית רעננה מיום 17.11.2019. מצדה, עיריית רעננה טוענת כי בחודש ינואר 2011, כחלק מפרויקט "קו משווה" נמדד נכסו של דב, במדידה נמצאו חריגות בנייה חמורות אשר לא הופיעו בהיתר הבנייה המקורי ולכן חייבה אותו בגין סכום היטלי הפיתוח בעת גילוי החריגות, עיריית רעננה טוענת כי פעלה במסגרת סמכותה לעשות זאת. מוסיפה וטוענת עיריית רעננה, כי שכנו של דב, אשר נכסו זהה, שילם את מלוא היטלי הפיתוח כדין. עיריית רעננה גורסת כי בהתאם לשיקולי מדיניותה הקלה עם דב במסגרת הסכם הפשרה ודחתה את מועד תשלום היטלי הפיתוח למועד בו יכשיר את חריגות הבנייה אך לא פתרה אותו מתשלום ושאינה רשאית לעשות זאת כיוון שאינה רשאית לפתור אף אחד מהיטלים אלו.

דיון והכרעה:

בית המשפט הראה כי אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהושג ביניהם הסכם פשרה, אך הם פירשו בצורה אחרת את ההסכם אשר הגיעו אליו. היטלי הסלילה והתיעול אשר נדרש דב רמתי לשלם, הוטלו אליו מכוח חוקי העזר השונים אשר הותקנו בהתאם לסמכותה של העירייה לביצוע פעולות אשר היא נדרשת ומוסכמת לבצע. חוקי העזר הללו, אשר הותקנו על ידי מספר רב של רשויות, מבוססים על שיטת ההיטל אשר החליפה את שיטת "דמי ההשתתפות". לשם יישום השיטה מבוצעים תחשיבים והערכות על ידי אנשי מקצוע מוסמכים: מהנדסים, כלכלנים ושמאים, מטרתה של השיטה היא להבטיח שהתחשיב יבוצע בצורה מקצועית ויתרום לכיסוי הוצאות הרשות ולא לשם העשרתה. בהתאם לכך, עיריית רעננה יכולה לחייב בהיטלי פיתוח לא רק במועד החוב אלא בגין כל תוספת בנייה חדשה בנכס, אולם בהתאם להוראת חוזר המנכל הכללי 5/2012 הוחלט כי ניתן למחוק חובות של יחידים בהיטלי פיתוח באמצעות הגעה להסכם פשרה ושמורה לה האפשרות במקרים חריגים לעשות זאת. לאחר בחינת החוק והפסיקה לא מצא בית המשפט כי קיימת לדב זכות להשבה כספית של הסכום כיוון שנגבה מתוקף סמכות העירייה, למרות התנהלותה שעוררה בבית המשפט "אי נוחות". בהקשר לטענותיו של דב לאכיפה בררנית, הציג בית המשפט כי הוא התושב היחיד מבין 340 תושבים אשר נמצאו בנכסיהם חריגות בניה, שהוגש נגדו כתב אישום, אך לא ניתן היה לברר עניין זה בבית המשפט הנ"ל כיוון שאין בסמכותו לדון בהליכים פליליים.

סיכום:

התביעה נדחית

ניתן היום, ג' ניסן תשפ"ד, 11 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.