האם קיבוץ האון חייב להחזיר לזיגי שרמן ואבי זהבי הוצאות משפטיות בעקבות סכסוך שהיה בין הקיבוץ לחבריו?

בפני רשם האגודות השיתופיות                                        תיק מס' 832/298/08

בעניין:

זיגי שרמן ת.ז. 050486711

אבי זהבי ת.ז. 5909072

ע"י ב"כ עוה"ד שחר המאירי

רח' פל-ים 2, חיפה 33095

טל': 04-8623020 ; פקס: 04-8623021

מרחוב יהושע 34, עפולה 18120

המשיגים;

- נ ג ד -

קיבוץ האון – אגודה שיתופית בע''מ

ע"י ב"כ עוה"ד א.צור ו/או מ. ניב ו/או ל. נבו

ממשרד עו"ד בלטר גוט אלוני ושות'

רחוב הקישון, ת.ד. 1685, טבריה 14200

טל': 04-6722815 ; פקס: 04-6723183

המשיב;

החלטה

עיקרי העובדות שלעניין:

ההליכים המשפטיים, הרלבנטיים לדיון הנוכחי, מקורם בהשגה שהגישו המשיגים, חברי קיבוץ האון (להלן: הקיבוץ או המשיב). המשיג הראשון הינו חבר הקיבוץ מזה 40 שנה, והשני הינו מוותיקי הקיבוץ בערך כ-60 שנה.

עניינו של ההליך הינו בזיקה להחלטת ממשלה מס' 1880 מיום 1.7.07 בדבר אימוץ החלטות הועדה, בראשות יועץ ראש הממשלה להתיישבות ובהשתתפות מנהל מינהל מקרקעי ישראל, רשם האגודות השיתופיות ונציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, האוצר, הפנים המשפטים ונציג התק"ם, אשר הוקמה בהמשך להחלטת הממשלה מיום 6.11.02  במטרה לגבש המלצות ביחס לשינוי סיווגו של קיבוץ האון לישוב אחר.

עיקרי החלטות הממשלה עוסקים, בהסדר עבור קיבץ האון (להלן: הסדר האון), לפיו, הממשלה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל ורשם האגודות השיתופיות, יסייעו לשינוי הסיווג של קיבוץ האון, לישוב קהילתי, ובתנאי שהאגודה קיבלה החלטה כדין. כמו כן, יבוצע הסדר נושים לאגודה. מקורותיו של ההסדר עם הנושים, יהיו נכסי האגודה השונים לרבות זכויות בקרקע, תאגידים, שותפויות ובגין השבת שטח המחנה למינהל מקרקעי ישראל, לצורך יצירת מגרשים לשיווק.

בטענות שהעלו המשיגים בפניי, נטענו מספר טענות אשר במהותן נאמר כי לטענת המשיגים, המשך המהלך של ההסדר, יגרום נזק בלתי-הפיך לחברי הקיבוץ ולזכויותיהם. כך טענו המשיגים כי  הקיבוץ פועל כיום במתכונת של קיבוץ מתחדש מבלי שדאג לשנות את תקנונו, כחוק וכנדרש. על כן טענו המשיגים כי יש לפעול לשינוי סיווגו של הקיבוץ ל"קיבוץ מתחדש", ולנקוט לאכיפת הוראות הדין על הקיבוץ, בהתאם לסיווג החדש.

המשיגים טענו שהתנהגותו של הקיבוץ, עת שינה את סיווגו ללא שקיבל החלטה כדין במוסדותיו בדבר שינוי הסיווג, הרי שהוועד הממונה של הקיבוץ (להלן: הועד), פעל בניגוד להחלטת ממשלה ולתקנון הקיבוץ, תוך פגיעה בזכות הבסיסית המוקנית לחברי הקיבוץ, להיות שותפים ובעלי יכולת השפעה, בסוגיות אשר יש בהן לפגוע ולהשפיע, על זכויות קנייניות ועל אורחות החיים בקיבוץ.

המשיגים העלו טענות נגד הועד של הקיבוץ, בכך שלא נתן למשיגים זכות ערעור, או לחילופין לברר את הטענות שיש בפי המשיבים בדרך של בוררות מוסדרת, ובכך פעל הועד תוך הפעלת לחץ על המשיגים, כאשר שם לו למטרה לממש את הסדר האון.

כמו כן, דרשו המשיגים כי הקיבוץ ישפה אותם על ידי מימון מלא לייצוגם המשפטי, בהתאם להוצאותיהם.

המשיב דחה מכל וכל את טענות המשיגים וטען לחוקיותו של ההסדר, כמו גם להשלכות הקשות ליישומו והצלחתו של ההסדר, במידה ותתקבל טענת המשיגים. בדיון שהתקיים בפניי הגיעו הצדדים לידי הסכמה כך: לשון ההחלטה מיום 17.8.08.

שאלת הסיווג תובא לדיון באסיפה הכללית של הקיבוץ, לאחר השלמת ההסדר אין כל החלטה המחייבת את הקיבוץ לשנות סיווגו ליישוב קהילתי והנושא יוכרע על ידי כלל החברים לאחר קבלת המלצת הרשם.

ההסדר מול הארגון והמינהל יובא לדיון והחלטה באסיפה הכללית.

הרשם ימנה חוקר מבין עובדי משרדו אשר יבדוק את מצב החובות וההסדרים שנעשו לרבות הסדרי הנכסים, זכויות האגודה בתאגידים השונים, ובכללם השטח הנוסף שצמוד לכפר הנופש.

רק לאחר השלמת החקירה שתושלם תוך 30 ימים מהיום, יובא ההסדר מול הארגון והמינהל לאישור האסיפה.

לנושא שכר הטירחה באי כוח המבקשים אתן החלטתי לאחר קבלת פניית בא כוח המקשים ופירוטה והתייחסות ב"כ הקיבוץ, ולאחר מכן אתן החלטתי לגבי גובה ההשתתפות ללא כל דיון נוסף.

הקיבוץ ימשיך את ההסדרים שאישור באסיפות הכלליות.

בהתאם לסעיף 8.3 דלעיל, מיניתי את רו"ח אלי עצמון מהמחלקה החשבונאית שבאגף לאיגוד שיתופי, אשר יחקור את מהות ההסדר, התחייבויות הקיבוץ ונכסיו, שישמשו כבסיס להסדר.

כעת נדרשתי לתת את החלטתי לשתי סוגיות בלבד: האחת היא, דרישתם של המשיגים כי הקיבוץ יממן את ההוצאות המשפטיות בהליכים שניהלו נגדו לעניין ההסדר. השנייה היא, בקשתו של ב"כ המשיגים להמצאת מסמכים.

טענות הצדדים לעניין ההוצאות:

בתאריך 19.8.2008 נתקבל במזכירות הרשם, פירוט שכ"ט המשיגים. הסכומים שדרש ב"כ המשיגים לשפות אותם הינם:

7,000$ (לפי שער שלא יפחת מ- 3.614 לדולר ארה"ב). שכר זה הוסכם מראש בין המשיגים לבא כוחם, והכולל: לימוד התיק, התכתבויות עם הצדדים, קיום פגישות, עריכה והגשה של צו מניה והמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בנצרת וכו'. כמו כן,

סך של  1,500 ₪ + מע"מ עבור הדיון שהתקיים בפניי בתאריך 17.7.2008.

סך של 827 ₪ עבור הוצאות כלליות בהליכים, כגון: שליחים, דואר, צילום מסמכים וכיו"ב.

הוצאות בגין אגרות ביהמ"ש ע"ס – 1,934 ₪.

הקיבוץ לעומת זאת דחה את טענת של המשיגים בדבר זכאיותם למימון משפטי. הקיבוץ טען כי לא חלה עליו חובה לממן את הוצאותיהם של המשיגים בהליכים, אותם ניהלו ועודם מנהלים כנגדו.

לטענת הקיבוץ, המשיגים לא הוכיחו את המקור ממנו הם שואבים את הזכות לייצוג משפטי, לא מכוח תקנון הקיבוץ, לא מכוח החלטה כלשהי של הקיבוץ, לא מכוח נוהג הקיים בקיבוץ, או בכל דרך אחרת.

לטענת הקיבוץ, סעיף 66 לתקנון הקיבוץ העוסק בהוצאות המשפטיות בהן זכאי חבר, אינו רלוונטי למצב השורר בקיבוץ כיום, לאור שינוי אורחות החיים שלו. הקיבוץ טוען כי שעה שצומצמה חובת המשיגים ביחס אליו, לעניין העברת הכנסותיהם ונכסיהם לקופת הקיבוץ, הרי שבד בבד יש לפטור את המשיב מלשלם למשיגים את ההוצאות המשפטיות.

גם הוראות הדין, לדעת המשיב, אינן מחייבות אותו במימון ההוצאות. תקנה 1 לתקנות האגודות השיתופיות, מגדירה סכסוך בין האסיפה הכללית לחבר, ולא מתייחסת למקרה דנן, בו טענו המשיגים להחלטות שנתקבלו באסיפה הכללית, בניגוד לעמדתם הם.

הקיבוץ טוען כי המשיגים לא מיצו את ההליכים הפנימיים בקיבוץ בדרישה למימון הוצאותיהם המשפטיות,  כאשר מוטב היו פונים למשיב, בטרם התקשרו עם עורך דינם והחלו בניהולם של הליכים כנגד הקיבוץ. הקיבוץ טוען כי מיצוי ההליכים הינו חובה, אשר בא לידי ביטוי בת.א. (נצרת) 525/03 שמואל אלף נ' קיבוץ איילת השחר;.

לבסוף טוען הקיבוץ, כי בכדי למצוא איזון בין התביעה להוצאות של המשיגים, לסירובו של הקיבוץ לכך, יש להתחשב במצבו הכלכלי בו הוא שרוי כעת, בכדי לא להטיל עליו מעמסה נוספת, כדוגמת תשלום ההוצאות המשפטיות של המשיגים. כראייה מביא הקיבוץ את העובדה, שאף הייצוג המשפטי בו הוא עצמו נאלץ לשאת בהליכים שהתקיימו נגד המשיגים, ניתנו ללא תמורה, על ידי כך שב"כ הקיבוץ, נענה לבקש הקיבוץ לייצג אותו "פרו בונו" (ייצוג משפטי ללא חיוב בשכר טירחה).

טענות הצדדים לעניין עיון במסמכים:

כאמור לעיל, המשיגים באמצעות בא כוחם, ביקשו להורות למשיב להעביר אליהם מסמכים שונים, על מנת לייעל את ההתדיינות בין הצדדים. בין המסמכים ניתן למצוא: הסכם למכירת חניון האון לחברת "דסאו מלאכת מחשבת בע"מ"; פרוטוקולים מלאים לרבות נספחיהם של ישיבות ועד הנהלה בכל הנוגע להסדר הנושים של הקיבוץ ולשינוי סיווגו; פרוטוקולים של אסיפות כלליות הנוגעים להסדר האון; תכתובות עם הרשם לעניין שינוי הסיווג; העתקי הסכמי העסקה של הוועד הממונה; הסכמים מפורטים בדבר זכויות או חובות האון במשקי עמק הירדן ובארגוני תק"מ; פירוט של נכסי האון בניר שיתופי; חובות של כלל חברי הקיבוץ כלפי הקיבוץ; נכסי הקיבוץ בשטח המחנה; וכו'.

דיון והחלטה:

תחילה אתייחס לעניין ההוצאות. בתקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ), תשס"ו-2005 נקבע:

"סכסוך" – סכסוך בין חבר לקיבוץ, בדבר יישום החלטת האסיפה הכללית לגביו ובכלל זה באחד מאלה:

                        (1)       חלוקת תקציבי צריכה שונים לחברי הקיבוץ;

                        (2)       ערבות הדדית בקיבוץ;

                        (3)       שיוך דירות בקיבוץ;

                        (4)       שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ;

                        "תקנון" – תקנות הקיבוץ.

2.         יישוב סכסוך בקיבוץ ימוצה תחילה, בכפוף לכל דין ולהוראות התקנון, במוסדות הקיבוץ המוסמכים לכך, בהליך ראוי והוגן.

3.         נתגלע סכסוך בין חבר לבין הקיבוץ, והקיבוץ בחר להיות מיוצג בהליך הבוררות על ידי עורך דין או שסירב לקיים בוררות הקבועה בתקנונו, ישתתף הקיבוץ בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר בבוררות או בבית המשפט, בשיעור הוצאות דומה להוצאות הקיבוץ ובשים לב למקורות הכספיים של החבר.

4.         .....

5.         נקבע בהליך ליישוב סכסוכים כי הקיבוץ הפר את תקנונו, והקיבוץ לא תיקן את ההפרה, יהיה הקיבוץ חייב לשאת בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר, המבקש לאכוף את הוראות התקנון בענינו, בסכום סביר, בהתאם לנסיבות.

לא ירדתי לסוף דעתו של ב"כ הקיבוץ, לעניין אין תחולתן של תקנות אלו על הצדדים. התקנות מדברות בעד עצמן ומחייבות את הקיבוץ לשאת בהוצאות משפטיות של חבר, שעה שנתגלע סכסוך בין החבר לאגודה, והקיבוץ מיוצג על ידי עורך דין. התנאים הנדרשים מן התקנות, לחיובו של הקיבוץ, בהשתתפות ההוצאות, מתקיימים אחת לאחת במקרה דנן.

כמו כן, אינני מוצא מקום בטענות הקיבוץ כנגד המשיגים על כך שלא הוכיחו את מקור החיוב. יתכן והמשיגים לא חשו כמחויבים להוכיח את הוראות הדין או תקנון האגודה, לעניין ההוצאות המשפטיות, לאור העובדה כי בהליך שהתקיים בפניי ובנכוחות הצדדים, הודעתי כי בכוונתי לחייב את הקיבוץ בהוצאות המשפטיות של ההליך.

משקבעתי בדיון שנערך בפניי בתאריך 17.7.2008 כאמור בסעיף 8.5 דלעיל, הרי שצדק בא כוח המשיגים כי הניח בפניי רק סכום ההוצאות, אותן מבקש להשית על המשיב. יתכן ואלמלא היה מתקיים הדיון הנ"ל, הרי שהיה על המשיגים להוכיח את מקור החוב, אך משנתקיים הדיון ולכאורה הכרעתי כי הוצאות וודאי שיושתו, אזי די לו לב"כ המשיגים, כי ראה לנכון רק לפרט את סך התשלומים.

אין חולק כי בתקנון הקיבוץ מוסדר עניין חיוב הקיבוץ בתשלום הוצאות המשפטיות של חבריו בנסיבות המתאימות. לעניין טענתו של המשיב כי השתנו אורחות החיים בקיבוץ, ובשל כך אין לקיים את הוראות התקנון בעניין ייצוג משפטי, אינני מקבל עמדה זו, מכיוון וכל עוד לא שונה התקנון, הרי שחובה על המשיב לפעול בהתאם אליו. כמו כן, מצבו הכלכלי של הקיבוץ, הוא אמנם עניין שיש לתת עליו את הדעת, אך לא עד כדי השתת ההוצאות כולן, על החברים בלבד.

לאחר ששקלתי היטב בדבר, נתתי דעתי בעניין והחלטתי לחייב את המשיב בהוצאות משפטיות כדלקמן: סך של 5250$ לפי שער היציג של 3.614 (בין אם שער הדולר יהיה גבוה ובין אם נמוך מכך). סך 1125 ₪ +מע"מ. 413 ₪ עבור הוצאות כלליות. לעניין אגרת בימ"ש ששולמה ע"ס 1934 ₪ אינני מחייב את המשיב לשלם, בתקווה כי בקשתו של ב"כ המשיג אל בית המשפט בנצרת, להשבת האגרה, תושב בחיוב. במידה ותשובתו של ביהמ"ש תהיה שלילית, עדיין אין בכך לשנות מהחלטה זו, מכיוון והסיכוי לקבלת תשובה שלילית, נלקח בשיקול דעתי, לעניין שיעור החיוב בשאר ההוצאות שנדרשו.

לעניין בקשתו של ב"כ המשיגים להצגת המסמכים; סעיף 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 קובע:

"לכל חבר האגודה הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הועד ויתר רשויות האגודה, תוך שבע ימים מיום שדרש"

מכיוון ומונה חוקר לבקשתם של המשיגים, שיבדוק את הסדר האון, אינני מוצא טעם, להיענות לבקשתם של המשיגים לקבלת מסמכים, אשר אינם כלולים במסגרת הסעיף דלעיל. בטוחני, כי החוקר יעשה את עבודתו נאמנה, ומתוקף סמכותו יבקש את הקיבוץ, להגיש לפניו את שלל המסמכים הנדרשים לבדיקת ההסדר.