האם רוכבת אופניים אשמה שנפגעה ממחסום אוטומטי?
הרקע
יהודית חזרה לקיבוץ דפנה מקניות רכובה על אופניה, כאשר לפתע, ירד המחסום האוטומטי של הקיבוץ במהירות ובעצמה, פגע בידה השמאלית והפיל אותה ארצה.
המחסום סופק והותקן ע"י גבריאל כשלושה שבועות לפני קרות התאונה.
דיון והכרעה
מעיון במסמכים והעדויות, שוכנע ביהמ"ש שגבריאל והקיבוץ אשמים בהתרחשות התאונה, וכי ליהודית אשם תורם מזערי.
גבריאל והקיבוץ גרסו שיש לדחות את התביעה משום שלא הוגשה חוו"ד המצביעה על חוסר תקינות השער. ביהמ"ש קבע שטענה זו דווקא עומדת כנגדם, שהרי עליהם הנטל להביא חוו"ד לעניין תקינות המחסום.
מחסום אוטומטי הינו בגדר "דבר מסוכן", ובכך מטיל על הנתבע את נטל הראיה שלא הייתה התרשלות שיחוב עליה לגביו. בנוסף, עצם ירידת המחסום על ידה של יהודית, מקימה את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו"- שכן לתובעת לא הייתה ידיעה, או יכולת לדעת מה היו הנסיבות לירידה הפתאומית של המחסום. נקבע, שלנתבעים הייתה שליטה מוחלטת על המחסום. כמו כן, התרחשות התאונה עצמה מתיישבת עם המסקנה שלא ננקטה זהירות סבירה שהרי מחסומים אוטומטים לא אמורים לרדת כשעובר תחתם אדם.
עצם העובדה שמדובר במחסום שהאמצעי היחיד שהותקן בו למניעת סכנה מסוג זה הינו עינית שבמבחן התוצאה לא מנעה ירידת המחסום על התובעת, ללא שהותקנו אמצעים נוספים, יש בה כדי להעיד על רשלנות.
העובדה שלאחר המקרה כן הותקנו אמצעי זהירות, כגון פס זוהר, מראה שגבריאל הגיע למסקנה שיש בכך תועלת. טרם קרות התאונה, גבריאל המליץ לקיבוץ להתקין שלט אזהרה, אך הקיבוץ לא עשה זאת. יש בכך כדי להעיד על רשלנות הקיבוץ גם בהיבט זה, שלא דאג להסבת תשומת הלב לסכנה שבמחסום והמעבר מתחתיו.
חלוקת האחריות הפנימית נקבעת על פי "הצדק והיושר בהתחשב עם מידת אחריותו" של כל אחד מהמעוולים. היות וגבריאל הוא איש המקצוע אשר סיפק את השער והתקין אותו, הוא זה שיצר את הסיכון והוא בעל השליטה והידע ביחס למחסום ולא משנה מה בדיוק היה הכשל. היה על גבריאל לצפות את הסכנה ולדאוג למניעתה, הוא בעל אחריות גבוהה יותר לכשלים אלו.
אחריותו של הקיבוץ נמוכה יותר ועיקרה אי התקנת אמצעי זהירות והתראה, בין אם שילוט ובין אם באמצעות דרישה להתקנת זמזם ומנורה מהבהבת.
סיכום
בהתאם למפורט, ביהמ"ש מצא לחלק את האחריות בין גבריאל לקיבוץ כך שעל גבריאל חלה אחריות בשיעור 65% ועל הקיבוץ 35%.
שאלת האשם התורם כרוכה בגודלו של המפגע, מיקומו ומהותו. בענייננו, יהודית עברה במקום בתקופה זו לפחות פעמיים ביום, הייתה שם קופסא כתומה גדולה ומדובר בצהריי היום. לו הייתה נוקטת בזהירות סבירה, הנדרשת ממנה, הייתה שמה לב למחסום. היה עליה להבחין וללכת במעבר להולכי רגל וקולנועיות. על פי ההלכה, קביעת האשם התורם נעשית תוך פניה למבחן האשמה המוסרית בין הצדדים, ויש להשוות ולהעריך את מעשיו ומחדליו של כל צד. האשם המוסרי של יהודית, נמוך משמעותית משל גבריאל והקיבוץ. ביהמ"ש קבע אשמה תורמת בשיעור 5% בלבד.
נקבע שעל הצדדים להגיש תחשיבי נזק.
ניתן ביום: כ"ט כסליו תשע"ו, 06 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.
