האם רשאי קיבוץ דליה לנכות מקצבת הפנסיה המגיעה לחברת קיבוץ שעזבה, אלמנת צה"ל, קצבאות המשולמות לה מכח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה?
הרקע
הגברת פנינה קוסוביץ, הינה אלמנת צה"ל שהייתה חברת קיבוץ דליה במשך 35 שנים עד לשנת 1995. בהגיע מועד זכאותה לקצבת זקנה, פנתה פנינה לקיבוץ בבקשה שישלם את הקצבה המגיעה לה. בתחילה נחלקו הצדדים לגבי אופן חישוב הקצבה, אך בשלב כלשהו, טען הקיבוץ, כי יש לקזז מסכום הקצבה את הגמלה שהיא מקבלת ממשרד הביטחון מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה.
דיון והכרעה
בית המשפט פתח והבהיר, כי קיזוז הקצבאות או הגמלאות מקצבת הפנסיה המגיעה לחבר קיבוץ עוזב הוסדר בכללי העזיבה, שם נקבע, כי במידה והיו לעוזב זכויות בעלי אופי פנסיוני מכל סוג, למעט קצבת זקנה וקצבת שאירים מאת המוסד לביטוח לאומי או קצבת נכות, הם יקוזזו מתשלומי הגמלה או הקצבה המשתלמת.
בית המשפט הוסיף, כי אין לקבל את טענת הקיבוץ, לפיה הוא זכאי לקזז מקצבת הפנסיה המשתלמת לעוזב ותיק כל גמלה או קצבה המשולמת לו, ושקצבת השארים שמקבלת פנינה ממשרד הביטחון אינה נכנסת לגדר אחת האפשרויות המנויות בחריג של סעיף 22, שכן כוונת המחוקק הייתה לאפשר קיזוז גמלאות, קצבות ותשלומים המשולמים לעוזב, ובלבד שמדובר בקצבאות ותשלומים בעלי אופי פנסיוני בלבד. הפירוט שבסעיף, בא כדי להסיר ספק ולהבהיר שאין לנכות קצבת שאירים, זקנה וקצבת נכות, גם אם הם כוללים מרכיב פנסיוני זה או אחר.
מכאן, המשיך בית המשפט והבהיר, כי הסעיף אינו קובע הסדר שלילי המאפשר ניכוי או קיזוז קצבאות שאירים אחרות, שאינן בעלות אופי פנסיוני, והוסיף, כי אין סיבה שתהיה חשיבות לשאלה האם הגורם המשלם הוא המל"ל או משרד הביטחון. ומעבר לכך, לפנינה היתה האפשרות לבחור בין סוגי הקצבאות, ואין סיבה שהיא תיפגע רק בשל בחירתה בקצבת השאירים המשתלמת על ידי משרד הביטחון.
בית המשפט קבע, כי הקצבה ממשרד הביטחון אינה בגדר גמלה, קצבה או תשלום בעל אופי פנסיוני, בין השאר, לאור העובדה, כי שיעור זכאות הוא אחיד, בשונה משיעור הזכאות הפנסיוני שגובהו נקבע בהתאם לנסיבות האישיות של הזכאי. עוד הסביר בית המשפט, כי הגמלה לאלמנות צה"ל אינה מבטאת אך את ההפסד הכלכלי עקב פטירת בן הזוג, אלא גם את רצונה של המדינה לפרוע, ולו באופן חלקי, את החוב המוסרי שהיא חבה כלפי אלה שהקריבו עצמם או את שלמות גופם לשם הגנה על המדינה.
בית המשפט סיכם, כי כללי העזיבה לא ביקשו לנכות מקצבאות הפנסיה המגיעות לעוזב ותיק את הקצבאות המשתלמות מכוח חוק משפחות החיילים. כללים אלה נועדו לאפשר לקיבוץ לנכות גמלאות וקצבאות בעלות אופי פנסיוני בלבד. אין בין מטרה זו ולא כלום עם קצבאות המשולמות מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה.
סיכום
בית המשפט קיבל את תביעתה של פנינה וקבע, כי הקיבוץ אינו רשאי לנכות מקצבת הפנסיה המגיעה לחבר קיבוץ עוזב, קצבאות המשולמות מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה לאור זאת, חייב בית המשפט את הקיבוץ לשלם לפנינה כ-235,000 שקלים חדשים, ובנוסף לשלם לה 50,000 שקלים חדשים בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד..
ניתן ב- כ"ז ניסן תשע"א, 01 מאי 2011, בהעדר הצדדים.
