האם שיטת אוורור חדישה בלולים מהווה מטרד ללול השכן?
יעקב מבורך עזרא (להלן: 'עזרא') ויצחק אלגלי (להלן: 'יצחק') הינם בלי לולים שכנים במושב טפחות. כשנתיים לפני הגשת התביעה, התקין עזרא מאווררים על דופן הלול שבבעלותו; יצחק השכן טען כי דבר זה גרם להצטברות אבק ולכלוך על דופן הלול שבבעלותו וכן מגביר את הסכנה להדבקת עופותיו במחלות. בנוסף טען יצחק, כי השימוש בשיטה זו מהווה שימוש חריג שאינו תואם את שיטות אוורור בלולים האחרים באזור וכמו-כן נעשתה הרחבה של שטח הלול ללא היתר וללא רישיון עסק.
לעומתו טען עזרא כי שיטת אוורור זו היא החדשנית ביותר והמומלצת לאור תנאי האקלים הקשים באזור ושההרחבה שנעשתה הינה שולית בלבד ולא משפיעה על שיטת האוורור ולפיכך לא משפיעה על יצחק.
אמנם לאחר הגשת התביעה, ביצע עזרא עבודות לשם חיפוי מאווררים והתקנת מתזי מים במטרה להפחית את כמויות האבק והלכלוך המועברות ללול של יצחק, עדין נטען ע"י יצחק כי השימוש בשיטת האוורור הזו מהווה פרעה ממשית ומטרד לשימוש בלול שבבעלותו.
דיון והכרעה
ביהמ"ש מינה שמאי- אגרונום כמומחה המוסכם על שני הצדדים בכדי להכריע בשאלת השפעת שיטת האוורור על הלול שבבעלותו של יצחק, והשמאי קבע כי מערכת אוורור הינה הכרחית לשם גידול עופות וכי מערכת האוורור דנן הינה מומלצת בלול במיקום גאוגרפי בעל תנאי אקלים קשים. בנוסף קבע המומחה כי מערכת המתזים שהתקין עזרא אכן הפחיתה את כמות הלכלוך והאבק שהועברה ללול שבבעלותו של יצחק. עוד קבע השמאי שלמרות שהמרחק בין הלולים הוא לפי התקן בחוק, שיטת האוורור הגדילה את הסיכון להעברת מחלול מהלול של עזרא. יחד עם זאת, המומחה הדגיש כי בתנאי צפיפות שכאלו ממילא קשה לשמור על סניטציה ברמה גבוהה.
ביהמ"ש בחן האם האוויר הבוקע מהמאווררים המותקנים בלול שבבעלותו של עזרא והלכלוך שמצוי בהם מפריעים במידה ניכרת לשימוש הסביר בלול של יצחק או להנאה הסבירה ממנו. הן המומחה מטעם ביהמ"ש והן יצחק עצמו אמרו ששיטת האוורור דנן היא מתקדמת וחדישה ואף מקובלת בלולים חדישים, ועל כן קבע ביהמ"ש כי השימוש בשיטה זו הינו סביר אך אין זה אומר שהינו לגיטימי, ועל כן יש לבחון האם הוא אכן מגיע כדי הפרעה ממשית לשימוש בלול של יצחק.
ביהמ"ש קבע כי השימוש בשיטת האוורור אינו מגיע כדי הפרעה ממשית ואינו מהווה מטרד וזאת הן משום שעברו שנתיים מאז התקנת שיטה זו ועד להגשת התביעה, והן העובדה שבינתיים הושכר הלול לאדם אחר אשר לא הובאה עדות ממנו או ראיה שתחזק את טענת יצחק. כמו- כן, בהתחשב בעמדת המומחה כי התקנת מתזי המים וחיפוי המאווררים הפחיתו את כמויות האבק, קבע ביהמ"ש כי גם אם מועבר אבק ולכלוך אל עבר הלול שבבעלותו של יצחק כעת, הרי שמדובר ברמה סבירה שאינה מגיעה כדי הפרעה ממשית או מטרד ליצחק.
בנוסף, ביהמ"ש דחה את הטענה בדבר הרחבת הלול שבבעלות עזרא גם מהטעם שלא הוכחה הטענה וגם מהטעם שאין היא משנה את קביעת ביהמ"ש לעניין סבירות השימוש בשיטת האוורור הנהוגה ע"י עזרא.
התביעה נדחתה.
בשל העובדה שהותקנו מערכות שהפחיתו את כמויות האבק והלכלוך שהועברו ללול שבבעלות יצחק, לא נקבע צו להוצאות.
ניתן ביון ד' באדר ב' תשע"ד, 06.03.14, בהיעדר הצדדים.
