האם תחויב המועצה האזורית מטה יואב בחובות העבר של מנהלת אזורית התעשייה בית שמש-מטה יהודה?
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 2010/58/12
2. החברה לפיתוח מרכזים כפריים ותעשייתיים מטה יהודה בע"מ
ע"י ב"כ ויינברגר ו/או עו"ד הדס פריזמנט
ו/או עו"ד ורד כהן ממועצה אזורית מטה יהודה מרכז הר טוב
ד.נ שמשון ,99700 טל. 02-9900941 פקס. 02-9900870
מימי מבואות ירושלים אגודה מרכזית שיתופית בע"מ (בפירוק)
ע"י ב"כ עו"ד משה באדר (המפרק) ו/או עו"ד רן בלקין
מרח' בית הדפוס 12 ירושלים
(להלן: "האגודה")
בפני בקשת המועצה האזורית מטה יהודה (להלן: "המועצה"), והחברה לפיתוח מרכזים כפריים ותעשייתיים מטה יהודה (להלן: "החברה") (יחד יקראו: "המבקשות"), להורות לאגודת מימי מבואות ירושלים (להלן: "האגודה") שלא לחייבן בגין חובות העבר של מנהלת אזורי התעשייה בית שמש- מטה יהודה בע"מ (להלן: "המנהלת"), ולחייב את האגודה להמציא למבקשות את מלוא החשבונות והמסמכים הכוללים את פירוט הסכומים שנוכו מחשבונם וכן למחוק מחשבון החברה חיובים אשר קדמו לחיובים מחודש אפריל 2009 (מועד פירוק "המנהלת)" .
לשם קבלת החלטה בנושא נקבע דיון בפני שהתקיים בתאריך 15.7.2012.
עיקרי טענות המבקשות:
1. המבקשות טענו, כי ישנם ארבעה שעוני מים אשר הן אינן מתכחשות לנתונים העולים מהם. אך לגבי השעון החמישי אשר מכונה על ידם שעון "פחת" ישנה מחלוקת בין הצדדים אשר נסובה בגין חיובי המים והשימוש בו.
2. לטענתן, האגודה משיתה עליהן חיובים בלתי חוקיים בסך 300,000 ₪, ומייחסת להן חובות אשר אינם שייכים אליהן. לאחר פניות רבות התברר כי אלו הם חובות עבר השייכים "למנהלת" ונצברו עוד בטרם התחילה המבקשת את פעילותה במקום, בשנת 2009, תוך התעלמות מכך שמדובר בשתי חברות נפרדות בעלות אישיות משפטית נפרדת.
3. טענת המבקשות היא כי יש להפריד בין החובות שלפני שנת 2009 אשר שייכים "למנהלת", שהיא חברה וישות משפטית נפרדת, לבין חיובי החברה לפיתוח מרכזים כפריים שהינה חברת בת של המועצה האזורית מטה יהודה ושהחלה בפעילות רציפה החל מסוף שנת 2009.
4. לטענתה המבקשות טענת החוב לשנים 2005-2002 התיישנה, וכי לא ניתן לגבות כעת בגין חובות שנים אלו ככל שהיו כאלה. הודעה על פירוק "המנהלת" נשלחה לאגודה, ולכן ככל שסברה שישנם חובות של "המנהלת" כלפיה היה עליה להגיש תביעת חוב למפרק במועד הפירוק. לא ניתן כעת לדרוש מהמבקשות אשר הן גוף נפרד לשלם עבור חובות "המנהלת" ככל כביכול.
5. המבקשות טענו כי החלטתה השרירותית של האגודה לנתק אותן מזרם המים ללא כל סיבה הינה בניגוד לדין, דבר אשר מהווה פגיעה קשה במבקשות, וכן באזור התעשייה בתחום "המועצה".
6. לטענתן, מהדוחות הכספיים של האגודה עולה כי היא "גוזרת קופון" כהגדרתן בגובה 77% על גבן של המבקשות, ההפרש בין קניית המים למכירתם למבקשות.
7. עוד טענו כי האגודה מנהלת את משק המים בתחום המועצה האזורית מטה יהודה, מתוקף הסכמה היסטורית אשר נוצרה לפני שנים בין האגודה "למועצה". לפיה דמי הניהול יקבעו על פי תעריפים מקובלים לניהול לכל מ"ק מסופק.
8. המבקשות טענו כי גובה החיוב שאותן מחייבת האגודה בגין צריכת המים מופרז, לכן פנה מנכ"ל "החברה" לאגודה בבקשה לקבלת הסברים לעניין גובה החוב. האגודה לא סיפקה למבקשות חשבונות מים ולכן המבקשות לא ידעו בגין אילו שעונים חייבה אותן האגודה בתשלום.
9. לאחר פניות נוספות של המבקשות לאגודה זוהו ארבעת שעוני המים אשר שויכו להן ובהם נעשה שימוש. שעון מספר 23439 השעון החמישי המכונה על ידי הצדדים "שעון פחת" ומרכז את כל פחת המים הקיים באזור התעשייה לטענת המבקשות, הינו שייך לכלל המחזיקים. שעון זה אינו שייך למבקשות , והחיובים בו מהווים חלק נכבד מחיובי המבקשות וקריאות המים בו הינן גבוהות באופן בלתי רגיל. לטענת המבקשות על האגודה לשאת בעלות הפחת בעצמה.
10. בשל הימנעות האגודה ממתן חשבונות מסודרים למבקשות, הן נאלצות לבצע קריאת מונה עצמאית ולערוך חישוב עצמאי לעניין גובה החוב, ובהתאם מעבירות את הסכום לאגודה.
11. עוד טענו המשיבות כי האגודה גובה מהן כ- 3 ₪ נוספים לכל מ"ק מסופק מעבר לדמי הניהול המקובלים, וזאת בניגוד לסיכום בין הצדדים כי "החברה" תהנה מתעריף נמוך לאור היותה חברת בת של המועצה.
12. מדובר במים השייכים "למועצה" ואינם שייכים לאגודה, בהתאם להסכמות בין הצדדים המבקשות אמורות ליהנות ממחירים מיוחדים כשמדובר במים אשר ממילא שייכים להן.
13. המבקשות טענו כי עיינו בדוחות הכספיים של האגודה לשנת 2007 ומצאו כי הן משלמות יותר מיתר הישובים באזור בגין צריכת המים.
14. לטענת המבקשות, בישיבה אשר התקיימה ביום 18.2.2012 בנוכחות נציגי המבקשות והאגודה סוכם בין הצדדים כי המבקשות לא יישאו בחובות "המנהלת" כלפי האגודה.
15. לטענתן, האגודה גובה "דמי ניהול" בגין כל מ"ק מים ובכך מקבלת תשלום עודף על ניהול משק המים, מעל תעריף המים הנרכש ולכן באחריותה לטפל בפחת.
16. עוד לעניין זה, טענו המבקשות, כי הפועל היוצא מחוק המים ומהכללים אשר הותקנו מכוחו, המסדירים את נושא אספקת המים במדינה ואת אופן גביית דמי המים הינו כי הדרך הקבועה בדין לגביית מים מצרכנים הינה על פי קריאות מדי המים של הצרכנים.
17. לטענת המבקשות, חברת מקורות מזכה את האגודה בגין שווי הפחת בסך 8%, ובכך מתעשרת על חשבונן. מחד האגודה מזוכה בגין הפחת על ידי חברת מקורות ומאידך גובה מהמבקשות בגין שוויי הפחת.
18. המבקשות טענו כי ממספר חשבוניות עולה שהאגודה גובה מהן 8.94 ₪ לכל מ"ק מים מסופק, בהתאם לכללי המים של רשות המים ישנם תעריפי מים מקסימליים שניתן לגבות בצירוף עלות הניהול לכל היותר 7.628 כולל התוספת המקסימלית בגין דמי ניהול .
19. המבקשות טענו כי הן מחזיקות בבניין מגורים צנוע ושלושה שעוני גינון, וכי כל פניותיהן לקבל מהאגודה חשבונות והבהרות לעניין החיובים עלו בתוהו ועל כן מבקשות כי האגודה תעביר לידיהן את מלוא החיובים, ההסברים, ההפניה לחוקים ולתעריפים אשר רלוונטיים בעניינן.
עיקרי טענות האגודה:
20. האגודה טענה כי המבקשות טעו במלוא טענותיהן המשפטיות, וכי ישנם לפחות שניים עשר שקרים מוחלטים בעיקרי הטיעון מטעמם.
21. לטענתה, המבקשות לא צרפו לעיקרי הטיעון שלהן ראיות או תימוכין דבר המחזק את טענת האגודה .
22. עוד טענה האגודה כי המבקשות קיבלו החלטה במעמד צד אחד ביום 7.3.2012 ומאז לא שילמו לאגודה בגין צריכת המים.
23. המבקשות טענו כי "המנהלת" מצויה בשלביה האחרונים של הליך הפירוק. האגודה טענה כי לא ראתה כל ראיה לביסוס הטיעון הנ"ל של המבקשות ובנוסף טען מפרק האגודה כי הגישבקשה להמצאת מסמכים בעניין זה - בקשה ממנה התעלמו המבקשות.
24. לטענת האגודה המבקשות ביקשו להטעות בכך שצרפו כנספח לעיקרי טיעוניהן פסק דין המתייחס לשנים, 1995-2002 שנים אשר אינן רלוונטיות לעניינינו, משום ובאותן שנים חוקי ותעריפי המים היו שונים מהיום.
25. עוד טענה האגודה כי, המבקשות מתעלמות לחלוטין מהרפורמה בתעריפי המים והביוב ומהכללים הקבועים ברשות המים.
26. טענת האגודה המרכזית, היא כי המבקשות הינן מחזיק פרטי בשעון המים החמישי וכי האגודה עובדת כקבלן משנה של המבקשות, "המועצה" צורכת מים, יש להם כמה שעוני מים המשמשים אותם לגינון, למשרדים ולחניון ובנוסף יש את הצינור שהמבקשות מכנות אותו "שעון פחת", צינור אשר יועד לעבודות הפיתוח שלהן, שעון אשר צורך הרבה מים.
27. האגודה טענה כי בהתאם לבקשת המבקשות הוחלף הקוטר של שעון המים המרכזי לשעון בקוטר גדול יותר על ידי האגודה, על מנת שיוכל לספק מים גם למפעלים האחרים אשר אכלסו המבקשות באזור התעשייה. למפעלים אלו האגודה עשתה שעוני משנה לפי בקשת המבקשות והחיוב שלהם נעשה לפי מדידת מים בשעונים אלו על ידי הוצאת חשבוניות ולפי תעריפי המים המקובלים בכללי המים.
28. לטענת האגודה בהתאם לבקשת המבקשות היא קיזזה את הסכומים הללו משעון המים המרכזי והיתרה צוינה בחשבונית אשר נשלחה למבקשות לתשלום.
29. לטענת האגודה שעון המים החמישי הינו בעייתי, יש פיצוצים בצינור, גניבות מים, עבודות בנייה ופיתוח כבישים קו המים של המועצה הינו רשלני ביותר ולכן האגודה לא הסכימה לקבלו. ההסכם של האגודה הינו מול המבקשות ולכן הן אלו אשר צריכות לשאת בתשלום היתרה בגין הצינור הנ"ל. האגודה גובה מהמפעלים באזור עבור צריכת המים שלהם. אך את היתרה המבקשות צריכות לשלם לאגודה על מנת שתעביר את התשלום לחברת מקורות, הן אינן משלמות ולכן האגודה גובה את היתרה על חשבונם של יתר הישובים.
30. עוד טענה האגודה כי היא מחייבת את המבקשות בגין צריכת המים בדיוק לפי המחירים הקבועים בכללי רשות המים.
31. האגודה טענה כי טענת המבקשות לפיה מעולם לא קיבלו פירוט חשבונות אינה נכונה. האגודה טענה כי הגישה למבקשות את החשבונות בכל חודש. המפרק טען כי הוא בעצמו ישב עם יוני אלמוג מנכ"ל החברה טרם ניתוקם מזרם המים והובטח לו כי המבקשות ישלמו את חובן.
32. לטענת חשב האגודה, המאזן של שנת 2007 אשר צרפו המבקשות לעיקרי טיעוניהם אינו מאזן אלא נייר עבודה פנימי ולכן לא ניתן לייחס לו חשיבות לגבי מחירי המים אשר נגבים בפועל על ידי האגודה מהמבקשות.
33. לטענת האגודה עם פירוק "המנהלת" הפכה "המנהלת" "למועצה" ומבחינת האגודה ההתנהלות שהייתה לה מול "המנהלת" המשיכה לאחר פירוקה להתנהל מול המבקשות לגבי אזור התעשייה הר טוב.
דיון והכרעה
ענינו של תיק זה בבקשת המבקשות להורות לאגודה שלא לחייבן בגין חובות העבר של "המנהלת", חובות שקדמו לשנת 2009 השנה בה לטענתן פורקה "המנהלת", למעשה בקשתן של המבקשות הינה לפיצול החוב הנטען על ידי האגודה לתקופה שלפני 1.4.2009 ולאחריה, בטענה כי "המנהלת" הינה ישות משפטית נפרדת "מהחברה הכלכלית" אשר לא חבה בחובותיה של "המנהלת" אשר נמצאת בהליכי פירוק, ולחייב את האגודה להמציא למבקשות את מלוא פירוט החשבונות והמסמכים אשר מפרטים את החובות, אשר לטענת האגודה- המבקשות חייבות לה בגין צריכת המים.
34. ביום 7.6.2009 החליטה האסיפה הכללית של חברת "מנהלת" על פירוק מרצון של החברה.
35. כמפרקת החברה מונתה עו"ד מאירה נועם, הודעה על הליך הפירוק פורסמה ביום 14.10.2010 בילקוט הפרסומים.
36. בעקבות הפרטת אזורי התעשייה של העיר הבית שמש ומטה יהודה החל מיום 14.4.2009 נסגרה "המנהלת" ואזור התעשייה הר טוב עבר לטיפול ואחריות החברה הכלכלית של המועצה האזורית מטה יהודה.
37. ניהול משק המים של המושבים באזור מטה יהודה מתבצע על ידי האגודה, אשר מטפלת עבורם בכל נושאי המים. האגודה נתבקשה על ידי "המועצה האזורית" לטפל עבורה באספקת המים באזור התעשייה הר טוב ולבצע את התחזוקה השוטפת של הצנרת והמים באזור התעשייה.
38. המבקשות נמנעו עד עתה מלשלם לאגודה תשלום בגין צריכת המים, עקב חילוקי דעות בין הצדדים אשר נסובו על מחלוקות בנושא אחריות צינור המים, שלא הונח על ידי האגודה, ועל אופן החיוב וגובה התשלום אותו דורשת מהן האגודה.
39. המחלוקת העיקרית נסובה על חיובי המים בשעון המים החמישי המכונה שעון "פחת" אליו מתכחשות המבקשות וטוענות שאין לחייבן בגינו.
40. טענותיהן המרכזית של המבקשות הינה כי האגודה גובה מהן מחיר מופרז בגין צריכת המים, לטענתן בתמורה לגביית מחיר המים הגבוה, על האגודה לספק להן שירותי תחזוקה, ולקחת על עצמה את האחריות בגין תשלום "פחת המים" כמנהלת משק המים ובמסגרת עודף התשלומים אותם גובה האגודה.
41. מנגד טוענת האגודה כי תעריפי המים נקבעים על ידי רשות המים משנת 2010 ולפיהם האגודה גובה את התשלום מהחברה. עוד טענה האגודה כי מבחינתה המועצה האזורית הינה הגורם אשר הזמין עבודות ממנה והורתה לה בייחס לאספקת שירותי המים לאזור התעשייה הר טוב ב'.
סוף דבר
42. שעון המים החמישי השעון נשוא המחלוקת בין הצדדים, לא הונח על ידי האגודה חובר לאספקת המים ונרשם על ידי האגודה על שם החברה הכלכלית של המועצה האזורית המשמש לפיתוח אזור התעשייה הר טוב ב', בקו מים זה השתמשה ומשתמשת החברה לעבודות פיתוח לכל אזור התעשייה הר טוב.
43. על פי בקשת החברה הכלכלית האגודה חיברה לקו המים שלה צרכנים נוספים אשר רכשו מגרשים באזור התעשייה הר טוב, לצרכנים אלו שעוני מים נפרדים וגביית התשלום בגינם נעשית על ידי האגודה בחשבוניות נפרדות מהגבייה אשר נעשית מהחברה, האגודה מפחיתה חשבוניות אלו מחשבון המים של השעון החמישי, דהיינו האגודה מחייבת את החברה הכלכלית רק בצריכת המים של השעון החמישי, בקיזוז התשלומים אותם גבתה מאותם הצרכנים.
44. החברה הכלכלית עושה שימוש בצינור המים והשעון החמישי לצרכיה כגון: עבודות פיתוח, בנייה, ותשתיות באזור התעשייה הר טוב, שעון זה שלא הונח על ידי האגודה, משמש את החברה הכלכלית, האגודה סירבה לקבל לידיה צינור זה, הואיל וקיימים ליקויים בהנחת הצינור, ומתרחשים בו פיצוצים וכאמור הוא משמש גם לעבודות פיתוח. לכן על המבקשות לשאת בעלויות המים אשר נגרמות בין היתר גם מפיצוצים ותקלות בצינור, גניבות מים, ותקלות אלו העליות שבגינן הינן באחריות החברה הכלכלית בלבד ולא באחריות האגודה.
45. קו המים ושעון המים החמישי שייך לחברה הכלכלית ונמצא בבעלותה המוחלטת. היה וקו המים כולו היה עובר לאגודה הרי שאז היא זו אשר הייתה צריכה לשאת בכל העליות המפורטות, אך משלא כך הדבר וקו המים משמש ושייך באופן בלעדי את המבקשות - עליהן חלה החובה לשאת בכל העלויות אשר נובעות מהשימוש שלהן והליקויים בקו המים הנ"ל בשעון המים החמישי.
46. בדיון שהתקיים ביום 15.7.2012 קבעתי כי האגודה תעביר פירוט לגבי החובות ומהותם לפי חלוקה לשנים, לשעון החמישי ותוך הפרדה בין חובות המנהלת לחובות המבקשות בצירוף תעריף.
47. ביום 23.7.2012 הגישה האגודה פירוט כולל של חובות המועצה האזורית והחברה הכלכלית לאגודה.
48. ביום 30.7.2012 התקבלה בקשה מטעם המבקשות להורות לאגודה להמציא פירוט חשבונות. לטענתן החשבונות אשר הוגשו על ידי האגודה אינם מסווגים לפי שעוני המים כאמור בהחלטתי מיום 15.7.2012, דבר שאינו מאפשר להן להתייחס לחשבונות האמורים.
49. צר לי על גישתן של המבקשות, המפרק ערך כראוי את חשבונות המים, ועל פי הוראות ומחירון כללי רשות המים, בקשתן לפירוט והבהרה הייתה מיותרת, בנקל הצלחתי להבין את החשבונות אשר הגיש המפרק. עם קצת מאמץ מצדן של המבקשות גם הן היו מצליחות להבין את פירוט החשבון. לפיכך החלטתי לדחות את בקשתן ולהכריע במחלוקת על פי החשבונות שהגישה האגודה
50. לאחר עיון ובחינת פירוט החשבונות אשר הגיש מפרק האגודה, וקביעתי כי קו המים ושעון המים החמישי נמצא באחריות החברה הכלכלית של המועצה האזורית, אותו מצב היה אף קודם לכן עת פעלה "המנהלת", שהוחלפה על ידי החברה הכלכלית. לפיכך הנני שב וקובע כי שעון המים החמישי שייך למבקשות ונמצא באחריותן, תשלום צריכת המים בגין שעון זה צריך שיחול לגבי שתי התקופות הנטענות להלן עד לשנת 2009 על "המנהלת" ומשנת 2009 ואילך על "החברה הכלכלית".
51. לעניין טענת המבקשות כי "המנהלת" נמצאת בהליך פירוק משנת 2009 בבית המשפט, בוודאי שלא אוכל, אם כך פני הדברים, לפסוק בנושא תקופה זו. אולם בטרם אחליט סופית בסוגיה זו, אני מורה להעביר אלי לאלתר את כל מסמכי הפירוק לרבות החלטות בית המשפט בנושא הפירוק על מנת שאבחן בחינה מעמיקה את שאלת הסמכות לפסוק לעניין תשלום החוב בגין השנים שקדמו לשנת 2009, אשר לגביהן דורש המפרק סכום העומד על סך 391,076.55.
52. לגבי התקופה בה החברה הכלכלית של המועצה האזורית עומדת מול האגודה, דהיינו החל מחודש אפריל 2009 אני קובע כי עליה לשאת בתשלום המים בגין שעון המים החמישי בסך של 302,469.54 ₪ נכון ליום 30.6.2012, בתוספת ריבית והצמדה כחוק, וכך יהיה לגבי כל חוב נוסף אשר ייצבר מתקופה זו ואילך, וזאת עד אשר תסכים האגודה לקבל לידיה ולאחריותה את צינור זה.
53. היה והמבקשות לא יישאו בתשלום הקבוע בסעיף 52 להחלטתי בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו, תפקע החלטתי מיום 7.3.2012 בה קבעתי בסעיף 1 כי:
"אני נעתר לבקשה במעמד צד אחד ומורה לאגודת מימי מבואות ירושלים אגודה שיתופית בע"מ (בפירוק), להלן :האגודה לחבר את החברה לפיתוח מרכזים כפריים ותעשייתיים מטה יהודה בע"מ, להלן: החברה לזרם המים לאלתר. כל שעון מים שנותק יחובר מיד על ידי האגודה"
|
ניתן היום 13/08/12, כ"ה אב תשע"ב, בהעדר הצדדים המזכירות תעביר החלטתי לצדדים. |
אורי זליגמן, עו"ד
רשם האגודות השיתופיות |
