האם תשלום מוטעה של ארנונה משמעותו הודאה בקיומו של חוב?

ביהמ"ש המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בפני כבוד השופטת אורית וינשטיין. עת"מ 5203-08-19 זיידן נגד עיריית חיפה.

העתירה עניינה החיובי ארנונה אשר הושתו על העותר, מר חיים זיידן על ידי המשיבה, עיריית חיפה, בגין אחזקת שני נכסים בשנים 2006-1999, בסך של 181,000 ₪.

רקע

לטענת העותר, הנכס הראשון (ז'בוטינסקי 7/3) בגינו המשיבה מחייבת אותו, מעולם לא היה בחזקתו ורישומו כמחזיק הנכס הינו טעות. באשר לנכס השני (ז'בוטינסקי 7/2), טוען העותר כי הנכס לא היה מחובר למים ולחשמל וכלל לא היה מאוכלס על ידו, עד לסוף שנת 2006.

שני הנכסים בעניינו מצויים בבניין בן 6 דירות מגורים ברחוב ז'בוטינסקי בחיפה, אשר נבנה על יד הקבלן, מר יצחק משה זיידן בשנות ה-90. בשנת 2000 לערך, ננקטו הליכי כינוס נכסים כנגד הקבלן. במסגרתם, נמכרו דירות בבניין לצדדים שלישיים, בניהם דירה מספר 3 (הנכס הראשון). דירה 2 לעומתה (הנכס השני) הועברה ליידי העותר.

העותר טוען בראש וראשונה כי חובות הארנונה המיוחסים לו התיישנו. לעניין החובות בנכס השני, מדובר בחובות משנת 1999 שהמשיבה ל נקטה לגביהם הליכי גבייה אפקטיביים, אלא הסתפקה בשליחת מכתבי התראה ורישום שתי הערות אזהרה על הנכס. מכאן, טוען העותר כי יש לראות בחוב, חוב שהתיישן עוד משנת 2009, בה חלפו שבע שנים מיום היווצרותו. כמו כן, נטען על ידו כי המשיבה התעלמה מנתונים עובדתיים ברורים, מהם עולה כי העותר לא התגורר בנכס השני לפני חודש דצמבר 2006. מחמת הקושי לגבות את חובות הארנונה בגין נכס זה בתקופת החזקת הקבלן, בחרה המשיבה לפעול באופן פסול ו"לגלגל" את מלוא חוב הארנונה של הקבלן אל כתפי העותר.

באשר לנכס השני, העותר טוען כי המשיבה המשיכה בדרכה הפסולה והטילה על העותר חיובים בגין נכס אשר מעולם לא היה בבעלותו או בחזקתו של העותר. לא זו אף זו, במכתבה מיום 30.11.2007, הכירה המשיבה בבלבול שנוצר וטענה כי התשלומים ששולמו בגין ז'בוטינסקי 7/3, נזקפו על חשבון החוב בז'בוטינסקי 7/2.

העותר מאשים את המשיבה בחוסר תום לב, תוך הפרת חובת ההגינות המוגברת אשר רובצת עליה, התנהלות קלוקלת ורשלנית ואופן פעולה דורסני אשר מפר את זכויות היסוד של תושביה.

בתגובתה, המשיבה ציינה כי העתירה לוקה בשיהוי ללא הסבר המניח את הדעת. החל משנת 2008, פנה העותר באמצעות באי כוחו אל המשיבה בבקשות לדחיית השומות. בקשות אלו נדחו על ידי המשיבה ואילו העותר בחר שלא להגיש השגה או ערעור במועד ועל כן, שומות אלו הפכו לחובות סופיים. יש לדחות את טענות העותר באשר להתיישנות ולשיהוי בגבייתן וזאת מכיוון שהן חסרות בסיס. המשיבה פעלה לאורך כל השנים בהליכי גבייה מנהליים אשר יש בהם כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות.

דיון והכרעה

בהתאם לסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), נישום החפץ להשיג על חיובו בארנונה, נדרש להגיש את השגתו בתוך 90 יום, מיום קבלת דרישת התשלום. לאחריה, רשאי הנישום להגיש ערר לוועדת הארנונה המקומית ועליה, רשאי הוא להגיש ערעור מנהלי.

במקרה דנן, העותר בחר להגיש את השגתו רק לאחר הודעת המשיבה על כוונתה לנקוט הליכים משפטיים והליכי הוצאה לפועל. חשוב מכך, האחריות להגיש השגה בהתאם לדין ובאופן שניתן לזהות כי מדובר בהשגה, מונח על כתפי הנישום. גם אם נראה בפניותיו הראשונות של העותר השגות, הרי שהן נדחו ומשלא הוגשו ערערים על דחיות אלו, אין בטענה זו בכדי לסייע לעותר.

ביהמ"ש לא מצא אשם סובייקטיבי בהתנהלות העותר שכן השתהותו נבעה מאמונתו כי דרכו להגשת השגה וערר נחסמה, בעקבות תשובת המשיבה. על כן, ביהמ"ש ידון בעתירה מתוקף חובתו לעשיית צדק.

בית המשפט מצא מקום להתייחס לטענות העותר כי הוא אינו המחזיק בנכס ולא החזיק בנכס בז'בוטינסקי 7/3 במועדים שהמשיבה טוענת כי החזיק בו ומוסיף כי חסימת דרכו של העותר עשויה להוביל לעיוות דין חמור. ביהמ"ש פסק כי העותר הציג ראיות משכנעות מהן עולה כי לא ניתן להגדירו כ"מחזיק" בנכס לפני שנת 2004.

באשר לכנס בז'בוטינסקי 7/2, בעקבות תצהיר של בודק מטעם חברת חשמל ומכיוון שהמשיבה לא הצליחה לסתור את הראיות אשר הובאו מטעם העותר, ניתן להסיק כי הדירה לא הייתה מחוברת לחשמל ובנייתה לא הושלמה ומכאן, ביהמ"ש פסק כי יש לקבוע כי העותר לא היה ה"מחזיק" בכנס לפני שנת 2004.

זאת ועוד, מתדפיסי המשיבה עולה  כי ביום רישומו של העותר כמחזיק בז'בוטינסקי 7/2 בשנת 2006, הסיטה המשיבה את החיובים שרבצו על הקבלן אל כתפי העותר במלואם וזאת מתוקף טענתה כי הוא היה המחזיק בנכס החל משנת 1999. כל זאת, ללא כל הוכחה כי נמסרו לעותר בעבר תשלומי ארנונה, הוא מעולם לא שילם על הנכס וללא הצבעה מצדה של המשיבה על מקור חוקי המאפשר את הסטת החוב מנישום אחד למשנהו, ללא כל זכות טיעון וללא מתן הודעה מוקדמת. מכאן, שחיובי הארנונה שהושתו על העותר בגין השנים 1999-2003, אין להם בסיס בדין והם בטלים.

כמו כן, התשלומים שביצע העותר על החוב, אינם מהווים הודאה בקיומו של החוב.

סיכום

העתירה מתקבלת ברובה.

חיובי הארנונה בגין הנכס בז'בוטינסקי 7/3 מבוטלים כליל.

על המשיבה לערוך תחשיב חדש ביחס לחובות הארנונה של העותר ביחס לנכס בז'בוטינסקי 7/2, החל משנת 2004 ואילך וזאת בשים לב לסכומים ששולמו על ידי העותר במהלך השנים.

יש לחייב את המשיבה בהוצאות טרחת עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪.

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: