הבטחת יו"ר הקיבוץ לחבר אינה מחייבת את הקיבוץ
הרקע
בקיבוץ גבעת השלושה התקבלה החלטה להשתתף בעלויות הכרוכות בהוצאת היתרים לבתי החברים בקיבוץ, במטרה לקדם את היתרי הבנייה לדירות המשויכות לחברים.
באותה תקופה, ארי, חבר הקיבוץ, בנה ממ"ד כתוספת לדירתו, והוא אף קיבל הבטחה מפורשת מיו"ר הקיבוץ דאז, כי הקיבוץ ישתתף בעלויות תוספת הממ"ד. אף על פי כן, עת ביקש ארי את השתתפות הקיבוץ, הוא סורב, בטענה שתנאי להשתתפות הקיבוץ היא הסדרת היתר בנייה לדירה כולה, ולא רק לממ"ד כפי שעשה ארי. בתביעתו טוען ארי, שלא הוסברו לו התנאים "בזמן אמת" וכי בהתאם להחלטה ולהבטחה כאמור, על הקיבוץ להשתתף בעלויות תוספת הממ"ד.
הקיבוץ עמד על התנגדותו, אך הוסיף כי ההחלטה אינה מוגבלת בזמן, ואם ארי יוציא היתר בניה לכל הדירה, הוא יעמוד בתנאי ההחלטה ויהיה זכאי להשתתפות גם היום, אך ארי הודיע שאינו מתכוון לעשות זאת.
דיון והכרעה
ביהמ"ש קיבל טענתו של ארי כי לא הוסברו לו תנאי ההחלטה, אך קבע כי אף על פי כן הוא אינו זכאי להשתתפות, שכן החליט שלא לפעול להוצאת היתר הבנייה לכל הדירה ומשכך אינו עומד בתנאי החלטת הקיבוץ.
עוד נקבע, כי היות וארי בחר לבנות את הממ"ד ללא קשר להחלטת הקיבוץ, ההוצאות השונות הקשורות לבניית תוספת זו לא הוצאו בשל הסתמכותו על הבטחת יו"ר הקיבוץ ועל כן לא נגרם לו נזק כספי כתוצאה מהתנהלות הקיבוץ או מי מטעמו.
בנוסף בחן ביהמ"ש, האם בהבטחתו של יו"ר הקיבוץ דאז, יש כדי לחייב את הקיבוץ על אף שארי לא עומד בתנאי ההחלטה, והגיע למסקנה כי מאחר ומדובר בכספי ציבור, אין הקופה הציבורית צריכה לשאת בטעויות יו"ר הקיבוץ דאז, גם אם טעה או הטעה.
הוסיף ביהמ"ש וציין, כי העברת הכספים לארי, עת שאר החברים צריכים למלא אחר התנאים הנדרשים לכך, תפגע בעקרון השוויון, וזו תוצאה שאינה רצויה, בייחוד לאור העובדה שההחלטתו לבנות הייתה מנותקת מהחלטת הקיבוץ והבטחת היו"ר דאז.
סיכום
התביעה נדחתה, בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.
ניתן ביום: כ"ח באדר תשע"ו, 07 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.
