הועד המקומי של מושב רגבה מבקש לדחות את סלילתו של כביש גישה זמני לאתר הטמנת פסולת, עברון, שיעבור בסמוך לבתי המגורים של המושב, עד להכרעה בערעור שהגיש
הרקע
הועד המקומי של מושב רגבה, הגיש עתירה, כנגד החלטת הועדה המקומית לתכנון ובנייה חבל אשר, לאשר סלילת כביש גישה זמני לאתר הטמנת פסולת, שיעבור בסמוך לבתי המגורים של המושב. באוגוסט 2011, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה, וקבע, כי הועדה הקדישה רבות להבטחת איכות החיים של התושבים המתגוררים בסמוך לכביש, מה גם שהצורך בהפעלת המטמנה והבטחת דרכי גישה ראויות אליה, מצדיקים פגיעה מסויימת בפרט למען הכלל.
בספטמבר 2011, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הועד המקומי למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור, ובעקבות כך הגיש הועד המקומי בקשה למתן סעד זמני לבית המשפט העליון, היא הבקשה שלפנינו.
הועד המקומי טוען, כי הסעד הזמני נחוץ כדי למנוע נזק בלתי הפיך למאות התושבים המתגוררים בסמוך לכביש הגישה הזמני, ומוסיף, כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, שכן הוא מעורר שאלות עקרוניות המחייבות עריכת איזון עדין בין מכלול השיקולים הרלוונטיים. מעבר לכך, טוען הועד המקומי, כי אין כל דחיפות במתן היתר הבניה, שכן פעילות המטמנה ללא תיפגע אם המשאיות יוסיפו לנסוע בכביש הגישה הנוכחי עד להכרעה בערעור.
דיון והכרעה
בית המשפט הבהיר, כי כאשר בעל דין מבקש סעד זמני עד להכרעה בערעור, הוא נדרש לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות, הווה אומר, מידת הפגיעה העלולה להיגרם לו אם תדחה בקשתו לעומת מידת הפגיעה העלולה להיגרם לבעל הדין שכנגד באם יינתן הסעד המבוקש, נוטה בבירור לטובתו וכי סיכוייו לזכות בערעור שהגיש הינם גבוהים.
במקרה דנן, סבר בית המשפט העליון, שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף אל עבר דחיית הבקשה:
ראשית, הועד המקומי מבסס התנגדותו בעיקר על החשש ממפגעים תחבורתיים ובטיחותיים העלולים להיגרם לתושבי האזור בעקבות הגברת השימוש בכביש, אך חשש זה אינו מבוסס כל צרכו, בין השאר, מכיוון שסלילת כביש הגישה הזמני לא אמורה להוסיף עומס תנועה משמעותי. שנית, החשש מפני מפגעים סביבתיים, קיבל מענה מספק בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. ושלישית, החשש שאי הענקת הסעד הזמני עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך, איננו מוצדק, שכן במידה והערעור יתקבל לאחר שעבודות הבנייה תסתיימנה, ניתן יהיה למנוע את תנועת המשאיות בכביש הגישה הזמני באמצעות תמרור מתאים.
מנגד, הבהיר בית המשפט, כי השימוש המתמשך בכביש הגישה הנוכחי גורם לנזקים שונים, מה גם שהוא צר ומפותל ואינו מתאים לתנועת משאיות, ועל כן הצורך למצוא לו תחליף, ולו זמני, הוא דוחק.
סיכום
בית המשפט העליון דחה אף הוא את בקשת הועד המקומי של מושב רגבה למתן סעד זמני, וחייב אותו לשלם שכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 שקלים חדשים.
ניתן ב- י"ח כסלו תשע"ב, 14 בדצמבר 2011.
