החוקר קבע כי סילביה דהרי חברה במושב קטיף אך רשם האגודות לא אישר את המלצתו, האם ניתן לאשרה 17 שנים לאחר שניתנה?

העובדות הרלוונטיות:

בשנת 1986, בעקבות קליטת גרעין חדש של משוחררי צה"ל, נוצרו קרעים בין הגרעין לבין המשפחות, ובכך החל הגרעין בהליכים להוצאת בני הזוג דהרי מהאגודה.

בחודש מרץ 1989 פסק רשם האגודות השיתופיות, בהמלצת חוקר, כי בני הזוג דהרי הינם חברים באגודה.  

על כן בחודש אפריל 1989 כונסה אסיפה כללית של האגודה והוחלט בה על הוצאת בני הזוג דהרי מהאגודה. על החלטה זו ערערו הזוג דהרי ועל כן מונה חוקר מטעם רשם האגודות שקבע כי הליך הוצאתם מהמושב לא היה חוקי.

בנובמבר 1989 נרצח אביגדור דהרי ז"ל בפיגוע חבלני. 

מיום מתן דו"ח החוקר ועד ליום פסק הדין לא פנתה האגודה לרשם האגודות, וכן לא פדתה את מניית החברות של הזוג דהרי או שילמה דמי עזיבה.

בשנת 2006 לאחר שהתברר לסילביה דהרי כי אין היא מצויה ברשימת חברי האגודה, היא פנתה לרשם האגודות לבירור הוצאתה מחברות באגודה.

החוקר שמונה קבע כי הליך ההוצאה של סילביה דהרי היה בניגוד לחוק ולכן היא נותרה חברה באגודה.

על החלטה זאת ערערה האגודה בפני הרשם, וטענה כי סילביה דהרי לא קיבלה תקציב אישי בתקופה האמורה, בעוד ששאר חברי האגודה קיבלו תקציבים. כמו כן סילביה דהרי לא השתתפה באסיפות הכלליות של האגודה, והסכימה למעשה עם הוצאתה מן האגודה. 

סילביה דהרי טענה בפני הרשם כי מעולם לא נעשה הליך תקני להוצאתה מן האגודה, כמו כן האגודה לא פדתה את מניית החברות שלה, לא שילמה לה דמי עזיבה ולא דרש ממנה דמי שכירות.

רשם האגודות השיתופיות קיבל את טענותיה של סילביה דהרי ופסק כי היא עודנה חברה באגודה.

ומכאן הערעור.

טענות האגודה:

מסקנות החוקר אינן מחייבות מבחינה משפטית, הן מהוות המלצה בלבד. לכן יש לראות את החלטת החוקר משנת 1989 כמבוטלת, מכיוון שהרשם לא אישר אתה דאז.     

רשם האגודות שגה, כאשר לא התייחס לשיקולים של שיהוי, התיישנות ומניעות אשר די בהם כדי לדחות את טענות סילביה דהרי.

לא נפל פגם מהותי בהחלטת האסיפה להוציא את סילביה דהרי מהאגודה וגם אם נפל פגם כזה, מדובר בפגם דיוני ולכן אין מקום להורות על בטלות ההחלטה.

בניסיונותיה של סילביה דהרי לנגוס בנכסי האגודה יש משום עשיית עושר ולא במשפט.

סילביה דהרי השלימה במשך כ-17 שנה עם החלטת האגודה להרחיקה, ועמדתה שונתה רק על מנת להשיג יתרון כלכלי בעת הגשת תביעתה על-פי חוק יישום תוכנית ההתנתקות.

טענות סילביה דהרי:

לא נפל כל פגם בהחלטתו של רשם האגודות השיתופיות, ועל כן יש לאמץ את ההחלטה ממכלול טעמיה.

הרחקתה מהאגודה נעשתה בניגוד לתקנון האגודה, הואיל ולא נשלחה לה הודעה בדבר עילת הפקעת חברותה, וכן לא ניתנה לה האפשרות להתגונן מפניה.

היא מעולם לא זנחה את עמדתה לפיה הורחקה מהאגודה שלא כדין. למעשה היא הסתמכה על דו"ח החקירה של החוקר שמונה על-ידי הרשם, משנת 1989, שמעולם לא עורער.

בית המשפט פסק כי:

לא נוצרה עילה להתערבות בקביעותיו העובדתיות של רשם האגודות השיתופיות, ואף אין עילה להתערב במסקנות אליהן הגיע כתוצאה מעובדות אלו.

החלטת הרשם מבוססת על דו"ח חקירה ממרץ 2007 וכן על דו"ח נוסף שניתן כבר בשנת 1989, אשר שניהם קובעים כי סילביה דהרי הינה חברת האגודה. 

ניתן לומר כי לא נפל פגם בהחלטתו של רשם האגודות השיתופיות, מכיוון שהסתמך על עובדות ועל דו"חות החקירה שהוצגו בפניו. 

לאחר שניתן הדו"ח הראשון בשנת 1989 לא ערער עליו אף אחד מהצדדים, מכך ניתן להסיק כי שני הצדדים השלימו עם הדו"ח והאגודה זנחה את ניסיונותיה להרחיק את סילביה דהרי משורותיה. 

טענות השיהוי, מניעות והתיישנות, שהעלתה האגודה, דינם להידחות, שכן עומדים הם דווקא לטובתה של סילביה דהרי, שכן הוא זה שהשתהה במשך 17 שנים. 

זכות הטיעון של האגודה מול הרשם לא נפגעה כלל, שכן היא קיבלה את מלוא זכויותיה לטעון מול החוקרים. 

לסיכום דחה בית המשפט את הערעור ופסק כי האגודה תשלם לסילביה דהרי שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.

 ניתן ביום 14/08/2008.