החלטת סגן הרשם ניתנה במעמד צד אחד וללא מתן זכות טיעון ועל כן טוענים נגר שולה ואחרים לביטולה.
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק 1292/04/06
בעניין :
נגר שולה ת.ז: 041360306
דהרי ציון ת.ז: 50614221
מנצור צוריאל ת.ז: 022797617
כוכבי זכריה ת.ז: 307924-1
רדיע יגאל 5143672
רדיע מזל ת.ז: 5594444-1
שמחי מזל
שמחי שרה ת.ז: 4491517
דהרי זכריה ת.ז: 29179416
דהרי שושנה ת.ז: 41967486
רדיע דוד ת.ז: 5396130
שעיבי מרגלית ת.ז: 042566422
שעיבי
ע"י עו"ד גונן קסטנבאום ואח'
בית רובינשטיין
רח' לינקולן 20
המבקשים
נ ג ד
ע"י ב"כ עו"ד
מפרק זמני מפעיל של האגודה
דרך פתח תקווה 23 , מגדל לוינשטיין
המפרק או המשיב
ובעניין :
היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ עו"ד קרן דון יחייא(יוסט)
מפרקליטות מחוז
מרח' הנריטה סולד 3
( להלן : ממ"י )
1. רקע עובדתי :
בתאריך 17.3.05 ניתנה החלטת עו"ד איטה ילין, סגן רשם האגודות השיתופיות המאשרת הוצאת צווי תשלום כנגד המבקשים וזאת בגין חובותיהם לאגודה . כן נאמר בהחלטה, כי על המפרק לשלוח לחבר בעל החוב פירוט מפורט המסביר את הרכב החוב. לזמן את החבר בעל החוב לדיון בפני המפרק ולאחר מכן ייתן המפרק החלטה וכן לציין בצו את זכות הערעור תוך 60 יום.
במהלך חודש ספטמבר 2005 נמסרו לכל בעלי הנחלות ובכלל זאת למבקשים פירוט מצב החשבון בצירוף כרטסת הנהלת חשבונות בפירוט החוב.
בתאריך 29.12.05 הוגשה מטעם המבקשים בקשה דחופה לביטול החלטת סגן הרשם עו"ד איטה ילין, מיום 17.3.05.
בתאריך 10.1.06 ניתנה החלטתי ולפיה על המפרק להגיש תגובה תוך 14 יום וכן נקבעו מועדים להגשת עיקרי טיעון.
בתאריך 19.2.06 הוגשה תגובה מטעם המפרק. בתאריך 27.3.06 הוגשו עיקרי טיעון מטעם המבקשים ובתאריך 30.3.06 הוגשו עיקרי טיעון מטעם המפרק.
בתאריך 8.1.06 הועבר מכתב עדכון מפורט לכל תושבי האגודה ובו צוין כי ניתן לפנות לרו"ח שפלר לצורך בדיקת מצב החשבון והכרטסת.
בתאריך 10.5.06 נשלחו ע"י המפרק צווי תשלום לכלל בעלי הנחלות ובכלל זאת למבקשים.
בתאריך 21.9.06 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם.
עיקר טיעוני המבקשים :
החלטת עו"ד איטה ילין סגן הרשם ניתנה במעמד צד אחד וללא מתן זכות טיעון ועל כן טוענים המבקשים לביטולה.
אין בסמכות המפרק לקבוע ו/או לגבות את חובות חברי האגודה ואין בסמכותו להוציא צווי תשלום בגין החוב.
הבקשה מטעם המפרק וכן ההחלטה הנ"ל לא הומצאו למבקשים ולא ניתן להם יומם בפני הרשם .
יש לב
הליך בירור חובות המבקשים צריך שיעשה בדרך של הגשת תובענות ולא באמצעות צווי תשלום, מאחר ומדובר במסכת מורכבת מבחינה עובדתית, תוך המצאת מסמכים רבים וליבון טענות הצדדים.
כרטסת הנהלת החשבונות שנשלחה למבקשים הנה משוחזרת והחובות הנטענים ע"י המפרק צריכים להתברר על ידי הצגת מסמכים המהווים אסמכתא לחובות.
מדובר בהיקף חובות עצומים שתחילתם עוד בשנת 1998 הכוללים יתרות חובה מצטברות משנים קודמות ועל המפרק לנקוט בהליך של הגשת תובענה ולא לקצר את הדרך על חשבונם של המבקשים.
הנאמנים וכן היועץ המשפטי לממשלה הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין ולפיה, יוגשו תביעות כנגד חברי האגודה שקיבלו לידיהם כספים שלא כדין וזאת כמפורט בבקשה מטעם המפרק. מדובר ב"תביעות" ולא במסגרת "בקשה למתן הוראות" וחובות חברי האגודה אינם ראויים להתברר במסגרת של "צווי תשלום".
המפרק נוהג בשיטת תובענה של "סדר דין קצר מאוד" וגם בדרך זו יש צורך ב"ראיה בכתב" קרי, מסמך שנחתם ע"י הנתבע או חשבון שהנתבע הודה בו במסמך כלשהו. כרטסת הנהלת חשבונות משוחזרת אינה יכולה להיחשב כמסמך העונה לכך.
אין בידי המפרק "ראשית ראיה" וכרטסת משוחזרת אינה יכולה להוות "ראשית ראיה" מאחר והנה מסמך חד צדדי מטעמו של המפרק.
המפרק נהג בניגוד להחלטת עו"ד איטה ילין סגן רשם האגודות השיתופיות מיום 17.3.05 אשר קבעה כי: "יש לשלוח לחבר פירוט מפורט המסביר את הרכב החוב" ואילו המפרק צירף את כרטיס הנהלת החשבונות בלבד.
אין באפשרות המבקשים להעביר השגות בגין יתרות החובה אשר צוינו ע"י המפרק, כאשר המפרק נמנע מלפרט את מצב החשבון ולא מצרף ממסמכים וראיות.
הבקשה למתן הוראות כמו החלטת עו"ד איטה ילין לא הומצאה למבקשים אשר לא צורפו להליך עובר לקבלת ההחלטה, למרות שהמפרק על פי החוק היבש רשאי היה לפעול, אולם בהליכי חדלות פירעון היה צריך לצרף את המבקשים להליך.
מאחר וקולם של המבקשים לא נשמע עובר לקבלת ההחלטה הנ"ל יש לב
דינה של ההחלטה להיות מבו
לחילופין, כי תינתן הוראה למפרק לשלוח לחברי האגודה פירוט של יתרות חובותיהם לאגודה בצירוף מסמכים וראיות כך שיתאפשר למבקשים להשיג על קביעת המפרק.
עיקר טיעוני המפרק :
הבקשה למתן הוראות הוגשה בהמשך לניהולו של תיק הפירוק באגודה וזאת בהתאם לקבוע בסעיף 310 לפקודת החברות (נוסח חדש) תשמ"ג - 1983 הקובע כדלקמן:
" 310 . דרכי ניהול וזכות פניה לבית המשפט
בניהול נכסי החברה וחלוקתם בין הנושים ישתמש המפרק בשיקול דעתו שלו בכפוף להוראות פקודה זו .
המפרק רשאי לבקש מבית המשפט בדרך שנקבעה הוראות ביחס לכל עניין שהתעורר אגב פירוק .
הבקשה הוגשה "למען הסדר הטוב" מאחר והסמכות להוציא צווי תשלום מוקנית לו על פי דין, בהתאם לקבוע בתקנה 12(א) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק) התשמ"ד - 1984 וניתן היה לפעול כאמור גם ללא הבקשה הנ"ל .
המפרק טען כי ידוע הוא שערכאות ערעור אינן מתערבות בסוגיה של בקשה למתן הוראות אלא במקרים חריגים וזאת עפ"י הקבוע בפסיקה (ע"א 99/259 חב' פליציה ראובן בע"מ נ' ציפורה סופיוב נ"ה(3) 385).
סעיף 48 לפקודת האגודות השיתופיות מגדיר את סמכויות המפרק ותקנות 12-13 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד – 1984 מעגנות את סמכותו של המפרק לקבוע את חובות המבקשים וכן לגבות חובות אלו באמצעות הוצאת צווי תשלום.
הדרך המהירה והיעילה ביותר לפעול מתוקף תפקידו של המשב כמפרק הינה באמצעות הוצאת צווי תשלום.
חובות המבקשים מפורטים בצווי התשלום, מדובר בחישוב אריתמטי פשוט ומרכיבי החוב לחיובים בגינם הוצאו צווי התשלום למבקשים, הינם דומים.
מטרת המשיבים הינה לעכב את הליכי הפירוק, לרוקן את מתוכן את הליכי הפירוק הקבועים בפקודה ובתקנות ולהעביר את המפרק לבתי המשפט.
במכתבים שנשלחו למבקשים לא מצוין כי החוב נסמך על כרטסת הנהלת חשבונות, אלא צוין כי הנתונים מבוססים על מצב ספרי הנהלת חשבונות של האגודה וכן עדכונים ותיקונים שנערכו בפיקוח רו"ח וכולל מאזן מבוקר ליום 31.12.04.
כרטסת הנהלת החשבונות של האגודה נערכה ונבדקה ע"י משרד רו"ח המלווה את הפירוק ותואמה עם המאזן המבוקר האחרון של האגודה, משנת 1997 טרם כניסת האגודה להליכי פירוק .
לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני הנני קובע כדלקמן:
סלע המחלוקת בין הצדדים הנו סכום החובות אותם חבים המבקשים, כל אחד לחוד לאגודה באמצעות המפרק. על צווי התשלום שהוציא המפרק התקבלו השגות המבקשים הטוענים כי אין למפרק סמכות להוציאם.
החלטת עו"ד איטה ילין סגן רשם האגודות השיתופיות מיום 17.3.05 המקבלת את עמדתו של המפרק בשינויים המפורטים בהחלטה, אין בה כדי להכריע בעניין חובות המבקשים וכל אשר נקבע בהחלטה הנ"ל מעוגן בפקודת האגודות השיתופיות וכן בתקנות הנלוות לה ועל כן הנני דוחה את הבקשה לב
זאת ועוד, על פי הדין, דינה של החלטת עוזר הרשם היא כהחלטת הרשם עצמו ועל כן, אינני משמש כערכאת ערעור על החלטתה של עוזרת הרשם ומשלא ערערו המבקשים כדין, הרי שההחלטה בנושא הפכה לחלוטה.
דין הבקשה להדחות גם מהסיבה הבאה: בא כוח המבקשים התעלם מהעובדה החשובה יותר כפי שהתבטאה בהחלטתה של עו"ד איטה ילין ובה נקבע ברישא כי:
"א. בסמכות המפרק להוציא צו תשלום נגד חבר האגודה על כל חוב המגיע לדעתו, מאת החבר".
סמכותו של מפרק לקבוע את חובות המבקשים הינה סמכות המעוגנת בפקודת האגודות השיתופיות וכן בתקנות. סעיף 48 (3) (ב) לפקודת האגודות השיתופיות וכן סעיף 12 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד - 1984, (להלן- "תקנות הפירוק"), קובעים את הדרך בה על המפרק לנקוט לצור גביית חובות חברי
תקנה 12 לתקנות הפירוק קובעת:
"המפרק יקבע את החובות המגיעים לאגודה מהחברים ואת סכום האחריות של החברים לחובות האגודה בנוסף לסכום השתתפותם בהון האגודה, ובין היתר יקבע את חובות החברים בעניינים אלה:
(1) שירותים שהחבר קיבל במישרין מהאגודה;
(2) שירותים כלליים שהאגודה נתנה לחבריה;
(3) הוצאות שהיו למפעלים של האגודה בהם שותפים החברים או שהאגודה שותפה בהם למען חבריה;
(4) הוצאות שהיו לאגודה והנוגעות לעסקי האגודה ומטרותיה, לרבות הוצאות מימון וריבית;
(5) חלקו של חבר בחוב האגודה לנושה, שמועד פירעונו הוקדם בהתאם לאמור בתקנה 18(א).
(ב) תקנה זו תחול גם על עיזבונות חברים ועל חברים לשעבר כאמור בסעיפים 32 ו-33 לפקודה. (ההדגשה שלי- א.ז).
טענות המבקשים לעניין סמכותו של המפרק וכי הליך בירור חובות המבקשים צריך שיעשה בדרך של הגשת תובענות במקום בדרך של הוצאת צווי תשלום, אין להם מקום ככל שהמפרק קבע את חובות המבקשים בהתאם לעניינים המפורטים בתקנה 12 לתקנות הפירוק לעיל.
בבג"צ 333/85 אלי אביאלי נגד שר העבודה ואח', פד"י מ"ה (4) בעמוד 594 נקבע:
"יש להעדיף את הפירוש, לפיו תקנה 12(א) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק) אינה מקור עצמאי ליצירת חובות של חבר, אלא היא מגשימה באמצעות המפרק - חובות (במובן הרחב), שהחבר חב לאגודה השיתופית, בין שמועד פרעונם כבר נתגבש ובין שפרעונם עם פירוק האגודה, ואשר נוצרו במשך הפעילות של האגודה".
בהמשך קובעת תקנה 13 לתקנות הפירוק:
(א) קבע המפרק סכום חוב של החבר לאגודה כאמור בתקנה 12, יצווה על פרעון החוב על ידי הוצאת צו תשלום כמפורט בתוספת הראשונה (להלן - צו תשלום).
(ב) המפרק ישלח את צו התשלום לחבר ויקבע מועד לתשלום החוב שלא יפחת מארבעה עשר ימים מתאריך קבלת הצו." (ההדגשה שלי- א.ז).
השאלה, האם קביעת חובות המבקשים על ידי המפרק נעשתה כדין ומה דינן של טענות המבקשים בגין קביעת החובות שאינן מפורטים דיים ואינן נתמכות במסמכים והטענה כי הכרטסת משוחזרת וכי לא קיימת התאמה בין החוב לצווי התשלום .
סעיף 1 א' לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות), התשל"ה 1975, קובע כדלקמן:
"פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה ישמשו ראיה לכאורה לנכונות הרשום בהם ובלבד שהרישומים בוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה, לפי הענין; הטוען שהרשום אינו נכון, לרבות חבר האגודה-עליו הראיה."
בהמשך קובע סעיף 35 לפקודת האגודות השיתופיות כי:
"העתק מכל פרט רשום בספר או בפנקס או ברשימה שהאגודה מנהלת אותם בקביעות אגב עסקיה והנמצאים ברשותה, אם קויימה כהלכה באופן שנקבע בתקנות, תקובל כהוכחה על קיומו של הפרט הרשום...."
על פי הוראתן הברורה של הוראות הפקודה לעיל, על האגודה לנהל ספרים אשר יאושרו ויבוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה חשבון, ורק העתק מאושר של ספרים שבוקרו כאמור, יהווה ראיה לכאורה לאמור בספרים, ראייה הדרושה לצורך קבילותה בעת תביעת החבר לחובותיו השונים. אין ספק כי מטרה זו מבטאת היטב את רצון המחוקק לאפשר לאגודה שיתופית לתבוע את החובות המגיעים לה מהחברים על הוצאותיה השונות עבורם.
המפרק טען ובצדק, כי קביעת חובות המבקשים נקבעו על ידו ומבוססים על מצב ספרי הנהלת החשבונות של האגודה וכן עדכונים ותיקונים שנערכו בפיקוח רו"ח המלווה את פירוק האגודה וכולל מאזן מבוקר לתאריך 31.12.04 .
בא כוח המבקשים טען בעיקרי הטיעון לעניין סמכות המפרק כי:
"אין מחלוקת כי התקנות מקנות באופן כללי למפרק אגודה סמכות לקבוע את חובות חברי האגודה ולגבותם". (ההדגשה במקור- א.ז).
לא ברור מאין שואב בא כוח המבקשים את טענתו, כי למפרק סמכות כללית וכי יש להפנות את חובם של המבקשים למסגרת של תביעה בבית משפט רגיל. בטענתו זו יש משום עיקור הוראות החוק ועשיית הוראותיו משום אות מתה. על כן אין בטענתו זו ולא כלום.
ראה גם חיים נועם, עו"ד אגודות שיתופיות- הלכות ופסיקה מהדורה 2006 מעמוד 485 ואילך:
"פנקסי האגודה וספרי החשבונות שלה יכולים לשמש ראיה לכאורה לאמור בהם מכוח שלוש אפשרויות:
א. ..
ב. ..
ג. הנחה מכוחו של חקוק- תקנה 1 א' לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות), התשל"ה 1975". (ההדגשה שלי- א.ז).
וכן בהחלטתי בערעור אברמוב נגד
"במערכת יחסים מיוחדת זו בין האגודה לבין חבריה נוצר למעשה הסכם בין החבר לאגודה לפיו כל הרשום בספרי האגודה יחייב את החבר בעתיד לרבות בהליך משפטי, כראיה לכאורה, במידה וחבר רוצה לסתור את הרישום, עליו הראיה ועליו להביא ראיות שיוכיחו את טענותיו, מה שלדעתי לא קרה במקרה שלפנינו..." (ההדגשה שלי- א.ז).
התנהלותם של המבקשים נגועה במניעות ושיהוי, מאחר ותקופה ארוכה לא הגיבו למפורט במכתבים שנשלחו אליהם ושם פורטו חובותיהם. ראו לעניין זה ע"א 488/69 בית ינאי נגד הולנדר, פ"ד כ"ד (1) וכן, רותם שמואל נגד גן יאשיה:
"לדעתי יש מניעות מצד המשיבים לטעון במיוחד כאשר קיבלו מדי חודש העתקי חשבונות ולא מחו בזמן עליהם".
המבקשים ידעו היכן מתנהלת כרטסת הנהלת החשבונות שלהם באגודה. יתר על כן, במשרדי האגודה נמצאים גם בימים אלו נציגי המפרק, אשר מוסרים מידע רלוונטי לכל דורש ואף יכלו אם רצו בכך, לפנות למשרד רו"ח של האגודה שבפירוק על מנת לשטוח טענותיהם כנגד החוב הנטען . ועל כן מקובלת עלי טענתו של המפרק כי רו"ח המלווה את הפירוק אף השיב לשאלות חברי האגודה ופירט כל חיוב וחיוב.
על כן, הנני מקבל את עמדת המפרק המעוגנת בהוראות הפקודה והתקנות, כי ספרי החשבונות המפוקחים של האגודה, מהווים ראיה לכאורה לקיומו של החוב ודוחה את טענות המבקשים כנגד המופיע בכרטסות עליהן הסתמך המפרק לצורך הוצאת צווי התשלום למבקשים.
זאת, באשר המבקשים לא הביאו כל ראיות אחרות לסתור את הרשום בספרי האגודה, מלבד טענות סתמיות וכלליות שאינן סותרות את הכתוב בספרי חשבונות האגודה, אלא עוסקות באסמכתאות ובראיות לחוב הנטען .
ראוי היה כי טענות המבקשים כנגד המפורט בדרישת החוב, היו מופנים למשרד רו"ח האגודה שבפירוק אשר מולם ובעזרתם, יכלו המבקשים ללבן את טענותיהם ומחזקים את טיעוניהם באמצעות מסמכים וראיות שיש בהם לסתור את החובות המיוחסים להם. אלא שהמבקשים לא עשו זאת כלל.
הנ
בנסיבות אלו, הנני דוחה את בקשתם המבקשים וקובע, כי ספרי הנהלת החשבונות של האגודה מהווים ראיה לכאורה לנכונותם. המבקשים לא טענו כי לא קבלו את השירותים שחויב בהם כרטיס הנהלת החשבונות של האגודה שהם נתבעים לשלמם עכשיו.
יתר על כן, המבקשים לא ניסו להרים את הנ
זאת ועוד, בא כוח המבקשים בטענותיו במסגרת עיקרי הטיעון קיים הבחנה מלאכותית שאינה מוזכרת בהוראות הפקודה והתקנות ועל כן אין לקבלה מכל מקום. במה דברים אמורים. בא כוח המבקשים טען, כי הוראות תקנות הפירוק יפות רק לאותם המקרים בהם מדובר במסכת עובדתית שאינה מורכבת ובחובות הניתנים לבירור על נקלה. סתם בא כוח המבקשים ולא פירש.
לו היה מציג את האסמכתאות שבעזרתן הינו מבין את הוראות תקנות הפירוק בצורה זו, טוב היה עושה אם היה מבאר אותן גם בפני.
ראה החלטתי בעניין איכרי בנימינה נגד לאומי פיין (לא פורסם), שם קבעתי:
"נראה לי כי הבורר נתפס לכלל טעות אין זה מחובתה של האגודה להוכיח המערערת זאת, ספרי הנהלת החשבונות של האגודה הינם ראיה לכאורה לנכונותם, על פי הפקודה והתקנות מי שמעוניין לסתור זאת עליו הראיה, משלא עשו זאת המשיבים אין כל בסיס לפסיקתו של הבורר". (ההדגשה שלי- א.ז).
פסק הדין שנתקבל בהסכמה, בין הנאמנים לבין היועץ המשפטי לממשלה ובו נקבע כי יוגשו תביעות כנגד חברי
לאור האמור לעיל, יש לדחות את הנטען ע"י המבקשים.
לפנים משורת הדין, הנני מאפשר לכל אחד מהמבקשים שסבור כי נפלו טעויות בגין החוב הנטען, לפנות באופן פרטני למשרדי רו"ח של האגודה שבפירוק, בתיאום עם מפרק האגודה, בכדי שיוכל להגיש את השגתו על החוב. כל משיג שיבקש להשיג מחדש על צו התשלום, יציג באופן מפורט את השגתו לאמור בכרטסת החוב שלו ויציג את האסמכתאות והראיות שבידו, שיש בהם כדי לסתור את האמור בכרטסת החוב.
לא תתקבל על ידי המפרק כל השגה לצו התשלום, שיש בה טענות כלליות, אלא כל משיג על צו התשלום יגיש למפרק השגתו בנפרד, בהתייחס למסמכי האגודה. המפרק ייתן ידו לכל משיג, בכדי לנסות ולהשיג כל מסמך שיכול לסייע בידו.
כל השגה תידון בנפרד על ידי המפרק והוא ייתן בה את החלטתו. במידה ויבקש המשיג לערער על החלטתו של המפרק, יוכל לעשות כן בערעור שיוגש אלי תוך 45 ימים מיום שקיבל לידיו את החלטת המפרק.
כל מבקש שלא ישיג על צו התשלום כאמור, תוך 45 יום מיום קבלת החלטתי, יהפוך צו התשלום שהוציא המפרק לסופי וייאכף על ידי המפרק בהתאם לדין.
אין צו להוצאות.
אורי זליגמן 54678313-/
ניתן היום 26/12/07 בהיעדר, אורי זליגמן, עו"ד ה
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
