היקף התערבותו של בית המשפט המחוזי בהחלטותיו של בית הדין למשמעת

בקשת הערעור הינה על פסק דין של בית המשפט המחוזי, במסגרתו התקבל ערעור עיריית חיפה (להלן: "העירייה") על גזר דין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, לפיו הוחלט להטיל על יעקב שהאין (להלן: "התובע") אמצעי משמעת של פיטורין על תנאי והעברה לתפקיד אחר בעירייה. בית המשפט המחוזי קבע כי במקום אמצעי המשמעת שהוטלו על התובע מטעם בית הדין, על התובע יושתו פיטורין בפועל. הרקע להליכים אלו הוא תובענת משמעת שהגישה העירייה נגד התובע, עקב מעשה מרמה של התובע.

רקע:

התובע עבד בעירייה כמציל ים, ובמשך 12 שנה אף שימש כיו"ר ועד מצילי הים בחיפה. בעקבות פנייה של משטרת ישראל לעירייה, נמצא כי תעודות מציל הים אשר נמצאות במסמכי הקליטה של התובע לעבודתו הינן מזויפות והתובע מעולם לא הוסמך לשמש כמציל ים. עקב זאת, הוזמן התובע לחקירת משמעת אליה לא התייצב, ולכן הגישה העירייה נגד התובע תובענה משמעתית המייחסת לו עבירת משמעת והפרה של נוהל כוח האדם שלה. בית הדין המשמעתי הטיל על התובע אמצעי משמעת של נזיפה שתירשם בתיקו האישי של הנתבע, פיטורין על תנאי, העברה מתפקידו ושלילת תעסוקה עתידית מכל תפקיד של הצלה. לכן בהתאם לגזר הדין, הועבר התובע לעבודה כאיש תחזוקה בעירייה. העירייה ערערה על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בטענה שיש להטיל על התובע אמצעי משמעת של פיטורין בפועל בנוסף לשאר אמצעי המשמעת שהטיל על התובע בית הדין המשמעתי. בית המשפט המחוזי קבע כי עקב התנהגותו של התובע אשר מפרה בצורה קיצונית את חובת ההגינות, הרי שיש להפסיק את עבודתו של התובע בעירייה. בעקבות החלטה זו של בית המשפט המחוזי, פנה התובע לבית המשפט העליון ומכאן הערעור. בטענותיו, הכחיש התובע את זיוף התעודות וטען כי מעשה הזיוף נעשה ע"י גורמים בעירייה איתם הוא מסוכסך. בנוסף טען התובע כי עונש הפיטורין בפועל אינו מידתי באופן שאינו מתחשב בנסיבותיו האישות שכן הוא אדם מבוגר, בעל מצב בריאותי רעוע המשלם מזונות ולכן יתקשה למצוא עבודה חדשה במצבו. לבסוף טען התובע כי החלטותיו של בית הדין למשמעת אכן נתונות לביקורת שיפוטית של בית המשפט המחוזי, אך לבית המשפט המחוזי אין מומחיות מיוחדת בכל הנוגע לנורמות המשמעתיות בשירות הציבורי ולאמצעי המשמעת בהן ראוי לנקוט נגד מפרי נורמות אלו, ומשכך, שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו שהרי היא קיצונית ולא מידתית. מנגד טוענת העירייה כי יש לדחות את בקשת הערעור תוך הסתמכות על קביעת בית המשפט המחוזי. מעבר לכך העלתה העירייה טענה לפיה עקב חוסר הסמכתו של התובע כמציל, מינויו בטל מעיקרו, ובנסיבות אלו היא הייתה ראשית לפטרו לאלתר.

דיון:

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי סמכות בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור על פסק דין של בית הדין המשמעתי הינה רחבה בהיבט הפונקציונלי שלה, אולם התערבות בית המשפט המחוזי בהחלטות בית הדין המשמעתי שעניינן עבירות משמעות ואמצעי משמעת, מצומצמת ביותר. בית הדין המשמעתי הינו בעל מיומנות מיוחדת ביחסי עבודה ובתנאי העסקת עובדים ברשויות מקומיות ובנוסף מתמצא בנוהלי עבודה ובהעסקת עובדים. משכך, מסוגל הוא לאמוד את פגיעתה של עבירת משמעת בתפקודו ובתדמיתו של השירות הציבורי, ויודע הוא להתאים את אמצעי המשמעת לעבירות משמעת ולנסיבות ביצוען. במקרה זה בית המשפט המחוזי התערב בגזר הדין של בית הדין למשמעת וקבע תחתיו גזר דין מחמיר שדן את התובע לפיטורין מהעירייה נוכח קביעתו העצמאית בדבר חומרתו היתרה של מעשה המרמה שביצע התובע כלפי העירייה. בכך חרג בית המשפט המחוזי מאמות המידה המקובלות בביקורת ערעורית על החלטות של טריבונלים מקצועיים, כאשר לא קמה כל עילה מבוררת להתערב בגזר הדין של בית הדין המשמעתי.

סיכום:

פסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל ובמקומו יעומד גזר הדין שניתן על ידי בית הדין המשמעתי.

ניתן היום, י"ח בתמוז התשפ"ב (17.7.2022).