הכרעה באשר למסגרתו הנורמטיבית של הליך הבוררות
בפני עו"ד דנה ביאלר
עוזרת רשם האגודות השיתופיות
תב' 2304/56/2018
בעניין: משואה - מושב עובדים של העוה"צ להתישבות שיתופית חקלאית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עופר שרם (אבידע, אילן, שרם עורכי דין)
מרח' הרכבת 58 מגדל אלקטרה סיטי תל אביב 6777016
טל' : 03-6083520; פקס: 03-6083521; דוא"ל:ofer@shrem-law.co.il
המבקש/האגודה;
ובעניין: נסים אטייה ת"ז 52964632
ע"י ב"כ עו"ד אבירם מזרה
מרח' החבצלת 12ב1 ירושלים 24224
טל' : 02-6234060; פקס: 02-6235385; דוא"ל:mezareh@netvision.net.il
המשיב;
ה ח ל ט ה
בפני הכרעה באשר למסגרתו הנורמטיבית של הליך הבוררות מושא החלטה זו.
רקע:
- ביום 10.8.2018 פנה המשיב בבקשה למינוי בורר בסכסוך שנתגלע בינו לבין האגודה, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קבע:
"בהתאם להסכמת הצדדים אני מורה על עיכוב הליכים בתיק זה, ועל העברת הסכסוך בין הצדדים לבורר שימונה על ידי רשם האגודות השיתופיות".
- ביום 18.10.2018 מונה עו"ד אהוד גוט כבורר יחיד בסכסוך. במסגרת החלטתי זו נקבע כי מאחר שבהחלטת בית המשפט הנכבד חסרה קביעה או הסכמה באשר למסגרת הנורמטיבית במסגרתה יתנהל הליך הבוררות, קרי - האם ההליך ידון לפי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") או לפי פקודת האגודות השיתופיות והתקנות שמכוחה (להלן: "בוררות סטטוטורית"), החלטתי כי בשל לשונה הלאקוני של ההחלטה ימונה הבורר בהתאם לחוק הבוררות וככל שהצדדים יוכיחו אחרת, אשקול החלטתי זו בשנית.
טענות הצדדים:
- כבר באותו יום (21.10.2018) התקבלה "בקשה לתיקון טעות בכתב המינוי לפי סייפה כתב המינוי" מאת האגודה בה מבוקש לתקן את מינוי הבורר ולהורות כי מסגרתו הנורמטיבית של הליך הבוררות תהיה בוררות סטטוטורית בין היתר מטעמים אלו:
3.1 הסכמת הצדדים הייתה להליך בוררות בהתאם להוראת סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה"), בהתאם לכך נמסרה הודעה כאמור לבית המשפט. עותק מההודעה צורף.
3.2 התובע לא חלק על ההודעה האמורה שנשלחה לבית המשפט כלל ולראיה: אף מיהר לפנות לרשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם"). על כן, הליך הבוררות יהיה בהתאם לפקודה ולתקנות מכוחה - בוררות סטטוטורית.
- ביום 24.01.18 ביקש המשיב לדחות את הבקשה האמורה של האגודה בין היתר מהטעמים המפורטים להלן:
4.1 סעיף 161 לתקנון האגודה קובע כי הבורר שימונה לא יהא קשור בדיני הראיות, בסדרי הדין ובדין המהותי. הוראת סעיף זה תואמת את עמדת המשיב כי המסגרת הנורמטיבית בענייננו תהיה חוק הבוררות.
4.2 זאת ועוד, הליך הבוררות בענייננו מקורו בהסכמת הצדדים ולא מכוח חובה סטטוטורית. העברת הדיון לבוררות לפי סעיף 52(2) לפקודה הייתה רק לעניין סמכות הרשם למנות בורר. סעיף זה אינו עוסק כלל במסגרת הנורמטיבית של הליך הבוררות ולכן יש לדחות את טענת האגודה כי ההסכמה שניתנה עניינה גם המסגרת הנורמטיבית של הליך הבוררות.
דיון והכרעה:
- דין הבקשה להתקבל ואפרט טעמי מיד.
- ראשית, המשיב נתלה על הוראת סעיף 161 לתקנון אגודה, בטענה כי הוראתו תואמת את רוח התוספת לחוק הבוררות. סעיף זה קבע (בלשון עבר, כי בוטל עוד בשנת 2011) כי הליך הבוררות לא יהא קשור בדיני הראיות, סדרי הדין והדין המהותי; כי כב' הבורר לא יהיה מוגבל מבחינת פרק הזמן שיהיה עליו ליתן החלטתו; כי לבורר ניתנה סמכות ליתן סעדים זמניים, חלקיים וסופיים.
- ובכן, בדיקה של הדינים הרלוונטיים מעלה כי אותן הוראות המצויות בתוספת לחוק הבוררות מצויות גם בתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972 (להלן: "תקנות הבוררות") לעניין הכללים החלים על הליך הבוררות. דוגמא לכך מצויה בתקנה 13 לתקנות הבוררות, אשר קובעת בין היתר כדלקמן:
"13(א) הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו; הבורר לא יהיה קשור בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט".
- כך גם ניתן למצוא הוראות המגבילות את פרק הזמן שבו נדרש בורר ליתן הכרעה סופית הן בהליך בוררות סטטוטורית והן בהליך בוררות "רגילה" המתנהלת בהתאם לחוק הבוררות. מכאן למדים אנו כי הוראת סעיף 161 אינה בהכרח עולה עם הוראות חוק הבוררות (ואף לא עם הוראות רלוונטיות לבוררות סטטוטורית).
- יתרה, עקרון יסודי ידוע בהליכי בוררות הנו לאפשר לצדדים לטעון ולהביא ראיותיהם מבלי להיות כפופים לדין המהותי, לסדרי הדין ודיני הראיות. לעניין זה יפים דבריו של המלומד א. גורן, נשיא בית משפט מחוזי בדימוס:
"מוסד הבוררות הוקם על רקע מדיניות משפטית המבקשת לעודד קיומו של מערך יעיל והוגן לפתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט. מערך זה מקל את העומס הגדול הרובץ על בתי המשפט ויש בכך כדי לשרת אינטרס ציבורי חשוב. הוא מאפשר לצדדים להיזק להליך מהיר ויעיל לפתרון המחלוקת בניהם ובכך הוא עונה גם לאינטרס פרטי חשוב של בעלי הדין.
במסגרת הבוררות הצדדים יכולים להשפיע במידה רבה על עיצוב תוכן הבוררות ועל מסגרת הסמכויות הנתונות לבורר, וכן על האופי הדיוני של ההליך. הדבר מאפשר הכרעה בלא כבילות לדין המהותי, לסדרי הדין ולכללי הראיות".
(אורי גורן, בוררות (נבו, 2018) עמ' 23)
- למעלה מהכל, בעניין טענה זו של המשיב המפנה לסעיף 161 לתקנונה של האגודה, יש לציין כי עוד בשנת 2011 אושר תיקון לתקנונה של האגודה שבין השאר מבטל את סעיף 161 לתקנון. מכאן, כי ממילא הסתמכות המשיב על סעיף זה אינה יכולה לעמוד לו.
- במלוא הזהירות אומר כי טענה זו של המשיב מעלה חשד שההבדלים בין ההליכים (בוררות רגילה מול בוררות סטטוטורית) אינם נהירים לו, ולא מן הנמנע כי נפל לכדי שגגה וסבר שההבדלים ביניהם לעניין העקרונות החלים או לעניין סדרי הדין החלים משמעותיים מאשר הנם.
- שנית, נטען על ידי המשיב כי "הסכם הבוררות... אינו מכוח "בוררות חקוקה"; ולא מכוח בוררות סטטוטורית; אלא - פשיטא - מכח הסכמת הצדדים" (סעיף 2(ד) לתגובת המשיב). בעניין זה יצוין, כי בוררות סטטוטורית נשענת גם היא על יסוד הסכמי בין הצדדים. כאשר אדם הופך לחבר באגודה הוא מאמץ את הכללים החלים באותה האגודה. כללים אלה מוצאים ביטוים בתקנון האגודה. מאחר שהוראות הדין מחייבות התייחסות ליישוב סכסוכים בכל תקנון, כי אז מסכים המצטרף כחבר לאגודה גם על דרך ישוב הסכסוכים שנקבעה בתקנונה.
- מכאן, כי יסוד ההסכמה מתקיים במלואו גם בהסתמך על סעיף בוררות בתקנונה של אגודה. יעידו על כך מקרים רבים בהם מקבלים בתי המשפט השונים ברחבי הארץ בקשות לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות בהסתמך על סעיף בוררות בתקנון, בדומה לזה החל בענייננו.
- שלישית, טענת המשיב כי סעיף 52(2) לפקודה נותן ביד הרשם אך סמכות לעניין מינוי הבורר ואין "אבק של קשר" (סעיף 8 לעמדת המשיב) בין סמכות זו ובין המסגרת הנורמטיבית של הליך הבוררות הנה שגויה. סעיף זה הוא הוא הקובע את כלליה של הבוררות הסטטוטורית. הסעיף מורה למעשה כי
"סמכויות הרשם בבוררות לפי ס' 52(2) לפקודה דומות מאוד לסמכויות בית המשפט בבוררות לפי חוק הבוררות – הרשם הוא הממנה את הבורר ויכול הוא גם לפטרו, הוא המאשר את שכרו, המחזיר אליו את הפסק או המתקנו בעצמו, וכו'."
(פרופ' סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה רביעית מיוחדת) כרך א', 205)
- ממשיכה הפקודה וקובעת בסעיפיו הקטנים של סעיף 52 את הוראותיה המדויקות של הבוררות הסטטוטורית: הרשם ישמש ערכאת ערעור על בורר שמונה בבוררות מסוג זה, וככל שלא מוגש ערעור - כי אז בסמכות הרשם לאשר את פסק הבורר, בדומה לסמכותו של בית המשפט המוסמך בבוררות לפי חוק הבוררות. אישור זה נותן לפסק הבורר שמונה בהתאם לכללים אלה "תוקף של פסק דין מטעם בית המשפט המחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל בדומה לכך." (סעיף 52(5) לפקודה).
- מכאן, כי טענת המשיב לפיה סעיף 52 אך נותן ביד הרשם סמכות למינוי בורר פשוט אינה מתיישבת עם כל דין.
- רביעית, בתגובת המשיב (מיום 24.10.2018) נכתב באופן מפורש, סעיף 8(ג), כי: "כבר ב- 30.7.18 – הגישו הצדדים לביהמ"ש המחוזי בירושלים הודעה מוסכמת על העברת העניין למינוי בורר ע"י רשם האגודות, ע"פ סעיף 52(2)."
- משנקבע לעיל כי סעיף 52(2) לפקודה עניינו בוררות סטטוטורית בלבד, כי אז נראה שחרף העובדה שהמשיב לא מסכים עם פרשנות זו, הרי שאף הוא הבין שכוונת הצדדים והסכמתם הייתה מינוי בורר לפי סעיף 52(2) לפקודה. דומה כי אין כל צורך להוסיף על האמור.
- חמישית, מהחומר שלפני עולה כי על ציר הזמן קרו הפעולות הבאות, ודומה כי אין כל מחלוקת בין הצדדים על הסדר הכרונולוגי של הדברים:
19.1 לאחר הגשת כתב התביעה, הגישה האגודה לבית המשפט בקשה בהסכמה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, בה נטען בין השאר ל"עיכוב הליכים והעברתם לבוררות על פי תניית בוררות מפורשת בתקנון האגודה...".
19.2 ביום 31.7.2018 פנה המשיב לבית המשפט בבקשה להשבת האגרה ששולמה, הפותחת בזו הלשון: "לאור הסכמת הצדדים להעברת הדיונים בתיק זה לבוררות...".
19.3 עוד באותו היום הגישה האגודה לבית המשפט את ההודעה הבאה: "בהתאם להודעתו של ב"כ התובע ועל מנת שלא תצא שגגה תחת ידו של בית המשפט הנכבד, מבוקש להורות על עיכוב ההליכים בתיק והעברתם לבורר שמונה ע"י רשם האגו"ש עפ"י סע' 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות."
19.4 ביום 7.8.2018 קבע בית המשפט: "בהתאם להסכמת הצדדים אני מורה על עיכוב הליכים בתיק זה, ועל העברת הסכסוך.. לבורר שימונה על ידי רשם האגודות השיתופיות".
-
עיננו הרואות כי האגודה באופן עקבי עמדה על העברת התביעה לדיון בבוררות סטטוטורית בהתאם לתקנון האגודה. לא רק שהדברים נאמרו בהודעתה הראשונה לבית המשפט, אלא שהדברים פורטו ברחל ביתך הקטנה בהודעה נוספת לבית המשפט מיום 31.7.2018.
- מיום זה ועד להחלטתו הסופית של בית המשפט שקיבלה את בקשת האגודה לעיכוב הליכים עמד למשיב פרק זמן מספק להתנגד להודעתה זו של האגודה, אך הוא בחר בשתיקה המוחזקת כהסכמה.
- רק מששאלה זו התעוררה על ידי, אגב המינוי ובהעדר הוראה ברורה בהחלטת בית המשפט מיום 7.8.2018 באשר למסגרתו הנורמטיבית של הליך בוררות זה, נזכר המשיב פתע פתאום והעלה טענות כנגד עמדת האגודה.
- בזהירות המתבקשת אציין שוב כי על פניו ובלי לקבוע מסמרות בעניין נראה כי ההבדל המהותי בין הליך בוררות סטטוטורית ובין הליך בוררות הכפוף לחוק הבוררות אינו ברור למשיב. כך גם באשר לעובדה כי בוררות סטטוטורית טומנת בחובה ערכאת ערעור מקצועית, "חינמית" (ללא צורך בתשלום אגרה) וזאת בנוסף לכל יתרונותיו של הליך בוררות "רגיל".
- לפיכך, דין הבקשה להתקבל.
אני מורה כי מעתה יראו את כתב מינוי הבורר מתוקן באופן המורה כי הבוררות תתנהל בהתאם לפקודה, לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972, ולכללים והנחיות שיפורסמו מעת לעת.
המזכירות תעביר החלטתי זו לכב' הבורר ולצדדים ותוודא קבלתה.
ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ט דנה ביאלר, עו"ד
2 ינואר 2019 עוזרת רשם האגודות השיתופיות
בירושלים, בהעדר הצדדים. ומנהלת מחלקת הבוררויות
