המועצה האזורית בקעת הירדן תובעת מרשות שדות התעופה תשלום חוב ארנונה בשיעור של כ- 30 מליון ₪ עבור מסוף המעבר לירדן
במאי 2012 פנתה המועצה האזורית בקעת הירדן לרשות שדות התעופה (להלן: "הרשות") בדרישה לתשלום חוב ארנונה בשיעור של כ- 30 מליון ₪, עבור מעבר הגבול גשר אלנבי המוחזק ע"י הרשות.
בעקבות זאת, התעוררה מחלוקת בין הצדדים האם מסוף אלנבי מצוי בתחום שטחה של המועצה האזורית בקעת הירדן או שמא היא, כפי שטוענת הרשות, "שטח סגור" כאמור בצו בדבר הוראת בטחון על פי הוראות הצו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון), ומשכך אינו נכלל בשטח המועצה והיא אינה רשאית לגבות בגינו ארנונה. בעקבות זאת, הגישה הרשות תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה עתרה למתן פס"ד המצהיר לפיה דרישת הארנונה של המועצה בטלה וכי הרשות פטורה מלשלם למועצה ארנונה.
מנגד, טוענת המועצה כי הסמכות לדון בטענות הרשות נתונות למנהל הארנונה ולוועדת הערר, במסגרת הליכי השגה וערר, ולא לביהמ"ש, ועל כן אין לבימ"ש זה סמכות לדון בבקשת הרשות.
המועצה סבורה, כי המסוף הינו "שטח תפוס", כמשמעותו בצו בדבר ניהול מועצות אזוריות, ומשכך, הוא מצוי בשטחה והיא זכאית לדרוש עליו ארנונה.
ראשית, מציין ביהמ"ש, הוראת סעיף 126 לתקנון המועצות המקומיות מסווגת את הנושאים האזרחיים בהם הוסמך בית המשפט לדון לשניים, כאשר בקבוצה אחת מצויים העניינים המפורטים בתוספת לתקנון, ובקבוצה השנייה מצויים כל העניינים האחרים שבתקנון או בנספחיו. ביהמ"ש מבהיר, כי בעוד שסמכות ביהמ"ש לדון בעניינים המפורטים בתוספת לתקנון הוגבלה לדיון בנושאים המצויים בתחום היישוב בלבד, לא הוגבלה סמכות ביהמ"ש לדון בכל עניין אחר שבתקנון ונספחיו. בהתאם לזאת, קובע ביהמ"ש, כי סמכותו לדון בנושא הארנונה נובע מסמכותו לדון בכל עניין שבתקנון ונספחיו, ולכן הוא מוסמך לדון בעניין זה אף אם אינו מצוי בתחום יישובו. מכך משמע, פוסק ביהמ"ש, כי לביהמ"ש מוקנית סמכות לדון במקרה הארנונה אשר לפנינו בין אם המסוף מצוי בתחומה של המועצה ובין אם לאו.
כעת, דן ביהמ"ש בהשגתה של המועצה, לפיה עניין זה צריך להתברר בדרך של השגה וערר ולא בבימ"ש, ומציין, כי תקנון המועצות האזוריות מאפשר את בירור שאלת הימצאות המסוף בשטח המועצה האזורית בקעת הירדן בדרך של השגה.
ביהמ"ש מוסיף וקובע, כי תקנון המועצות האזוריות מורה כי למנהל הארנונה תהיה סמכות לדון בטענת אי חוקיות הנטענת על ידי הרשות ונובעת כול כולה מהטענה כי המסוף אינו מצוי בתחום שיפוט המועצה.
בהתאם לדברים אלו, מכריע ביהמ"ש, כי משעמדה לפני הרשות האפשרות לנקוט בדרך של השגה, היה עליה ללכת בדרך זו דווקא, ואל לביהמ"ש להתיר לרשות לעקוף את מסלול ההשגה והערר ולהתיר לה להעלות את טענתה לפניו.
לבסוף, מציין ביהמ"ש, כי טענת הרשות לפיה מנהל הארנונה וועדת הערר חסרי סמכות לדון בטענות ביחס לנכס, מאחר והנכס אינו מצוי בשטח המועצה אשר מינתה אותם, אינה משנה את התוצאה, שהרי טענה בדבר היעדר סמכותו של גוף הערר לדון בעניין מסוים אינה מוציאה את אותו עניין מראש מגדר סמכותו לדון בה.
ביהמ"ש מקבל את טענת המועצה לפיה היה על הרשות לנקוט בדרך של השגה וערר, ולכן הבקשה למתן פסק דין הצהרתי מסולקת בזאת על הסף.
תגיות: מועצה אזורית בקעת הירדן, מועצה אזורית, ארנונה
