המועצה האזורית גליל תחתון תבעה תשלומי ארנונה מקולחי גליל תחתון וחייבה לחשוף את חשבונות החברה משנת 2000 ואילך
החברה לטיפול במי קולחין הגליל התחתון מחזיקה נכסים בתחום השיפוט של מועצה אזורית גליל תחתון, ומשכך, היא חבה לה תשלומי ארנונה. בשנת 2012 הגישה המועצה תביעה נגד החברה בגין חיובי הארנונה, ועל כן ביקשה החברה מהמועצה את כל חיובי הארנונה שלה משנת 2000, העתק כל מסמך ורישום המצוי בידי המועצה בקשר לחיובי הארנונה לכל תקופה שהחברה תחפוץ ובכל עת שתבקש, וכן דרשה החברה לאפשר לרואה חשבון מטעמה לעיין בכל הרישומים במחשבי המועצה הקשורים לארנונה המוטלת עליה ולהדפיס העתק מהם. מאחר והמועצה סירבה לבקשה, תובעת החברה את זכותה לעיין במסמכים, בטענה כי רשות שלטונית המטילה מיסים חייבת למסור לנישום את דפי החשבון של חיוביו בכל עת וללא תנאי, ובעצם סירובה לכך, פוגעת המועצה בזכות החברה לקבל מידע אודות חיוביה, בניגוד לאמור בחוק חופש המידע.
מנגד, טוענת המועצה, כי הבקשה לעיון במסמכים משנת 2000 רחבה מדי וכוללת גם מסמכים עליהם ניתן בשנת 2008 פס"ד חלוט ועניינם נקבע. כמו כן סבורה המועצה, כי יש לדחות את התביעה מכיוון שלא קדמה לה בקשה מתאימה לקבלת מידע לפי חוק.
בראשית דבריו מציין ביהמ"ש, כי מדובר בבקשה לקבלת מידע מכח "זכות העיון הפרטית" ולא מכח חוק חופש המידע, כפי שתבעה החברה. לגבי זכות זו פסק בית המשפט העליון בעבר כי היא מהווה חלק מחובת ההגינות, וקיומה הינו הגשמת חופש הביטוי, כך שכל הרוצה לשלול אותה צריך להמציא לכך אסמכתא בחוק. חשיבות הזכות לעיון במידע נעוצה בתפיסה כי המידע המצוי בידי הרשות הציבורית הינו קניינו של הציבור, ומכאן שהרשות המשמשת כנאמן הציבור, אינה יכולה לנהוג בו כאילו היה קניינה. למרות זאת, מציין ביהמ"ש, כי זכות זו הינה יחסית ולא מוחלטת, והיא תסוג מפני זכויות אחרות הראויות להגנה.
בנסיבות המקרה, סבור בית המשפט, כי המועצה לא נימקה מדוע יש לאיין את זכות העיון של החברה, ולכן יש לאפשר את העיון במסמכים. עם זאת, ביהמ"ש בוחן מהו היקף העיון לו זכאית החברה, ומציין כי הסעד המבוקש רחב מדי ועלול לפגום במהלך עבודתה התקין של המועצה. זאת ועוד, היקף הגילוי המבוקש לא נכלל במכתב הבקשה לעיון שהגישה החברה למועצה, ומשכך לא ניתנה למועצה אפשרות להתמודד איתו במישור המינהלי.
בית המשפט סבור, כי בד"כ סעד שלא התבקש מהרשות במישרין – לא יתקבל בבימ"ש, ולכן החברה לא תוכל לקבל מסמכים נוספים למעט פירוט מלא של דפי החשבון של כל נכסי החברה משנת 2000 ואילך. עם זאת, מציין בית המשפט, כי על אף שיש פס"ד חלוט בעניין חיובי החברה עד לסוף שנת 2007, אין למנוע מהחברה לעיין במסמכים משנת 2000 ולא משנת 2008, שכן במתן עיון זה מתקיימות תכליות זכות העיון, כדוגמת הבטחת הביקורת על עבודת הרשות, היכולת להבטיח היעדר שרירותיות בהחלטות הרשות וחיזוק אמון הציבור בגופי השלטון.
בית המשפט קבע כי החברה תממש את זכות העיון שלה על ידי עיון והעתקת דפי החשבון של כל נכסיה במועצה משנת 2000 בלבד, כאשר המועצה רשאית לחייב את החברה בתשלום אגרה בגין העתקת החומר.
