המועצה האזורית מרחבים הגישה תביעה כנגד בוקובזה ישראל, אשר החזיק בנכס מקרקעין בתחום המועצה לטענת המועצה חב לה בוקובזה חוב ארנונה. לטענת בוקובזה הוא לא חייב למועצה כספים מסיבות שונות.

המועצה האזורית מרחבים .(להלן: "המועצה) הגישה תביעה כנגד בוקובזה ישראל, אשר החזיק בנכס מקרקעין בתחום המועצה ועל הנכס הוקמו על ידיו סככה וכן מבנה מגורים. לטענת המועצה חב לה בוקובזה חוב ארנונה לשנים 1999-2005 בסכום של 58,993 ₪. המועצה תמכה כתב תביעתה בתעודת עובד ציבור של מנהל הגבייה במחלקת הגביה.

בכתב הגנתו טען בוקובזה, כי ביום 21.6.93 נחתם בינו ובין מר אלי זגורי (להלן: "השותף) הסכם שותפות לגידול עדר. על פי ההסכם, התחייב השותף לטפל בכל ההוצאות הקשורות בגידול העדר ובין היתר התחייב לשאת בתשלום חשבונות הארנונה. בחודש 12/98 התגלע בין השותפות סכסוך. השותף פעל נגד בוקובזה בשני מישורים, האחד, במישור המשפטי בהליכים שהסתיימו בשנת 2006, השני בכוח הזרוע, בתקיפת בוקובזה ובהשכרת המקום לצד שלישי. בתקופה בה היה הסכסוך באיבו, החליטה וועדת ההחכרות של המנהל להחכיר את השטח לשותף בלבד ואף הוצא בבית המשפט צו מניעה נגד בוקובזה, לפיו נאסר עליו להיכנס לשטח המשק או המרעה. רק בחודש 11/05, עם סיום ההליך המשפטי הודיע המנהל לבוקובזה, כי הוא מחכיר לו את השטח ורק בחודש 4/06 נחתם עם בוקובזה הסכם חכירה, הכולל את שטח המרעה בלבד, ללא המבנים. בוקובזה טוען לפיכך, כי היות ובין השנים 1998 עד 2006, לא הוחכר לו השטח, הרי  שאין לחייבו בתשלום ארנונה. כמו כן, המבנים כלל לא היו ברשותו בכל אותם שנים.

כמו כן,  החל משנה 1993 לא ניתן להטיל ארנונה כללית על אדמת מרעה בהיותה אדמה חקלאית וממילא אין חיוב ארנונה. למיטב ידיעתו, הגיע השותף להסדר תשלומים עם המועצה וחוב הארנונה נפרע לפיכך.

בנוסף לזה השטח המחויב בארנונה כלל אינו נמצא בתחום השיפוט של המועצה וגם הסתבר שהסכומים הנתבעים כוללים גם חיובי ארנונה לשנים שקדמו לשנת 1999 ולכן חיובים אלו התיישנו.

השטח המחוייב בתחום שיפוט התובעת? היות וטענה זו לא הייתה בכתבי הטענות, טענה המועצה כי טענה זו מהווה הרחבת חזית אסורה. בוקובזה טען כי ממילא על המועצה להוכיח תביעתה וכחלק מעילת התביעה, עליה להוכיח כי הנכס נמצא בתחום השיפוט שלה. מתוך המפות שצרף בוקובזה לא ניתן ללמוד, כי אין מדובר בשטח שבתחום שיפוט המועצה. בוקובזה אוחז בקרקע מכוח הסכם חכירה עם המינהל ובהעדר ראיות לכך שאין מדובר בשטח שהוא בתחום שיפוטה של המועצה, מדובר בטענה בעלמא, שאין מקום להיזקק לה.

טענת ההתיישנות: חיובי הארנונה של בוקובזה אכן כללו גם חיובים שקדמו לשנים 1999. בשנת 2001, לאחר שהוגשה נגד בוקובזה תביעה, ניתנה לבוקובזה הנחה וחובו הועמד על סכום מסוים. המועצה טענה, כי בשנת 2001 נפגשו הצדדים, בוקובזה שילם תשלום כלשהו על חשבון חובו וביקש להסדיר עניין פירעון החוב ומשכך, בהודאת בוקובזה בחוב, נעצר מירוץ ההתיישנות לפי חוק ההתיישנות, בוקובזה טען שכבר בשנת 2001 טען להתיישנות, מה גם שהתביעה הזו היא בגין השנים 2005-1999 ומכאן שחוב השנים שקדמו לשנת 1999 אינו כלול בתביעה ולפיכך יש לדחות התביעה בגינו ולחלופין ואם מבקשת המועצה לתבוע חוב זה עליה לתקן את תביעתה בעניין.

המועצה פרטה באופן מפורש ביותר בכתב תביעתה מהן השנים שבגינן היא תובעת את חיובי הארנונה. אותם דברים צוינו גם בתעודת עובד הציבור וגם בתצהיר העדות הראשית, העובדה שהמועצה צרפה את המסמכים מהם ניתן היה ללמוד כי הנתונים שונים מטענותיה, אין די בה על מנת לאפשר לה לחרוג מכתבי טענותיה. המועצה טענה כי חוב העבר נבלע בהסדר שהושג בשנת 2001 ולכן לא התיישן, אלא שטענה זו יש לטעון באופן מפורש, המועצה לא טענה בכתב תביעתה לעילת תביעה שעניינה חוב שהוסכם לגביו אלא טענה לחיובי ארנונה לשנים מסוימות. תובע צריך לפרט בכתב תביעתו באופן מפורש את עילת תביעתו והעילה היא זו המפורטת שם. למעשה, כל חוב שאינו חוב ארנונה לשנים שפורטו בכתב התביעה הוא לא חוב שנתבע בכתב התביעה וממילא אינו מהווה חלק מעילת התביעה. המועצה זכאית לתשלום רק בגין העילה שפורטה ושהוכחה. משהוכח, כי סכומים כלשהם שנתבעו אינם חלק מעילת התביעה, עמדה בפני התובעת האפשרות לעתור לתיקון כתב התביעה, דבר שלא עשתה. מכאן, זכאית המועצה לתבוע רק חיובי ארנונה לשנים 1999 עד שנת 2005 וכל חיוב אחר, לשנים אחרות, אינה זכאית לו במסגרת ההליך הזה.

טענת איני מחזיק: בוקובזה טען כי מאז שנת 1998 לא החזיק בנכס, היות והשותף נטלו בכוח הזרוע וכן לשותף הסכם חכירה בלעדי החל משנת 2003. מנהל הגבייה הסביר, כי בוקובזה הגיע בשנת 2001 למשרדי המועצה וסיפר, כי יש לו מחלוקות עם שותפו ובהתאם לבקשתו פוצל חיוב הארנונה לשניים, כך שמחצית החיוב הועברה על שם השותף. מנגד טען בוקובזה, כי באופן עקבי ציין בפני המועצה, כי השותף השתלט על החווה. בוקובזה לא ידע שהוא צריך למסור הודעה מסודרת למועצה בדבר הפסקת החזקה בנכס היות והמועצה ידעה על הסכסוך שבינו ובין השותף. בוקובזה טוען  כי מסר למועצה הודעה, אם כי לא בכתב ואילו המועצה טוענת, כי כל עוד לא נמסרה הודעה בכתב, חייב בוקובזה בתשלומי הארנונה.

בעוד שבפקודת העיריות מצוין מפורשות, כי ההודעה בדבר חדלות חזקה צריך שתיעשה בכתב, הרי שבצו המועצות המקומיות לא קיימת הוראה כאמור ולכן, אין חובה למסור הודעה כזו בכתב ודי במסירתה למועצה בעל פה. בין שתי הגרסאות גרסתו של בוקובזה אמינה יותר, לפיה הוא הגיע למשרדי המועצה סיפר כי השותף השתלט בכוח על המשק ולכן ביקש לפטור אותו מתשלום הארנונה, אלא שהמועצה ביקשה, ככל הנראה, שלא להתערב בסכסוך והעמידה את החיוב על מחציתו. אולם, בוקובזה לא הביע התנגדות מפורשת לעניין, לכאורה השלים עם עמדת המועצה והסכים עם המצב האמור ולא פנה אל המועצה לאחר מכן בטענה, כי יש לפטור אותו כליל מתשלום, גם בגין חיובים לשנים נוספות. בוקובזה  אף לא הגיש השגה  על כך שקיבל לידיו מידי שנה את שומת הארנונה. בוקובזה טען כי לא ידע שעליו לעורר השגה בתוך המועד הקבוע בחוק. לכן הוא מבקש כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו וידון בטענתו לפיה לא החזיק בנכס ולפיכך הוא פטור מחיובי הארנונה בגינו. המועצה טוענת  כי גם אם טוען בוקובזה כי לא החזיק בשטח, הוא לא הרים את הנטל ההוכחה, בוקובזה לא העיד את שותפו ואף לא הביא אסמכתאות כלשהן לכך שאמנם לא היה בשטח. גם מפסק הדין שניתן במסגרת ההליך שבין בוקובזה ובין שותפו לא ניתן להסיק, כי הוא לא החזיק בנכס בתקופה הרלוונטית. יש ממש בטענות המועצה בעניין זה. גם אם נסיבות העניין מצדיקות דיון בטענת בוקובזה לעניין אי החזקה בשטח, הרי שככל שהדבר נוגע למחלוקת שבינו ובין שותפו ישנו חוסר וודאות. אין קביעות חד משמעיות באשר לזהות המחזיק בשטח. אף מתוך פסק הדין, נדחתה טענת השותף לקבוע, כי הוא הבעלים של כל העדר, כך שלבוקובזה עדיין שמורה הזכות לטעון לבעלות בעדר שמשמעותה הותרת השותפות בין הצדדים על כנה וממילא נשיאה משותפת בהוצאות השותפות. לאור כל האמור, נוכח מערכת היחסים הסבוכה שבין בוקובזה ובין שותפות, בוקובזה  לא הצליח  להרים הנטל להוכיח טענת איני מחזיק, המצדיקה מתן פטור מחיוב הארנונה.

סיווג הקרקע בוקובזה טען כי נפלה טעות באופן חישוב הארנונה, שכן הקרקע בה החזיק הינה קרקע חקלאית, שאין לחייב בגינה בארנונה. המועצה טוענת כי היות והקרקע גודרה, אין מדובר בקרקע המשמשת למרעה שבגינה אין חיוב בארנונה, אלא מדובר בקרקע תפוסה המחויבת בארנונה. בגין חיובי השנים האחרונות הגיש בוקובזה השגה שבמסגרתה טען, כי מדובר באדמה חקלאית, אך לא הוצגה תשובת מנהל הארנונה בהשגה האמורה, יכול וזו לא ניתנה, יכול  והמועצה ממתינה עד להכרעה בתובענה זו עד אשר תכריע באותה השגה. השאלה שבמחלוקת אינה שאלה המצריכה בירור עובדתי מעמיק, למעשה אין מחלוקת בין הצדדים לגבי השימוש שנעשה באותה "קרקע תפוסה" והמחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם מעצם טיבו של השימוש שנעשה בקרקע, יש לחייב בגינו בארנונה כקרקע תפוסה או לא. בכתבי טענותיו התייחס בוקובזה לקרקע הנדונה כשטח מרעה, הרי שדומה, כי בסיכומיו זנח הטענה וטען כי מדובר בקרקע חקלאית, בהיותה מהווה משק בעלי חיים. משמעות הדבר היא, כי יש לחייב בגינה בתעריף נמוך יותר מזה שחויב על ידי המועצה. הצדדים אינם חלוקים על כך שביחס לשטחי המרעה אין מקום לחייב בארנונה ואכן החלק במקרקעין המשמש למרעה ושלא גודר על ידי בוקובזה ושותפו לא חויב על ידי המועצה בארנונה. חיוב הארנונה בענייננו מחולק לשלושה : 40 מ"ר מבנה למגורים- שלגביו אין מחלוקת. 200 מ"ר סככה-  בהעדר פירוט על ידי בוקובזה באשר לשימוש שנעשה באותה סככה, כאשר גם בסיכומיו לא התייחס בוקובזה להבדל שבין סככה למבנה חקלאי, הרי אין  מקום לשנות מסיווג זה. 1000 מ"ר קרקע תפוסה- אין מחלוקת, כי הקרקע התפוסה משמשת עבור העדר, אלא שכיוון שמדובר באזור מגודר, לא הוגדר המקום כשטח מרעה. קרקע תפוסה מוגדרת בחוק כקרקע שאינה אדמה חקלאית, אדמה חקלאית כוללת בהגדרתה גם משק בעלי חיים. אם המועצה מצאה מקום לסייג הקרקע האמורה מהגדרת איזור מרעה, כיוון ששם שוהים בעלי החיים, הרי שההגדרה ההגיונית הנותרת היא כי מדובר במשק בעלי חיים. מדובר באזור הסמוך לבית המגורים ולסככה, העדר לן במקום ושוהה בו כאשר אינו במרעה. כאשר הגדרת קרקע תפוסה מסייגת מפורשות את משק בעלי חיים, לא ניתן לומר כי עסקינן בקרקע תפוסה ולפיכך החיוב בגין אותו שטח מגודר צריך להיות חיוב כמשק בעלי חיים ולא כקרקע תפוסה. לאור האמור, יש לשנות הסיווג בגין ה"קרקע התפוסה" ל"אדמה חקלאית".

פרעון החוב על ידי השותף : בוקובזה טען כי החוב נפרע על ידי שותפו. בוקובזה  תומך בעניין זה טענתו בהסכם שנחתם עם השותף ולפיו הגיע השותף להסדר תשלומים עם המועצה לשם סילוק מלוא החוב. המועצה לעומת זאת טוענת, כי לאחר שפנה אליה בוקובזה פוצל החוב לשניים, חציו נותר על שמו וחציו האחר על שם השותף. החוב שהוסדר הינו חובו של השותף. לאחר עיון בתדפיסי המועצה שצורפו, הרי  חלק החוב שהוסדר הוא חלקו של השותף. חשבונו של השותף הינו חשבון נפרד וממילא אינו קשור עוד לבוקובזה. עיון בתדפיס החשבון על שם בוקובזה מצביע בבירור על כך שהחוב הוקטן במחציתו בשנת 2001 ובכך יש כדי לתמוך בטענת המועצה בעניין זה. חלק החוב המיוחס לבוקובזה לא נפרע על ידי השותף ולכל הותר נפרע חלקו של השותף, המצוי בחשבון משלם נפרד וטענת בוקובזה בעניין זה לפיכך לא הוכחה.

סיכומם של דברים: יתרת הארנונה לסוף שנת 1999 הכוללת אך ורק את חיובי שנת 1999 עומדת על הסך של 6642.90 ₪. סך יתרת החוב לתחילת שנת 2000 עמדה על הסך של 111,056.48 ₪, דהיינו סכום החוב לשנת 1999 מהווה 5.982% מהסכום האמור. יתרת הארנונה לסוף שנת 2000, הכוללת אך ורק את חיובי שנת 2000 עומדת על הסך של 6,954 ₪. סך יתרת החוב לתחילת שנת 2001 עמדה על הסך של 120,169.06 ₪ בצירוף החוב לשנת 2000. על פי התדפיס לשנת 2001 בוצעה לבוקובזה הנחה וכן נמחקה מחשבונו מחצית החוב עקב העברתו על שם השותף. לאחר הפחתת מחצית החוב עמד חוב השנים הקודמות, הנחה נוספת ותשלום סכום כסף, לשנת 2001 לא נותר חוב שוטף.

החוב בגין שנת 2002 עמד על הסך של 3844.40 ₪, נכון ליום 31.12.2002.

החוב בגין שנת 2003 עמד על הסך של 3699.50 ₪, נכון ליום 31.12.2003.

החוב בגין שנת 2004 עמד על הסך של 3781.80 ₪ נכון ליום 31.12.2004.

החוב בגין שנת 2005 עמד על הסך של 3836.40 ₪ נכון ליום 31.12.2005.

מתוך תדפיסי המועצה לא ניתן ללמוד שיעור הארנונה לגבי כל אחד ואחד מרכיבי החיוב על פי סיווגם וביחס לכל שנה בנפרד. לאור האמור, תעביר המועצה לבוקובזה פירוט החישוב של שיעור הארנונה כאשר ישונה סיווג הקרקע התפוסה לאדמה חקלאית. ככל שלא תושג הסכמה בעניין זה, תוגש תעודת עובד ציבור בעניין לבית המשפט ותיחתם פסיקתה מתאימה.

לאור כל האמור, בוקובזה ישלם למועצה  את החוב לשנים 2002-2005 כמפורט לעיל.

הסכומים האמורים ישאו ריבית והפרשי הצמדה החל מסוף כל שנה ושנה כפי המפורט לעיל.

מסכומים אלו יופחת הפרש החיוב בגין הקרקע התפוסה ביחס שבין חיוב קרקע תפוסה לאדמה חקלאית (ככל שישנו הפרש כאמור).

כן ישא בוקובזה בהוצאות התובעת וכן ישא בתשלום שכ"ט עו"ד בסך  של 3,000 ₪.

ניתן היום,  כ"ז אייר תשע"א, 31 במאי 2011, בהעדר הצדדים.

לאתר הבית של המועצה האזורית מרחבים