המחלוקת שבין חבר קיבוץ לקיבוצו סביב שיעור הקצבה שעל הקיבוץ לשלם לחבר מעת הגיעו לגיל פרישה.

תביעה כספית ע"ס 65,000 ₪ (קרן) שעניינה דרישה לקבלת הפרשי קצבה המגיעים למר מילשטיין  לטענתו מהקיבוץ עין המפרץ.

 רקע עובדתי:

מ. מילשטיין היה חבר קיבוץ עין המפרץ עד לעזיבתו באפריל 1997. ב – 29.12.98 הוסכם בכתב בין הצדדים כי הקיבוץ ישלם למר מילשטיין קצבה חודשית החל מספטמבר 2002 כאשר הסכום לתשלום נכון ליום העזיבה הועמד ע"ס 1,155 ₪. הסכום נקבע בהסתמך על "כללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מהקיבוץ תשנ"ד 1994" כאשר נלקח בחשבון ותק של 26.8 שנים.

המחלוקת שבין הצדדים נסבה סביב שיעור הקצבה שעל הקיבוץ לשלם למר מילשטיין מעת הגיעו לגיל פרישה בחודש ספטמבר 2002.

אין חולק כי מעת שהגיע מר מילשטיין לגיל הפרישה משלם לו הקיבוץ קצבה חודשית עפ"י הסכום שנקבע כמפורט לעיל כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן.

עמדת מר מילשטיין:

בכתב תביעתו טען מר מילשטיין כי התחשיב לפיו חושבה הקצבה בשנת 1998  איננה מתיישבת עם עקרונות בסיסיים של מערכת פנסיונית ותחשיב הקיבוץ יוצר עיוות. לבד מכך הקפאת הסכום לתשלום לתאריך העזיבה  ותשלומו בגיל הפרישה בתוספת הפרשי הצמדה בלבד יוצרת אי שוויון בין העמיתים העוזבים לאלה הפורשים בתקופת חברותם בקיבוץ ונותרים בקיבוץ.

לחילופין, יש לחשב את הקצבה בשיעור של 2.3% לכל שנת ותק מן הסכום הבסיסי כפי שהוא מתפרסם מידי חודש על ידי התנועה הקיבוצית בערכו ולא מן הסכום הבסיסי "ההסטורי" כפי שפורסם בסמוך למועד העזיבה. בעניין זה מוסיף מר מילשטיין וטוען כי חברי הקיבוץ שעזבו בסמוך למועד עזיבתו הוא, זוכים לקצבה ששיעורה משתנה בהתאם לשינוי סכום הבסיס ובכך נוהג הקיבוץ באפליה פסולה.

בכתב סיכומיו שונתה חזית הטיעון ומר מילשטיין טוען כי נתוני ההיוון לפיהם ערך הקיבוץ את תחשיבה, שגויים ואילו נערך היה החשבון לפי נתוני היוון נכונים היה עומד הסכום לתשלום ע"ס 1,519 ₪ מר מילשטיין מחשב את ההפרש לתקופה של 82 חודשים ותוצאת החישוב יתרת חוב לנתבעת בסך של 69,394 ₪.

עמדת קיבוץ עין המפרץ:

דין התביעה להידחות על הסף ולגופה. "הסכום הבסיסי" כמשמעותו בכללים כאשר אחוז הקצבה נקבע כמכפלת שנות הותק ב – 2.3% עבור כל  שנה ובניכוי  קרן שנצברה ע"ש מר מילשטיין בעת חברותו בגין 'עבודת חוץ' ולא הועברה לנתבעת והתקבלה התוצאה של 1,155 ₪. הנתבע אישר בחתימתו את נכונות החישוב .

אין בסיס לעמדת מר מילשטיין הטוען לאפליה בין חבר יוצא לבין חבר קיבוץ נשאר ואין לגזור גזרה שווה בין שתי קבוצות שונות בטיבן.

בעת היותו של מר מילשטיין חבר קיבוץ הוא עבד "בעבודות חוץ" ונצברו לזכותו זכויות בקרנות חיצוניות שלא הועברו לנתבעת ועל כן עמדה לנתבעת הזכות לקזז את אשר נצבר לזכות מר מילשטיין מפיצויי העזיבה.

בהליך בוררות אשר התנהל בין הצדדים בקשר לתנאי עזיבתו של מר מילשטיין ניתן ביום 15.12.98 פסק בוררות על פיו נקבע תאריך העזיבה ל – 1.4.97 הוכרה זכות הקיבוץ לקזז מהקצבה המהוונת את הזכויות  שצבר מר מילשטיין כ"עובד חוץ".

על סמך פסק הבורר הכין הקיבוץ תחשיב הנסמך על כללי העזיבה ומר מילשטיין נתבקש לאשר את הנתונים אשר הוצגו בתחשיב. מר מילשטיין המעיד על עצמו כי הוא כלכלן בהשכלתו, בחן את התחשיב מספר ימים ואישרו ביום 29.12.98.

אשר לטענת מר מילשטיין שהועלתה לראשונה בכתב סיכומיו כי הקיבוץ פעל שלא כדין כאשר חישב את הפרשי ההצמדה על בסיס מדד נובמבר 98' ולא על בסיס מדד פברואר 97' שהוא המדד הידוע למועד העזיבה, הקיבוץ לא התנגד לערוך את התחשיב על בסיס המדד הידוע ביום העזיבה להבדיל מן המדד הידוע ביום עריכת החישוב ואולם מר מילשטיין לא בחר באפשרות זאת מכיוון שידוע היה לו היטב שהצמדה למדד הידוע במועד העזיבה משמעותו הפחתה בסכום הבסיס והתוצאה תהיה נמוכה יותר מזו אשר התקבלה על פי התחשיב שנערך והתקבל בהסכמה.

כב' השופט  אליעזר שחורי

בתאריך 29.12.98 חתמו הצדדים על מסמך שכותרתו "התחייבות לתשלום קצבה לחבר יוצא או מוצא מהקיבוץ" . בו סוכם הותק, שיעור הקצבה חודשית, סכום הקצבה (הקרן) ומועד תחילת התשלום.

אין חולק כי את התחשיב יש לבצע לפי כללי העזיבה אשר נקבעו ע"י רשם האגודות השיתופיות. כללי העזיבה מעגנים את זכאותו של חבר שעזב את הקיבוץ לקצבה.  

על פי התוספת הראשונה לכללי העזיבה תחושב ההוצאה לחבר לפי חלוקת סך הוצאות המחיה של כל הקיבוצים החברים בתנועות הקיבוציות כפי שנרשמו במאזן האחרון של כל קיבוץ, במספר החברים והמועמדים בכל הקיבוצים החברים.

לשון הכללים פשוטה וברורה וקיבוץ פעל עפ"י הכללים הנ"ל בביצוע התחשיב. נראה שגם מר מילשטיין הבין, לאחר הגשת כתב התביעה, כי אין בסיס לטענותיו כפי שנוסחו בכתב התביעה ומטעם זה ביצע שינוי רבתי בחזית טיעונו בכתב סיכומיו לעומת הנטען בכתב התביעה.

מר מילשטיין איננו חולק למעשה על נתוני הבסיס אלא שלשיטתו היה מקום לערוך את החישוב בגזרה זו עפ"י נתוני ריבית שונים או על פי שיטת שערוך שונה ליום התקבול הראשון .

לא ברור על סמך מה ולמה יש לקבוע את אשר מבקש מר מילשטיין לקבוע ולא ברור על סמך מה מבקש מר מילשטיין ליישם הפרשי שערוך באופן השונה מן הקבוע בכללים.

התפנית החדה אשר ביצע מר מילשטיין בהצגת טיעוניו בין שלב הגשת התביעה לבין שלב הגשת סיכומיו בנסיבות אלה איננה ראויה ויש לדחותה על הסף.

 לפיכך אני דוחה התביעה בתיק זה.

אני מחייב מר מילשטיין לשלם לקיבוץ עין המפרץ  שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום,  כ"ו שבט תש"ע, 10 פברואר 2010 .

 לאתר הבית של קיבוץ עין מפרץ.