הסכם הפשרה מנע פסק דין בתביעה ייצוגית נגד המועצה האזורית חוף הכרמל

לפנינו בקשה לאישור הסדר פשרה בין נתן שניר לבין המועצה האזורית חוף הכרמל, בעקבות תובענה ייצוגית שנוהלה בין הצדדים.

בחודש מאי 2012 הגיש נתן שניר בקשה לתובענה ייצוגית נגד מועצה אזורית חוף הכרמל, בטענה כי בשנת 2006 העלתה המועצה את תעריף הארנונה ל"תעשיה" באזורים א' ו-ג' אשר בצו הארנונה בשיעור של 5% מעבר לשיעור ההעלאה שהותר לה, ומאז גובה המועצה תעריף ארנונה גבוה מהמותר.

הסעדים שהתבקשו בתובענה היו החזר של סכומי הארנונה שנגבו ביתר, למבקש ולקבוצה, ולחייב את חברי הקבוצה בתעריף ארנונה לתעשייה לפי התעריף החוקי.

מנגד, טענה המועצה, כי טענתו של נתן מתבססת על נתונים חלקיים ושגויים. לא רק זו, סבורה המועצה, אלא שאף היו שנים בהן חייבה המועצה את הנישומים בחסר, כגון בשנת 1993 כשהופחתו תעריפי הארנונה לתעשיה ב-54% ללא אישור השרים, ולכן חיוב היתר הנטען מקוזז.

בנוסף, טענה המועצה, כי במהלך השנים ניתנו ע"י השרים אישורים להעלאה חריגה, אשר הכשירו בדיעבד אף את התעריפים באזורים א' ו-ג'.

לאחר משא ומתן שהתנהל בין הצדדים, הושג הסדר לפיו, התובענה תסולק והמועצה תשיב לחברי הקבוצה סכום כולל וסופי של 45,000 ₪.

בין הצדדים אף הוסכם כי המועצה תשלם למבקש גמול בסך של 5,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד לבאי כוחו בסך של 42,500 ₪ בתוספת מע"מ.

דיון והכרעה

ביהמ"ש מציין כי לא הוגשה כל התנגדות, לא להסדר הפשרה, ולא להמלצה המוסכמת בעניין גמול ושכ"ט עו"ד. כמו כן, לא הוגשה בקשת היתר לצאת מן הקבוצה שעליה יחול הסדר הפשרה.

ביהמ"ש מאשר את הסכם הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין.

ניתן ב- יא' סיון תשע"ג, 20 אפריל 2013