אלי גו'רנו נ' שלמה (סמי) כהן

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                                               

תיק מספר 1168/107/07

 

 

בעניין-

 

                                                אלי גו'רנו

                                                יצחק אייל

                                                ממושב עזריקם- מושב עובדים להתיישבות בע"מ

                                                ע"י ב"כ עו"ד אפרת חג'בי

                                                קרליבך 7 תל אביב 67132

                                                טל: 03-5621507 פקס: 03-5611452

המבקשים

 

נ ג ד

 

                                                שלמה (סמי) כהן

                                                ממושב עזריקם- מושב עובדים להתיישבות בע"מ

                                                ע"י ב"כ עו"ד דניאל מזרחי

                                                מושב עזריקם 24 ד.נ אבטח 79275

                                                טל: 08-8501969 פקס: 08-8501969

המשיב

 

 

 

החלטה

 

בפני בקשה מאת המבקשים להוצאת המשיב מכהונתו בוועד האגודה ומכהונתו כיו"ר וועד האגודה.

הבקשה נסמכת על פסק דין פלילי חלוט, שניתן כנגד המשיב בת"פ 553/05, ביום 07/12/06 על ידי בית המשפט השלום בקרית גת מפי כבוד השופטת טלי חיימוביץ.

 

 

 

רקע עובדתי-

1. ביום 05/07/06 התקבלה פנייתו של המבקש 1 למפקח מר משה יהודה, בבקשה להשעיית המשיב מכהונתו כיו"ר ועד ההנהלה וזאת עקב הליכים פליליים המתנהלים נגדו.
2. ביום 30/07/06, התקבלה תשובתו של המפקח למבקש 1 בו השיב, כי עילות הפסלות לכהונה בועד ההנהלה, כפי שמופיעה בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) תשל"ה 1975, רלוונטיות רק למי שהורשע בפסק דין שסופי וחלוט שאין עליו ערעור. משטרם נגזר דינו של הנאשם (המשיב בענייננו), לא ניתן לפעול בנידון.
3. ביום 07/12/06 ניתן גזר דינו של המשיב, בו הורשע על יסוד הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירות של:
   • מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור- עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין התשל"ז- 1977.
   • הפרת הוראה חוקית- עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977.
4. ביום 02/01/07 מונה מר משה יהודה ( להלן- "החוקר") כחוקר על פי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, לבדיקת כשרותו של המשיב, לשמש כחבר ועד הנהלת האגודה לאור החלטת ביהמ"ש השלום בקרית גת מיום 07/12/06 ובהתאם להוראת תקנה 26 לתקנות רשויות האגודה.
5. ביום 17/04/07 הגיש החוקר את הדו"ח ובו ממצאי החקירה, מסקנותיו והמלצותיו:

                 

מסקנות:

·        תקנה 26 (א) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) תשלה – 1975, קובעת:     

(א)       אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:

                              (1)       מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש עמה קלון - תוך                                    שלוש שנים מיום מתן פסק הדין ואם הוטל עליו מאסר, מיום                                         גמר ריצוי העונש, לפי המועד המאוחר יותר;

                              (2)       מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש                                 האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד ענייניה ולא תמה                                        תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש שהוטל עליו;

·        לאור העבירות שיוחסו למר כהן והכרעת הדין שניתנה לגביהן, הנני סבור כי הוראות תקנה 26 (א)(1) ו-(2), חלות באופן מובהק בעניינו זה ולפיכך, המשך כהונתו בועד ההנהלה לא מתאפשר בנסיבות הקיימות.

·        המשך כהונתו של מר כהן כיו"ר הועד, חרף הודאתו והרשעתו בעבירות החמורות בהן הואשם, מעמידה את האגודה במצב בעייתי בכל הקשור למערכות הניהול והבקרה התקינים של האגודה ובמצב דברים זה, קיים הצורך הדחוף, להורות בהחלטת ביניים מיידית, על הפסקת כהונתו של מר כהן כיו"ר הועד וזאת עד לקבלת ההחלטה הסופית לעניין עצם חברותו בועד ההנהלה.

 

 

המלצות:

·        א. "לפעול על פי הוראות תקנה 26 (ד) (1) לתקנות האמורות לעיל ולזמן את הצדדים הרלוונטים באגודה, לדיון בפני כבוד הרשם, טרם קבלת ההחלטה בעניין חברותו של מר שלמה (סמי) כהן בועד, ע"י כבוד הרשם.

·        ב.  לאור חומרת העבירות בהן הורשע מר כהן ולנוכח העובדה שהוא ממשיך לכהן כיו"ר הועד, מומלץ לקבוע בהחלטת ביניים מיידית, כי מר כהן יפסיק לשמש כיו"ר הועד, עד לקבלת ההחלטה הסופית לעניין עצם חברותו בועד ההנהלה".

 

6. ביום 01/05/07 קבעתי בהחלטתי כי ייערך בפני דיון בנושא הנדון, ביום 09/05/07. 
7. ביום 07/05/07 התקבלה "בקשה לדחיית מועד דיון" מאת המשיב, עקב דיון שנקבע לו בבית הדין לענייני מים שבחיפה.
8. ביום 13/05/07 התקבלה הודעה מאת ב"כ המשיב, המודיעה כי המשיב בחר בו לייצג אותו בהליך שלפני. כמו כן, נאמר כי האגודה מודיעה אף היא שבחרה בב"כ המשיב כמייצגה בהליך שלפני.
9. לבקשה צורפו שני ייפויי כוח חתומים מיום 06/05/07 מטעם המשיב ומטעם האגודה המסמיכים את ב"כ המשיב לייצגם בהליך שלפני.
10. ביום 07/05/07 התקבלה התייחסות המשיב לדו"ח החקירה.
11. ביום 13/05/07 התקבלה "בקשה דחופה לדחיית מועד דיון" מאת ב"כ המשיב לדחיית הדיון שנקבע ליום 15/05/07.
12. בהחלטתי מיום 13/05/07 קבעתי כי הדיון יידחה ליום 31/05/07.
13. ביום 15/05/07 התקבלו שתי בקשות דחופות מאת המבקשים שעניינם, השעייתו המיידית של המשיב מראשות האגודה.
14. ביום 16/05/07 התקבלה תגובת המשיב לבקשת המבקשים.
15. ביום 30/05/07 התקבל מכתבם של המבקשים המודיע כי עוה"ד אפרת חג'בי ממשרדו של חיימסון סודאי ושות', תייצג אותם בהליך שלפני. במכתב האמור, הביעה ב"כ המבקשים את התנגדותה לדחייה נוספת של הדיון הקבוע ליום 31/05/07.
16. ביום 31/05/07 התקיים בפני דיון בנוכחות הצדדים.

 

 

עיקרי טיעון מטעם המבקשים-

17. המשיב הינו חבר במושב עזריקם (להלן- "המושב") ומכהן בפועל כיום כיו"ר ועד ההנהלה של אגודת המשיב. כמו כן ומתוקף תפקידו זה, משמש כנציג המושב במליאת מועצה אזורית באר טוביה וחבר בוועדת הנחות במועצה.
18. ביום 07/12/06 הורשע המשיב על פי הודאתו, בעבירות של מירמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין (להלן- "החוק") והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק.
19. עוד נקבע, כי במועדים הרלוונטים לכתב האישום, שימש המשיב כיו"ר ועד הנהלת היישוב וכי בתאריכים 08/11/2001 עד 12/12/2002, קיבל הנאשם מחברה לעבודות צנרת שביצעה עבודות ביישוב, סכום כולל של 46,000 ₪ והותירו בידו שלא כדין.
20. לא ייתכן, כי אדם אשר עשה לעצמו "בעלות" על כספים ומסמכים של האגודה וחבריה והודה והורשע על כך, ישמש היום כיו"ר ועד האגודה או כחבר בה, כאשר משאביה בידו וכאשר הוא ממשיך ונוהג באגודה כבמנהג בעלים.
21. תקנה 26 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) תשל"ה- 1975 (להלן- "תקנות רשויות האגודה") קובעת :

 

(א)       אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:

                              (1)       מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש עמה קלון - תוך                                    שלוש שנים מיום מתן פסק הדין ואם הוטל עליו מאסר, מיום                                         גמר ריצוי העונש, לפי המועד המאוחר יותר;

                              (2)       מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש                                 האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד ענייניה ולא תמה                                        תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש שהוטל עליו;

                              ...

                              ...        

                              (7)       מי שפסול לחברות בועד לפי תקנות האגודה;

            (8)       מי שאינו חבר באגודה, זולת אם הוא מייצג                                           תאגיד שהוא חבר באגודה;

                       

(ד)       (1)      ראה הרשם שנתקיימה לכאורה אחת או יותר                                  מהעילות לפסילת חבר המנויות בתקנה זו או                                       בתקנון האגודה לענין פקיעת חברותו של חבר                                         בועד או להמשך כהונתו בועד - יהא הרשם                                     רשאי, לאחר עריכת חקירה לפי סעיף 43 לפקודה                                             ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות נאותה להשמיע                                      את טענותיהם, להחליט שחברותו בועד של אותו                                               חבר תפקע, או כהונתו לא תימשך, אם קבע                                    שאמנם נתקיימה בו אחת העילות האמורות.

 

22. מכל האמור, בסמכותו המלאה של הרשם בנסיבות שבנדון, להורות על הוצאתו של המשיב מחברותו בועד ההנהלה וכל שכן מראשות האגודה.
23. מתחילת כהונתו של ועד האגודה בראשותו של המשיב, פנו המשיבים למפקח ולרשם בטענה של כשלים מכשלים שונים בתפקוד ועד האגודה, בראשותו של המשיב, לרבות החזקת מסמכים ופרוטוקולים בביתו הפרטי של המשיב, עריכת ישיבות בלתי חוקיות בעליל ועוד.
24. המשיב הודה והורשע ביום 29/06/06 (הכרעת הדין) וביום 07/12/06 (גזר הדין), כי במהלך כהונתו כיו"ר ועד האגודה, העביר לביתו את מסמכי האגודה, לרבות פנקסי צ'קים, חשבוניות, ניירות רשמיים של האגודה. כך רכש לעצמו שליטה בלעדית על המסמכים ועל היכולת לפקח על הנעשה באגודה.
25. עוד התברר למבקש 1, כי רק עם בחירתו ליו"ר ועד האגודה ומשביקש לקבל את כל המסמכים, התברר כי הללו נמצאים בביתו הפרטי של המשיב. מסמכים אלו נתפסו על ידי משטרת ישראל, לאחר שהוצא צו חיפוש על ידי בית המשפט ולאחר שהמשיב הפר שתי החלטות של המשקם להעביר לידיו את המסמכים.
26. המשיב הורשע בעבירות חמורות של הפרת אמונים והפרת הוראה חוקית וגזילת כספי האגודה וחבריה, אשר בוצעו תוך כדי מילוי תפקידו כיו"ר ועד האגודה, שאין כל ספק בקלון הדבוק בהן ואף חוייב על ידי ביהמ"ש להפקיד סך של 46,000 ₪ לטובת האגודה.
27. כפי שעולה מדו"ח החקירה, שהינו חמור לכל הדעות ולאור הסחבת בה נוקט המשיב, על הרשם להורות לאלתר ובאופן מיידי על השעייתו של המשיב מועד האגודה.
28. המבקשים ציינו, כי העבירות בהן הורשע המשיב נוגעות לנשמת אפו של עובד הציבור. אין התנהגות חמורה, מזו של אדם המופקד על כספי הציבור ונכסיו.

 

 

עיקרי טיעון מטעם המשיב בהתייחס לדו"ח החקירה-

29. החוקר הנכבד לא בדק, כלל ועיקר את המניעים הזרים והפסולים עובר להגשת תלונת המבקשים.
30. תלונתו של מבקש מס' 1 פסולה מעיקרה, עת הוגשה מתוך מניעים פוליטיים פסולים ובהיות המבקש חבר מרכז ליכוד, כנגד המשיב שהינו חבר מרכז מפלגת העבודה.
31. לא הובא בדו"ח החקירה, עובדת היותו של מבקש מס' 1 יו"ר הועד לשעבר, שניסה בכל כוחו להדיח מחברות בהנהלת המושב את המשיב.
32. בפתח דו"ח החוקר בסעיף ג' נאמר: "נאספו מסמכים שונים הקשורים לנשוא החקירה". לא ברור כלל ועיקר מהם המסמכים, עובדה אשר פוגעת בזכותו הבסיסית של המשיב להליך הוגן.
33. המשיב לא נחקר על ידי החוקר ולא התבקש כלל ועיקר ליתן תגובתו ו/או גרסתו לתלונת המבקש מס' 1.
34. החוקר לא ביצע ואפילו בדל של חקירה הוגנת, לא אפשר למשיב להוכיח טענותיו ולהביא ראיותיו, ופגע במשיב פגיעה קשה מבלי לשמוע גרסתו ובטרם ייתן החוקר את מסקנותיו והמלצותיו במסגרת דו"ח החקירה.
35. הוסיף המבקש, כי החוקר הנכבד לא הסתמך על שום מסמך מלבד הכרעת הדין וגזר הדין בת"פ 553/05 ולמעשה הטענה כי נאספו מסמכים שונים, הינה בבחינת לא היו דברים מעולם.
36. המשיב דרש להורות על ביטולו של דו"ח החקירה וליתן למשיב את יומו להליך הוגן, כמו את זכותו הבסיסית לזכות טיעון ועיון על כל המשתמע מכך.
37. עוד טען המשיב, כי בכתב האישום לא נאמר ואפילו לא ברמז, כי הוא לקח, גנב או השתמש בכספי האגודה, הגם שלא הואשם כלל בגניבה או במעילה בכספיה.
38. המשיב הוסיף, כי אינו פגע כהוא זה ברכוש האגודה ואין כל בדל או ראיה כי פגע ברכושה. בגזר הדין לא נאמר ואפילו לא ברמז, כי לקח לכיסו מכספי האגודה.

 

 

עיקרי טיעון מטעם המשיב בהתייחס לבקשת המבקשים-

39. במרכזן של הבקשות, מצוי סכסוך ארוך ומייגע שפרץ בין המבקשים לבין המשיב בין היתר, ביחס לתוצאות הבחירות האחרונות באגודה, בהן קיבל המשיב את רובן המוחץ של קולות חברי האגודה שתמכו בו ללא כחל וסרק.
40. מדובר בבקשות חסרות כל יסוד, שאינן נסמכות על תשתית עובדתית מינימלית וכל כולן הוצאת לשון הרע.
41. במסגרת ת.פ 553/05 שהתנהל כנגד המשיב, לא נקבע באף מקום, כי נטל את כספי האגודה לכיסו. כל אמירה מסוג זה אינה אלא הוצאת דיבה לשמה.
42. לעניין הקלון המיוחס למשיב, אין בה ולא כלום, מאחר ובפסק הדין אין כל קביעה כי המשיב נטל לכיסו את כספי האגודה, ממילא אין מקום לקבוע אם יש בעבירה משום קלון.
43. יתר על כן, אין בבקשת המבקשים ולו בדל של טענה, ראיה או עובדה כלשהי כי מדובר בקלון ומשכך יש לדחות על הסף טענה זו.
44. טען המשיב באופן נחרץ, כי תקנה 26 לתקנות רשויות האגודה אינה חלה בעניינו.
45. תקנה 26 ד (1) לתקנות רשויות האגודה קובעת:

 

" ראה הרשם שנתקיימה לכאורה אחת או יותר מהעילות לפסילת חבר המנויות בתקנה זו או בתקנון האגודה לענין פקיעת חברותו של חבר בועד או להמשך כהונתו בועד - יהא הרשם רשאי, לאחר עריכת חקירה לפי סעיף 43 לפקודה ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להחליט שחברותו בועד של אותו חבר תפקע, או כהונתו לא תימשך, אם קבע שאמנם נתקיימה בו אחת העילות האמורות".( ההדגשות של ב"כ המשיב).

 

46. כמתחייב מהתקנה לעיל, לא ניתנה למשיב הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, אם על ידי הרשם ואם על ידי החוקר מטעמו.
47. זכות השימוע וזכות הטיעון במשפט המנהלי, נקבעו כזכויות חוקתיות ועל חוקתיות. כל החלטה שאינה מאפשרת לנפגע הפוטנציאלי למצות את זכות הטיעון במלואה, הינה בטלה ומבוטלת.

 

 

ממצאי דו"ח החקירה-

48. המשיב מכהן כיום כיו"ר ועד הנהלת האגודה שנבחר בבחירות האחרונות שנערכו ביום 19/02/06.
49. בכתב האישום שהוגש נגד המשיב יוחסו מספר עבירות שאותן ביצע במסגרת כהונתו כיו"ר הועד במהלך התקופה שבין 08/11/01 - 05/08/02.
50. להלן פרטי כתב האישום (המתוקן) שהוגש נגד המשיב:

      אישום ראשון-

            העובדות:

·        חברת אברהמי יואב לעבודות צנרת, ביצעה עבודת צנרת באגודה (להלן: החברה).

·        בתאריכים 08/11/01 ו 12/12/02 קיבל הנאשם מגילי ושוקי אברהמי מנהלים בחברה סכום כולל של 46,000 ₪ במזומן שהם רוב פדיון שיקים שמספרם 1032ו- 1050 אשר נמשכו מחשבון האגודה בבנק דיסקונט בקריית מלאכי שמספרו 96288 ע"י אברהמי.

·        את הסך שקיבל במזומן, כאמור לעיל, הותיר הנאשם בידו.

·        בעשותו כן, עשה הנאשם שהוא עובד ציבור במילוי תפקידו, מעשה של הפרת אמונים הפוגע בציבור.

 

                        הוראות החוק:

·        מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין התשל"ז- 1977.

           

            אישום שני -

                        העובדות:

·        במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך תקופת כהונתו של הנאשם כיו"ר ועד המושב, העביר הנאשם לביתו את מסמכי האגודה לרבות פנקסי צ'קים חשבוניות, ניירות רשמיים של האגודה ותכתובת שונה וכך רכש לעצמו שליטה בלעדית על המסמכים ועל היכולת לפקח על הנעשה באגודה.

·        עם בחירתו של מר ג'ורנו כיו" העוד פנה מר גורנו לנאשם מספר פעמים וביקש לקבל את המסמכים הנ"ל לרבות פניות בכתב והנאשם השיב את פניו ריקם.

·        הנאשם זומן לישיבה, ביום 21/03/02 בפני המשקם, עו"ד דורון כוכבי, שעניינה העברת מסמכים אלו ליו"ר הועד החדש, אולם לא התייצב לישיבה זו והמשקם הורה אז לנאשם להעביר את המסמכים הנ"ל בתוך שבעה ימים. הנאשם לא ציית להוראה חוקית זו.

·        ביום 08/04/02 הורה המשקם בשנית לנאשם להעביר המסמכים והנאשם הפר אף הוראה זו.

·        ביום 01/05/02 הורה המשקם לכונס הנכסים לפנות בתלונה על עניין זה למשטרה. הנאשם זומן לחקירה באזהרה ביום 19/06/02 והודע לו כי עליו להעביר המסמכים, אולם חרף כל זאת, נמנע מלהעבירם.

·        ביום 05/08/02 נתפסו המסמכים הנ"ל בביתו של החשוד, בהתאם לצו חיפוש שהוצא ע"י ביהמ"ש.

 

הוראות החוק-

·        הפרת הוראה חוקית- עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

 

51. ביום 28/06/06 הודיעו הצדדים לביהמ"ש על הסדר טיעון שנחתם ביניהם שפרטיו יובאו בזאת להלן:

 

הודעה על הסדר טיעון

הצדדים מתכבדים להודיע לביהמ"ש כי הגיעו להסדר טיעון כדלקמן:

·        כתב האישום יתוקן, רצ"ב כתב האישום מתוקן.

·        הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן ויורשע.

·        הנאשם יפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 46,000 ₪, סכום זה יועבר ע"י בית המשפט למוטב, בהתאם להוראת הפרקליטות.

·        הצדדים ימליצו בפני בית המשפט, להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.      2 חודשים מאסר בפועל שירותו בעבודות שירות, אם ימצא מתאים לכך.

2.      מאסר על תנאי בגין העבירות בהן הורשע.

3.      קנס בסך לשיקול דעת ביהמ"ש.

·        מוסכם כי הסדר זה אינו מחייב את הצדדים, כל עוד הנאשם לא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע על פיו בהתאם להסדר ועד אז כל צד יוכל לבטלו. בוטל ההסדר לאחר שתוקן האישום בהתאם להסדר, או התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודאתו לאחר תיקון כתב האישום, יבוטל תיקון כתב האישום.

 

52. הכרעת הדין:

ביום 29/06/06 הכריעה כבוד השופטת טלי חיימוביץ, את דינו של מר שלמה (סמי) כהן, לאחר שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום. להלן הכרעת הדין:

 

"נוכח הודאת הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, אני מוצאת אותו אשם ומרשיעה אותו בעבירות של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור, לפי סעיף 284 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן "החוק") והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק.

 

53. ביום 07/12/06 גזרה כב' השופטת חיימוביץ את דינו של שלמה (סמי) כהן.
54. גזר הדין:

·        הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן "החוק") והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק.

·        על פי עובדות כתב האישום המתוקן, שימש הנאשם במועדים הרלוונטים יו"ר ועד הנהלת היישוב עזריקם. בתאריכים 08/11/01 ו- 12/12/02, קיבל הנאשם מחברה לעבודות צנרת, שביצעה עבודות ביישוב, סכום כולל של 46,000 ₪ והותירו בידו שלא כדין.

·        בנוסף, בעת כהונתו העביר הנאשם לביתו מסמכים של האגודה ובשלב מסוים התבקש להעבירם לידי המשקם, עו"ד דורון כוכבי, בהחלטת המשקם מיום 18/04/02 אך לא עשה כן.

·        לנאשם הרשעות קודמות, כאשר הרלוונטיות שבהן, הרשעה בעבירת שב"ח משנת 1993 ורישום ללא הרשעה בעבירה של זיוף משנת 1994.

·        על פי הסדר הטיעון, עתרו הצדדים למאסר בעבודות שירות שלא יעלה על חודשיים ימים, מאסר מותנה וקנס לשיקול דעת ביהמ"ש. באת כוח המאשימה עתרה להשית על הנאשם קנס משמעותי, מאחר ומדובר בעבירות שבוצעו על ידי עובד ציבור שהיה אמון על כספי הציבור, וב"כ הנאשם עתר שלא להחמיר עם הקנס, לאחר שהקספים הוחזרו במלואם והופקדו בקופת ביהמ"ש.

·        לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ואת יתר השיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי הסדר הטיעון ראוי ועל כן החלטתי לכבדו. לטעמי, רכיב הקנס, יהיה בו כדי להוות גמול בגין העבירה הראשונה נשוא האישום, הואיל ומדובר בעבירה כלכלית.

·        אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.      מאסר למשך חודשיים, אשר ירוצה בעבירות שירות, במתנ"ס ח' ברחוב שדרות הפרחים 18 אשדוד, בימים א-ה בין השעות 08:00-16:00, ובערבי חג בין השעות 08:00-13:00, בפיקוחו של מר אלי גינת החל מתאריך 01/02/07 ואילך. תשומת לב הממונה על עבודות שירות, לכך שתחילת ביצוע עבודות השירות אינו תואם את חוות הדעת ועל כן, אם התאריך אינו תואם את עבודות השירות, תוגש חוות דעת מתוקנת ויינתן תאריך חדש.

2.      ארבעה חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום, עבירה בה הורשע בתיק זה.

3.      קנס כספי בסך 7000 ₪ או 70 ימי מאסר תמורתו.

הקנס האמור ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך של 700 ₪ כל אחד, כאשר התשלום הראשון ישולם בתאריך 10/01/07 ואילך. פיגור בתשלום אחד מן השיעורים שנקבעו לעיל, יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מיידי.

 

 

בדיון בפני הוסיף וטען ב"כ המשיב לעניין הייצוג-

55. הנני מייצג גם את האגודה. שנית, חברתי ב"כ המבקשים הייתה באת כוחה של האגודה, שהייתה לקוחה קבועה שלה, וייצגה את האגודה כנגד המשיב באותו עניין. בכך עברה על כללי האתיקה של לשכת עוה"ד.
56. הצגתי ייפויי כוח חתומים על ידי בעלי זכויות חתימה באגודה כולל חותמת האגודה.

 

 

בדיון בפני הוסיפה וטענה ב"כ המבקשים לעניין הייצוג-

57. ב"כ המשיב אינו מייצג של האגודה, משום שלא הציג אף החלטת ועד שממנה אותו. ישנם 7 חברים בועד ההנהלה. המבקש מס' 2 לא קיבל הזמנה לישיבה. חבר נוסף אף הוא לא קיבל הזמנה. שני החברים הנותרים הם ב"כ המשיב והמשיב עצמו ושניהם חברים בועד ההנהלה.
58. בנוסף, לייפויי הכוח אין כל משמעות ללא החלטת ועד הממנה את ב"כ המשיב לב"כ האגודה.

 

 

בהחלטת ביניים מיום הדיון, החלטתי :

·        "אינני זקוק בדיון זה, להיכנס לשאלת ניגוד העניינים ולפיכך אינני דן בהם. הדיון בפני הינו רק לנושא כשירותו של המשיב לשמש בועד האגודה. מאחר ולא הוצג בפני כל ייפוי כוח כדין על ידי האגודה, אין האגודה צד להליך זה וממילא אין לעמדת האגודה כל משמעות לנושא כשירותו של המשיב לשמש בועד ההנהלה".

·        הנני ממנה בהתאם לסמכותי הקבועה בסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות את מר משה יהודה כחוקר לבדיקת נושא ייפוי הכוח מטעם האגודה.

 

 

בדיון בפני הוסיפה וטענה ב"כ המבקשים לעניין הנדון:

59. בעקבות הרשעתו של המשיב בעבירות של מרמה והפרת אמונים בידי עובד ציבור לפי סעיף 284 לחוק העונשין והפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק, ביקשו חבר ועד ההנהלה וחבר ועד נוסף, להוציא את המשיב מכהונתו בועד בכלל וכיו"ר בפרט.
60. מן המפורסמות היא, שפסק דין חלוט, כל העובדות המנויות והאישומים בו, הן ראיות חלוטות ככל הליך אחר. המשיב הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.
61. משהודה המשיב בעבירה של מרמה והפרת אמונים, הכוללת רכיב עובדתי של פגיעה בציבור בעת מילוי תפקידו של עובד ציבור, הרי שהמשיב פגע בציבור, היא האגודה וחבריה. לכן, לשיטתו של ב"כ המשיב אין מקום לבוא ולפרש את גזר הדין, אם הייתה או לא הייתה פגיעה באגודה.
62. בסעיף 6 לכתב האישום נאמר, כי הנאשם בעת שהיה עובד ציבור, עשה מעשה של הפרת אמונים הפוגע בציבור.
63. את הכספים שלקח והותיר בידיו, לא השיב לאגודה מיום לקיחת הכספים בשנת 2001 עד לאחר מתן גזר הדין בשנת 2006.
64. המשיב עקף מנגנון חוקי ששימש כפיקוח, בעת שהיה כינוס נכסים על נכסי האגודה. המשיב נהג באופן הפוגע בכללי המנהל התקין, הוציא תשלומים פיקטיביים ונהג בעבריינות של ממש, תוך שהעביר לידו כספים השייכים לאגודה.
65. לשיטתו של ב"כ המשיב, כי לא ייתכן שהמשיב לקח את הכספים לידיו, הרי שהדבר אינו מסתדר עם עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם.
66. המשיב הודה כי לקח כספים השייכים לאגודה לכיסו הפרטי, והחזיק בביתו מסמכים השייכים לאגודה בניגוד לצווים שיפוטיים. על כן אינו ראוי לכהן בתפקיד השליטה באגודה.
67. לדעתה, התקיימו במשיב העילות המפורטות בסעיף 26 לתקנות רשויות האגודה המסמיכות את הרשם לפסול את המשיב מלכהן או לחלופין להמשיך ולכהן בתפקידו כיו"ר ועד האגודה.
68. לעניין הקלון שבמעשה, הרי שהוא טבוע במעשה עצמו, בהתנהגות בלתי אזרחית. קלון על פי הפסיקה, נבחן מבחינה מוסרית ומבחינת טוהר המידות ומינהל תקין. ומפנה בעניין זה לע"פ (חי') 3060/03 מגנדף מאגד בן עיסא סקראן נגד מדינת ישראל  ועש"מ 4123/95 יוסף אור נגד מדינת ישראל פ"ד מט  (5) 184.
69. בפסיקה האמורה נקבע, כי בכל הקשור לנושאי משרה במשרות ציבוריות, טוהר המידות הינו בעל חשיבות מיוחדת ועומד בבסיס השירות החברתי ציבורי. שיקול נוסף, הוא הנסיבות בהן בוצעה העבירה ומהות המשרה בה כיהן. ככל שמדובר בנושא משרה בפקיד רם יותר, כך נדרשים ממנו אמון רב יותר.
70. באותה מידה יש גם לדרוש ממנו, הקפדה יתרה על טוהר המידות בעת מילוי תפקדיו.
71. המסר הציבורי הוא גם שיקול שנלקח בחשבון. על הרשם להעביר מסר לנושאי משרה ולחברי אגודות שיתופיות, כי לא ייתכן שנושא משרה שהורשע בעבירות הפוגעות חד משמעית באגודה ימשיך לכהן בתפקידו.
72. קיים גם הליך המתנהל בבית משפט השלום באשקלון בת.א 465/04 עזריקם נגד סמי כהן. זוהי תביעה של האגודה על סך 100,000 ₪ שכללה למעשה את עובדות האישום שבהם הודה והורשע המשיב.
73. הוסיפה ב"כ המבקשים כי המשיב ביקש ביום 07/05 לדחות דיון בגלל דיון מקביל בבית הדין לענייני מים בחיפה. בפרוטוקול הדיון מאותו יום רשום כי ההחלטה ניתנה במעמד עו"ד אורלי סלע בלבד, כאשר המשיב לא היה נוכח, על כן אין בדבריו אמינות.
74. דבר נוסף, המחוקק מאזן באופן חד משמעי בין הדמוקרטיה לשלטון החוק. המחוקק הציב תנאי סף לאדם המתמודד לרשויות האגודה. המחוקק מבקש להגן על הדמוקרטיה בפני עצמה. אם אדם מנצל לרעה את מעמדו בתפקיד הציבורי קבע המחוקק כי אדם שכזה לא יוכל לכהן עוד בתפקידו.
75. לעניין בג"צ 3498/94 פנחס עזרא נגד רשם האגודות השיתופיות, הרי שאין לו רלוונטיות לענייננו, שכן שם דובר על מינוי ועד ממונה.
76. הרשם אינו משמש כערכאת ערעור. מה שיש בפניו זהו כתב האישום המתוקן, הכרעת הדין וגזר הדין. לפי התייחסות החוקר לטיעוני ב"כ המשיב, הרי שהמשיב לא נענה להזמנותיו של החוקר להיפגש עימו 3 פעמים.

 

 

בדיון בפני הוסיף וטען ב"כ המשיב לעניין הנדון:

77. לעניין דחיית מועד הדיון, הרי שישנה הטעיית הרשם. לאחר בקשת דחיית הדיון ומספר שעות לפני הדיון נדחה הדיון בבית הדין לענייני מים.
78. עוד הוסיף כי הוא מבקש לדחות את טענות ב"כ המבקשים שטענה ברגע זה ולא טענה בכתבי טענותיה בתחילה וללא הגשת תצהיר. על כן יש לדחות את כל טענותיה על הסף.
79. לעניין התביעה שהגישו המבקשים כנגד המשיב, ישנו מניע שהוא החשוב מכל. המבקשים הגישו את התביעה נגד המשיב שכיהן כחבר ועד האגודה וביהמ"ש עצר את ההליכים בגלל ההליכים הפליליים שהיו תלויים ועומדים נגדו.
80. בפסק הדין שניתן כנגד המשיב, לא נטען ולו ברמז כי המשיב לקח כסף לכיסו השייך לאגודה. נהפוך הוא, סעיף הגניבה נמחק מכתב האישום הראשון. נקבע בגזר הדין כי המשיב הותיר את הכסף בידו, לא נאמר לקח לכיסו.
81. לדעתו, יש הבדל בין דרגות שונות של נושאי משרה. יש נושאי משרה ויש נושאי משרה. במקרה שלנו מדובר באגודה שיתופית שהמשיב הינו יו"ר ועד הנהלת האגודה שנבחר ברוב קולות סוחף, כאשר התמודד מול המבקש 1 וניצח אותו.
82. המבקשים אף הפיצו מנשרים אודות כתב האישום המקורי שהיה תלוי ועומד נגד המשיב ובכך השחירו את פניו.
83. בכל מקום בו משרת המשיב, גם כנציג מטעם האגודה בוועדת רווחה של המועצה המקומית באר טוביה, שבה מדובר על משרה רמה יותר מתפקידו בו מכהן כיום, לא פעלו כנגד המשיב.
84. לפי דברי ב"כ המבקשים, המשיב הורשע בעבירות הפוגעות ברכוש האגודה. הדברים לא נאמרו וגם לא ברמז בהחלטת ביהמ"ש, לא בהכרעת הדין ולא בגזר הדין. מאחר והקלון נמחק מכתב האישום הראשון, הורתי אף אני למשיב להודות בכתב האישום המתוקן, כדי שיוכל להמשיך ולכהן בתפקידו כיו"ר ועד ההנהלה.
85. לעניין רמת המשרות הציבוריות שהעלתה ב"כ המבקשים, לא הרי משרה ציבורית של ראש ממשלה, כהרי כמשרה ציבורית של דירקטור. גם הכישורים צריכים להילקח בחשבון ועם כל הכבוד, הרי שחבר הנהלה לא מוגדר כאיש ציבור, שהרי ידוע שכל בעל תעודת זהות יכול להיבחר לוועד האגודה.
86. ב"כ המשיב הפנה לבג"צ 3498/94 פנחס עזרא נגד רשם האגודות השיתופיות שם קבע ביהמ"ש כי:

 

"זכותם של חברי האגודה לקבוע בעצמם את הרכב רשויות האגודה בדרך דמוקרטית של בחירות, עומדת להם גם כשקיים מתח חברתי בין חברי האגודה. אין במחלוקת כדי לשלול את זכותם של החברים לבחור ולהבחר".

 

87. ברגע שנקבע כי הזכות לבחור היא זכות יסוד, נקודת האיזון משתנה. ישנו ציבור שלם של חברים שאמר את דברו בבחירות האחרונות.
88. פסקי הדין לעניין הקלון, אין בהם ולא כלום. משום שבהם מדברים על עבירות של שחיתות.
89. בבואו הרשם להחליט, הרי שעליו לקחת בחשבון כי גם לעניין תקנה 26 ד (2) לתקנות רשויות האגודה, אין ולו קמצוץ של ראיה כי הייתה פגיעה ברכוש האגודה.
90. תקנה 26 לתקנות רשויות האגודה כלל אינה רלוונטית בענייננו. לא בכדי נקבעה תקופת צינון של 3 שנים בתקנות. בעוד חצי שנה לערך יהיו בחירות חדשות באגודה ולכן יש להמתין שהציבור יגיד את דברו במועד זה.
91. יתר על כן, הובאו מספר ראיות לכך שהמשיב קיבל ולא לקח את הכסף לידיו. והמשמעות של תיקון כתב האישום מדברת בעד עצמה. ההבדל בין לקח לכיסו שטוענת ב"כ המבקשים, לבין הותירו בידו, גדול מאוד.
92. טובת האגודה צריכה להילקח נגד עיניו של הרשם שעה שבא להחליט החלטה כה פוגענית וחשובה שעה שיכריע בעניינו של המשיב. בדין גם קבע הרשם שלא לנקוט בהליך ביניים בעניינו של המשיב.

 

 

בדיון בפני טען המשיב בעצמו:

93. הסכום של 46,000 ₪, היו מגיעים לחברה, אבל לא ידעתי אם בעליה קיבל את הכסף או לא. ביקשתי מביהמ"ש להפקידו בידיו ולהעבירו לאחר בירור למי שמגיע. היות והיו לחצים ממר גילי אברהם מנהל החברה, הוחלט להעביר את הכסף לאגודה ששילמה למר אברהם.
94. למבקשים שעומדים נגדי, יש אינטרס מובהק שאפסיק לכהן כיו"ר ועד הנהלת האגודה.
95. השקעתי רבות במנהלת ההסדרים ותרמתי לאגודה מאות אלפי שקלים שהושקעו בה. אם הציבור ידע שמעלתי בכספים, ברור שלא היה בוחר בי ביום הבחירות.
96. כל ההודאה בכתב האישום המתוקן, הייתה לטובת האגודה ולא לטובתי האישית. רציתי לסיים את הדברים בצורה המהירה ביותר.

 

 

 

לאחר שעברתי על כל החומר שבפני הנני מחליט כדלקמן:

 

97. בפתח הדברים אציין כי הנני מצר על הקרע העמוק הקיים בין הצדדים. מכתבי טענותיהם ומהדיון שהתקיים בפני עולה, כי ישנן מחלוקות רבות וטענות לאי סדרים רבים באשר להתנהלות האגודה על רשויותיה.

98. ראשיתו של הליך זה, הוא במכתב שהתקבל מעו"ד חן עסיס לביא, סגנית לפרקליטת מחוז דרום מיום 27/12/06, בו הודע לי דבר הרשעתו של המשיב. למכתב צורף כתב האישום המתוקן, הכרעת הדין וגזר הדין, כאשר הפרקליטה הוסיפה במכתבה: "לטיפולך ככל אשר תמצא לנכון".

      כן, התקבלה בקשתם של המבקשים להשעייתו המיידית של המשיב          מכהונתו כיו"ר ועד ההנהלה באגודה, לאחר הרשעתו במסגרת הת.פ 553/05.

99.       לאחר מתן גזר הדין בעניינו של המשיב מיום 07/12/06, מונה ביום 02/01/07       מר משה יהודה כחוקר, לבדיקת כשרותו של המשיב להמשך כהונתו כיו"ר       ועד הנהלת האגודה.

100.        לאחר שקיבלתי את דו"ח החוקר שכלל את המלצותיו ומסקנותיו, ניתנה לצדדים הזכות להגיב עליו.

101.        הצדדים העלו בפני טענות רבות על אופן התנהלותה של האגודה, בהיותה מנוהלת על ידי המבקש 1 ששימש בזמנו כיו"ר הוועד ולאחר מכן בניהולה על ידי המשיב.

102.        החוקר מסר, כי ביצע לפחות שלושה ניסיונות לתאם עם המשיב מועד לחקירה ומכולם התחמק המשיב ובמקרה אחר תוך ביטול הפגישה, מספר שעות בטרם אמורה הייתה להתקיים.

103.        לטענתו של המשיב, החוקר פנה אליו רק פעם אחת בניסיון לקבוע עימו פגישה ולכן נפגעה זכותו הבסיסית להוכחת טענותיו. משדחה המשיב את הפגישה האמורה, היה עליו ליצור קשר עם החוקר ולנסות להיפגש עימו שוב. משלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו.

104.        מכל מקום, הדיון בפני הינו המקום הראוי שבו ניתן למשיב להשמיע את טענותיו.

105.        בהחלטת ביניים מיום הדיון, מיניתי את מר משה יהודה כחוקר, לבדיקת אופן המצאת ייפויי הכוח ודרך מינויו של ב"כ המשיב כב"כ האגודה.

106.        אין חולק כי נגד המשיב הוגש כתב אישום, ולאחריו כתב אישום מתוקן, שעל פי הודאתו בו, הורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים ועבירה של הפרת הוראה חוקית, עבירות שמקורן בחוק העונשין.

107.        גזר הדין מיום 07/12/06 הטיל על המשיב 2 חודשי עבודות שירות וקנס כספי בסך של 7000 ₪. בנוסף, סך של 46,000 ₪ שהפקיד המשיב, שהועברו לקופת האגודה על פי הנחיית בית המשפט.

108.        אין מחלוקת כי המשיב שימש ועודנו משמש בימים אלו כיו"ר ועד ההנהלה באגודה.

109.        משנבחר המשיב לכהן כיו"ר ועד ההנהלה, הרי שהופך מטבע הדברים להיות נבחר ציבור. יעידו על כך דבריו של בא כוחו, שטען כי המשיב נבחר לתפקידו ברוב קולות ציבור הבוחרים. משעה שקיבל את קולותיהם של המצביעים, הרי שהפך לנציגם.

110.        הדין העיקרי הרלוונטי לעניין כשרותו של המשיב לשמש כיו"ר ועד ההנהלה, הינה תקנה 26 לתקנות רשויות האגודה הקובעת :

 

 (א)      "אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו:

                              (1)       מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש עמה קלון - תוך                                    שלוש שנים מיום מתן פסק הדין ואם הוטל עליו מאסר, מיום                                         גמר ריצוי העונש, לפי המועד המאוחר יותר;

(2)       מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה ברכוש האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד עניניה ולא תמה תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש שהוטל עליו". (ההדגשות שלי ואינן במקור".)

 

111.        סעיף (1) קובע כתנאי לכשירותו של אדם לשמש כחבר ועד הנהלה, כי מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש עימה קלון לא יוכל להיבחר או להמשיך לכהן בועד.

112.        סעיף (2) קובע כי גם אם אין בעבירה משום קלון, הרי שיש להפסיק כהונתו של מי שהורשע בעבירה שיש בה משום פגיעה ברכוש האגודה או בענייניה.

113.        שני הסעיפים המוזכרים לעיל הינם חלופיים וניתן, בהתקיים התנאים האמורים בכל אחד מהם, להפסיק את כהונתו של מי שמשמש בוועד האגודה.

114.        בבואי לדון ולהכריע האם כשרותו של המשיב לכהן בועד נשללה, איני נזקק אלא לכתב האישום המתוקן, להכרעת הדין ולגזר הדין שניתן בעניינו של המשיב.

115.        כלל ידוע הוא כי פסק דין פלילי חלוט קביל לשימוש כראייה במשפט אזרחי, ראה לעניין זה סעיף 42א פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 :

 

                        "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי".

 

116.        במקרה הנדון, העבירות שהורשע בהן המשיב הן עבירות שלא נקבע בפסק הדין שיש עימן קלון. בית המשפט לא התייחס כלל עת הרשיע את המשיב לשאלת הקלון, אך בנסיבות מיוחדות יכול ויהיה בהן משום קלון.

            ראה לעניין זה בג"צ 178/81 חאלד מחמד עבדל ג'אפר נגד וג'יה עבדל רחמן   עודה, ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה פ"ד לו (1) 40.

117.        בשורה של פסקי דין שניתנו בהקשרים שונים, בהם גם בקשר לכשירות לכהן במשרה ציבורית, ביקש ביהמ"ש לתת תיאור כללי או מעין הגדרה לעבירה שיש עימה קלון. בין השאר קבע ביהמ"ש כי הקלון נובע :

 

"מהתנהגות המגלה שחיתות או המטילה בהכרח... כתם מוסרי"                    (בג"צ 135/66 אוחנה נגד ראש המועצה המקומית קריית שמונה                   פ"ד כ (2)634).

 

"קלון הוא פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא                  בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית               להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלם הציבור תלויים בהם                (בג"צ 436/66 בן אהרון נגד ראש המועצה המקומית פרדסייה פ"ד                  כא (1) 561).

 

118.        אמירות אלו ודומות לה, יוצרות אוירה סביב העבירה. הן מצביעות על כיוון שניתן ללכת בו. עם זאת, ניתן גם להוסיף שיקולים שיש בהם כדי לסייע בהכרעה אם בעבירה יש משום קלון, כגון: סוג העבירה, ההקשר של העבירה, מהות המשרה בה שימש האדם, האם העבירה נעברה בעת מילוי התפקיד והנסיבות בהן בוצעה העבירה.

119.        העבירות שנעברו על ידי המשיב בוצעו בעת מילוי תפקידו כיו"ר הועד. על כן, גם להקשרה של העבירה במקרה זה יש לתת משקל.

120.        המשרה בה שימש המשיב הינה משרה רמה באגודה שיתופית. לכהן כיו"ר ועד האגודה פירוש של דבר הוא, קבלת סמכויות נרחבות וביצוע פעולות בשם האגודה.

121.        אין ספק כי העבירות אותן ביצע המשיב ובגינן הורשע, הינן עבירות חמורות אשר לפי ההלכה הפסוקה, ניתן לקבוע כי יש בהן משום קלון. אם על פי אופי המשרה בה משמש המשיב ואם על פי חומרת העבירה ונסיבותיה.

122.        אלא שבתקנה 26 (2) לתקנות רשויות האגודה נקבעה חלופה, המאפשרת הפסקת כהונתו של מי שהורשע בפסק דין סופי וחלוט, בעבירות שיש בהן משום פגיעה ברכוש האגודה ובענייניה.

123.        אינני נזקק בעניין זה, לדון בשאלה, האם העבירות בהן הורשע, הן מסוג העבירות שיש עימן קלון, היות ולעניין זה די לקבוע, אם המשך כהונתו של המשיב תפסק מכוחו של התנאי השני הקבוע בתקנה 26 לתקנות רשויות האגודה:

 

(2)       מי שהורשע בפסק דין סופי על עבירה שיש בה פגיעה                          ברכוש האגודה או מעשה זדון נגד האגודה או נגד עניניה                                ולא תמה תקופה של שלוש שנים מיום גמר ריצוי העונש                          שהוטל             עליו". (ההדגשות שלי ואינן במקור- א.ז.)

 

124.         העבירות בהן הורשע המשיב הינן עבירות הנובעות מהיותו יו"ר ועד האגודה                        וקשורות בפעולות שנעשו ברכוש האגודה ובכספיה.

125.         המשיב החזיק בביתו צ'קים וספרי חשבונות השייכים לאגודה ואף שנדרש להעבירם למבקש 1 לא עשה כן, לאחר דרישותיו של המשקם וגם לא לאחר שנדרש לעשות כן על ידי המשטרה.

126.        לטענתו של ב"כ המשיב כי בכתב האישום המתוקן נמחק הקלון ועל כן אין רלוונטיות כלל לדון בשאלת הקלון, אין בסיס. היות ואלמלא כן, מדוע נשלח אלי מכתבה של סגנית פרקליטות מחוז הדרום.

127.        נקודת האיזון בין הזכות לבחור ולהיבחר כפי שנקבעה בפסיקה, לבין שמירה                       על כללי מנהל תקין ושמירה על תקינות רשויות האגודה ומוסדותיה, מוצאת                  את ביטויה בתקנה 26 לתקנות רשויות האגודה.

128.         בתקנה זו קבע המחוקק, כי נקודת האיזון תשתנה לטובת שמירת רשויות   האגודה ותשלול מאדם את זכותו להיבחר לועד האגודה, במידה והורשע     בעבירות שיש בהן משום פגיעה ברכושה או בענייניה.

129.         רק לאחר שהוצא נגדו צו חיפוש ביום 05/08/02, נתפסו בביתו של המשיב                        המסמכים הנ"ל.

130.         אדם המכהן כיו"ר ועד האגודה, אינו יכול לשלוט בנכסיה או בניירותיה הרשמיים בדרך שנוהג בעלים בנכסיו האישיים.

131.         אין עוררין כי בעבירות בהן הורשע המשיב, יש משום פגיעה ברכושה של האגודה ובענייניה.

132.         לפיכך, הנני מורה על הפסקת כהונתו המיידית של המשיב כיו"ר ועד הנהלת האגודה, כחבר בועד האגודה ולאפשרות שייבחר בשנית לוועד האגודה בבחירות הקרובות וזאת לתקופה של 3 שנים, מהיום בו סיים לרצות את עבודות השירות שנגזרו עליו בפסק הדין, כאמור על פי תקנה 26.

133.         המשיב יסיים את כהונתו בועד מיד עם קבלת החלטתי.

134.         עם זאת, נוכח דברי הצדדים לגבי התנהלות האגודה ונושא ייפוי הכוח הנני ממנה את מר משה יהודה כחוקר מתוקף סמכותי על פי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות- 1933, לבדיקת דרכי עבודתה וניהולה של האגודה על רשויותיה ודרכי קבלת ההחלטות בקרב הוועד.

            החוקר יבדוק האם יש מקום למנות לאגודה ועד ממונה כאמור בתקנה 28 א                      לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה 1975.

135.    אין צו להוצאות.

 

ניתן היום 12/06/07,                  

אורי זליגמן, עו"ד