הפחתת חוב של חברת קיבוץ שעברה להתגורר חלקית בבית הסיעודי, לאור היותה אחת ממייסדות הקיבוץ

יהודית אברהמי ז"ל (להלן: 'יהודית') הייתה ממייסדות קיבוץ מסדה אגודה שיתופית (להלן: 'הקיבוץ'), והתגוררה בו במשך כל ימי חייה. לימים, עברה יהודית, אשר גרה אז בדירה בקיבוץ, ל"בית שיקמה" (להלן: 'הבית הסיעודי'), בית סיעודי המיועד לחברי הקיבוץ.

הצדדים חלוקים בשאלה האם עברה יהודית לגור בבית הסיעודי באופן קבוע כטענת הקיבוץ, או שמא רק באופן חלקי לצורך שינה בלבד, כפי שטענה יהודית.

עניין זה עומד בבסיס המחלוקת בין הצדדים משום שלפי החלטות מוסדות הקיבוץ, נקבע שחבר אשר עבר להתגורר באופן קבוע בבית הסיעודי יחזיר את דירת מגוריו לקיבוץ, אחרת יחויב בדמי שכירות ובחיובים שוטפים. וכן לפי החלטות מוסדות הקיבוץ, חבר שעבר להתגורר בבית הסיעודי מקבל תקציב חודשי של 420 ₪.

מאז כניסתה לבית הסיעודי התייחס הקיבוץ אל יהודית כמי שעברה לגור שם באופן קבוע, וחייב את כרטיסה בדמי שכירות עקב אי החזרת הדירה לקיבוץ, ובחיובים השוטפים.

התייחסות זו אל יהודית גרמה להצטברות חוב כספי בכרטיסה שעמד נכון ליום הגשת התביעה על סך של כ- 60,000 ₪.

דיון והכרעה

יהודית טענה כי היא לא עברה להתגורר בבית הסיעודי באופן קבוע אלא המשיכה לגור בדירתה ורק עברה לישון בבית הסיעודי בלילות. כן טענה, כי איננה סיעודית כלל וכלל והמשיכה לנהל חיים עצמאיים בביתה במשך היום ובסופי שבוע עם ילדיה, על כן, לא היה מקום להתייחס אליה כמי החייבת להשיב דירתה לקיבוץ ולהטיל עליה החיובים הנ"ל ולשנות את תקציבה.

יהודית ביקשה מביהמ"ש להצהיר כי החיוב הכספי שנצבר בכרטיסה למועד הגשת התביעה, דינו בטלות.

מנגד טען הקיבוץ כי הוא פועל לפי החלטות שנתקבלו כדין במוסדותיו, ללא אפליה בין חבריו וכי הכללים על פיהם הוא נוהג הם הוגנים, לרבות החיוב למסירת הדירה לקיבוץ במקרה של מעבר למגורים בבית הסיעודי משום שבדרך זו של השכרת הדירה יכול הקיבוץ, המצוי במצוקה כלכלית, למצוא מקור מימון חלקי להוצאה החודשית הגבוהה לצורך אספקת צרכי החבר השוהה בבית הסיעודי, המגיעה לעלות שבין 11,000 ל- 14,000 ₪ לחודש.

ביהמ"ש ציין כי לאחר שקילת כל טיעוני הצדדים בכובד ראש, ובהתחשב ביחסים שנתקיימו בין הצדדים לאורך שנים רבות על אופיים המיוחד, וכן במעמדה של יהודית כחברה ותיקה ומבין מייסדי הקיבוץ מחד, ומצבו הכלכלי של הקיבוץ מאידך, החליט לקבל את התביעה בחלקה ופסק להעמיד את החיוב בכרטיסה של יהודית על סך של 10,000 ₪ .

ביהמ"ש קבע כי החיוב בכרטיסה של יהודית יעמוד על סך של 10,000 ₪ וכל יתרת החוב בו חויבה מעבר לסכום זה, נכון למועד הגשת תביעה זו, תימחק.

לא ניתן צו להוצאות.

ניתן ביום כ"א אייר תשע"ד, 21 מאי 2014, בהעדר הצדדים.