הקיבוץ תובע משוכר הנגרייה מזה 20 שנה לפנותה

קיבוץ ניר עם (להלן: "התובע") הגיש תביעה לפינוי מושכר, המשמש את אנדריי וונטל (להלן: "הנתבע") להפעלת נגרייה, מכוח הסכם הרשאה הנחתם בין הצדדים.

רקע וטענות הצדדים:

הנתבע מפעיל נגריה בשטח התובעת למעלה מ-20 שנה, ורק בשנת 2018 החל התובע להחתים את הנתבע על הסכם הרשאה ל12 חודשים. הסכם ההרשאה הוארך עד לתאריך 1.12.2021 בו הנתבע היה צריך לפנות את המבנה. הנתבע לא פינה את המבנה והתובעים חזרו על דרישתם לפינוי המבנה, הן בפגישה עם הנתבע והן במכתב דרישה לפינוי.

לטענת התובעים, בשל צמיחתו הדמוגרפית וגידול בצרכיו הוא נידרש לבצע אחסנה במבנה לכן אינו יכול להאריך את הסכם ההרשאה. עוד נטען, כי הנתבע אף מפר את הסכם ההרשאה, הפרות חוזרות ונשנות, בדמות השחתת ציוד, שימוש במבנה לצורכי לינה, תשלומים שלא במועד ולעיתים אף ללא תשלום כלל.

מנגד, טוען הנתבע, כי התובע מבקש את פינויו באופן חד צדדי ושרירותי, וכי הצדדים הסכימו להאריך את הסכם ההרשאה בהתנהגות ובעל פה. הנתבע טוען כי עסקו נמצא במבנה במשך 20 שנה וזהו מפעל חייו, וכי במהלך תקופת השכירות  התובע לעולם לא הלין על כך שאין שירותים בקרבת מקום וכי גג המבנה עשוי מאסבסט- חומר רעיל. הנתבע טוען כי סיפק שירותי תיקונים מקצועיים לשביעות רצונם של חברי הקיבוץ ולעיתים מקזז את תשלומי השכירות בתשלום על שירותיו.

דיון והכרעה:

בעוד לתובע מסמכים המראים על דרישות מפורשות לפינוי המושכר, הנתבע לא הצליח להוכיח כי ההסכם הוארך בהתנהגות או בעל פה, הוא אינו פירט עם מי הגיע להסכמות להארכת ההסכם, מתי הוסכם, מי שמע על הסכם זה וכיוצא בזאת.

למרות שזהו מפעל חייו של הנתבע, קיים בין הצדדים הסכם הרשאה ברור, המוגבל בזמן, ואילו הנתבע לא שילם דמי מפתח, כך שאינו נחשב כדייר מוגן, אינו שותף בהשקעות בבניית המבנה, ובהסכם ההשבה התחייב לפנות את המושכר בתום תקופת ההסכם.

סיכום:

על הנתבע לפנות את המבנה מכל אדם ומכל חפץ שבבעלותו ולהשיב את החזקה בו לתובע, הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 669 ₪ בגין אגרת בית משפט וכשר טרחת עו"ד בסך 6,746 ₪, וזאת תוך 30 ימים מהיום.

פסק הדין ניתן היום, י"ד אדר תשפ"ג, 07 מרץ 2023, בלשכתי, בהעדר הצדדים.