השגה על החלטת בורר לדחות את בקשת המשיגה לביטול החלטותיו

עו"ד דנה ביאלר

עוזרת רשם האגודות השיתופיות                                             

                                                                                                                                                                                                    תב' 1044/133/2017

          בעניין:             עמיקם כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד רמי אבידע ו/או ירון אילן ו/או עופר שרם ו/או מור חביב ו/או רחלי שפיגל ו/או אור אילן

מרח' הרכבת 58, תל אביב (בנין אלקטרה סיטי, קומה 14)

טל': 03-6083520; פקס: 03-6083521

המשיגה/הנתבעת;                                             

1. עופר שוורץ            ת.ז. 005078175
2. תמר שוורץ             ת.ז. 065163016

            ע"י ב"כ עוה"ד אייל רגב ואח'

                        צינבור גלאור ושות' עורכי דין

                        מרח' מנחם בגין 7, רמת גן

                        טל': 03-6127778; פקס: 03-6127779

                                                                                                                                                                                                  המשיבים/התובעים;

ה ח ל ט ה

בפני השגת המשיגה (להלן גם - "האגודה") מיום 19.11.2018 על החלטת כב' הבורר עו"ד ניר ברזל לדחות בקשת המשיגה לביטול החלטותיו שניתנו ביום 7.5.2018 וביום 10.5.2018 (להלן – "ההשגה").

רקע והליכים קודמים:

1. ביום 14.11.2017 התקבלה במזכירות בקשת התובעים למנות בורר בסכסוך כספי שנתגלע בינם לבין האגודה הנתבעת.
2. ביום 19.11.2017 מונה עו"ד ניר ברזל (להלן – "הבורר") להכריע בסכסוך שבין הצדדים.
3. ביום 21.5.2018 הגישה האגודה בקשה לבורר לפסול עצמו מהמשך ניהול תיק הבוררות וביום 31.5.2018 דחה הבורר את הבקשה.
4. ביום 27.6.2018 הגישה האגודה 'השגה על החלטת כב' הבורר מיום 31.5.18 – בקשה לפסילת בורר'. השגה זו נדחתה על ידי בהחלטה מנומקת מיום 2.10.2018.
5. ביום 25.11.2018 הגישה האגודה את השגתה כהגדרתה לעיל. ההשגה הועברה לתגובת המשיבים ולמשיגה ניתנה הזכות להשיב לתשובה.
6. ביום 5.12.2018 הגישה האגודה בקשה לעיכוב הליכי הבוררות עד למתן החלטה בהשגה.
7. ביום 10.12.2018 התקבלה 'תגובה מקדמית מטעם התובעים להשגת האגודה על החלטת כב' הבורר מיום 19.11.2018 – טענה בדבר חריגה מסמכות של כב' הבורר' (להלן – "התשובה להשגה"), וביום 12.12.2018 התקבלה 'תשובה מטעם האגודה לתגובת התובעים' (להלן – "התשובה לתשובה").

טענות הצדדים בפניי:

8. האגודה טוענת בהשגתה כי כב' הבורר "קבע כי כתב התביעה כולל טענת "אפליה", וזאת מבלי שנטענה במפורש בכתב התביעה מטעם התובעים, אך ורק על מנת להצדיק החלטות לא סבירות אשר ניתנו על ידו במועדים מוקדמים יותר וזאת על מנת להמשיך להתיש ולפגוע באגודה." (עמ' 2 להשגה פיסקה שנייה, ההדגשות במקור).
9. כבר כעת אומר כי צר לי על בחירת המילים של ב"כ האגודה. אין זה ראוי כי צד אשר לא נחה דעתו מהחלטות של בורר לטעון כלפיו במילים לא מכבדות (ואפנה גם לטענות העלות מסעיף 31 להשגה).
10. כזכור, האגודה הגישה בעבר בקשה לפסילת כב' הבורר אשר נדחתה על ידי בהחלטה מנומקת ביום 2.10.2018. לטענת האגודה לאחר מועד זה, "נתגלו ונוצרו עובדות חדשות" (סעיף 7 להשגה): התובעים מצאו את חוזה המכר, והאגודה השלימה לתובעים שטחיהם בהתאם לתקן הנחלה שנקבע לה.
11. בפני כב' הבורר הוגשו בקשות לויתור על גילויי מסמכים מסוימים והשבה על חלק מהשאלות שנתבקשה האגודה להשיב בשל 'עובדות חדשות' אלה. חלק מהבקשות נתקבלו על ידי כב' הבורר וחלק נדחו על ידו. האגודה שבה והגישה בקשה לביטול החלטות אלה של כב' הבורר וזה – דחה בקשות אלה. מכאן ההשגה שלפנינו.
12. לטענת האגודה "כב' הבורר ביצע הרחבת חזית פסולה, חרג מסמכותו והתיר לזכות התובעים עילת תביעה אשר כלל לא נטענה במפורש על ידם, לא בכתבי הטענות ולא בתגובותיהם השונות של התובעים." (סעיף 12 להשגה).
13. המשיגה האריכה בהשגתה, שלא לצורך, באשר לטיעוני הצדדים בפני כב' הבורר ולהשתלשלות העניינים בפניו, ככל הנראה במטרה לשכנע כי דין החלטות כב' הבורר להתבטל.
14. המשיבים טענו בפניי כי החלטות אלה אותן מבקשת האגודה לבטל הן החלטות אחרות אשר על פי ההמלכה הפסוקה אין עליהן זכות ערעור או השגה בהליך בוררות.

דיון והכרעה:

15. דין ההשגה להידחות.
16. הטעם הראשון לדחיית ההשגה, וזאת ללא כל קשר לגופן של הטענות המפורטות בה, הוא כי החלטת כב' הבורר מושא ההשגה היא החלטת ביניים אשר אין למי מהצדדים זכות מוקנית לערער או להשיג עליה ככל שניתנת כחלק מדיון במחלוקת המוכרעת בהליך בוררות.
17. כעולה מכתב המינוי, מינויו של כב' הבורר נעשה מכח סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – "הפקודה"). משמעות הדבר היא כי הליך הבוררות מתנהל תחת המטריה של הפקודה והתקנות שמכוחה, בשונה מהליך בוררות המתנהל על פי חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן - "חוק הבוררות"). ראו לעניין ההבדלים בין שני הליכי הבוררות - פרופ' סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה רביעית מיוחדת) כרך א', 205.
18. מעיון בסעיף 52(4)(ב) לפקודה עולה כי הוענקה לרשם הסמכות "... תוך עשרה ימים מיום הפסק, לתקן את פסק הבוררים ...". הוראה זו בצירוף הוראת סעיף 19(א) לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972 (להלן - "תקנות הבוררות") לפיה "פסק הבוררות יינתן בכתב... ותצויין בו זכות הצדדים להשיג בפני הרשם תוך עשרה ימים" - מביאה למסקנה כי השגה (ערעור) ניתן להגיש על פסק בורר בלבד, ולא על החלטת ביניים או החלטה אחרת של בורר.
19. לשון אחר: מהוראות אלה עולה כוונת המחוקק לפיה תקום לרשם האגודות השיתופיות סמכות לדון בהשגה רק ככל שמדובר בפסק בורר. כוונת המחוקק הייתה שלא לאפשר הגשת ערעור או ערר על החלטת ביניים שהיא 'החלטה אחרת' בהליך בוררות. 
20. עם זאת, על פי תקנה 13(ב) לתקנות הבוררות רשאי הבורר ליתן פסקי ביניים - בעניינם סבורה אני כי קמה לרשם סמכות לדון בערעור אף אם טרם ניתן פסק בורר סופי בסכסוך כולו. זאת - בדומה להלכה הנהוגה והפסוקה בהליכי בוררות המתנהלים בהתאם לחוק הבוררות.
21. אכן, חיזוק להשקפה זו ניתן למצוא בספרו של המלומד חיים נועם אגודות שיתופיות -הלכות ופסיקה, וכן בספרו של עו"ד ישראל שמעוני אופק חדש בבוררות, עמ' 252:

"חשוב להבהיר את ההבדל בין החלטה אחרת לפסק ביניים. ההבדל דומה להבחנה בין פסק דין לבין החלטה אחרת... בית המשפט העליון פסק, כי המפתח להבחנה בין פסק דין חלקי לבין החלטה אחרת נעוץ בסעד המבוקש. אם פסק בית המשפט את הסעד שהתבקש וסעד זה עומד בפני עצמו, הרי שמדובר בפסק דין חלקי. לעומת זאת, החלטה שהיא רק בבחינת נדבך ראשון לקראת פסיקת הסעד הסופי הינה החלטה אחרת."  

22. לאור האמור סבורה אנוכי כי החלטתו של כב' הבורר - ההחלטה מושא ההשגה דנן - הינה החלטה אחרת, ולפיכך לא ניתן להגיש השגה בגינה. החלטה זו אינה יכולה לעמוד בפני עצמה כפסק דין חלקי, היא אינה מסיימת את הסכסוך או חלק ממנו ואין בה כל הוראה בדבר הסעדים שנתבקשו.
23. על פי הפסיקה - המבחן הינו מהותי ולא צורני,  וכיוון שהחלטת כב' הבורר מושא ההשגה אינה סותמת הגולל על סוגיה כלשהי בתביעה אלא מהווה נדבך ראשון לקראת בירור טענות הצדדים בפני כב' הבורר, היא מהווה החלטה אחרת עליה אין לאפשר השגה או ערעור תוך כדי הליך הבוררות.
24. מסקנה זו נכונה לטעמי ביתר שאת מקום בו למבקשים ממילא עומדת הזכות לטעון טענותיהם אלה במלואן ככל שיבחרו להשיג על פסק הבוררות הסופי שיינתן על ידי כב' הבורר, כפי שמורה הדין בבוררות סטטוטורית בשונה מבוררות "רגילה" לפי חוק הבוררות.
25. חיזוק לרציונל זה ניתן למצוא גם בהוראות חוק הבוררות לפיו ניתן לבקש ביטול, השלמה, תיקון וכו' (סעיף 24 לחוק) רק כאשר המדובר ב"פסק בוררות", בעוד שהגדרת פסק בוררות (בסעיף ההגדרות) הינה "פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים" -הגדרה אשר אינה כוללת "החלטות אחרות". כבר נפסק בעבר כי בקשות כאמור לא ניתן להגיש כאשר מדובר ב"החלטה אחרת" של בורר, אלא כאשר מדובר בפסק בורר סופי או חלקי בלבד. ראו לעניין זה: רע"א 8984/09 ANGELMARIN LTD נ' בר חמישה כוכבים בע"מ 14.2.2010 [פורסם בנבו] והאסמכתאות המוזכרות שם.
26. מן הטעם הזה בלבד, דין ההשגה דנן להידחות. לאור מסקנתי זו, לא מצאתי להיכנס לדיון בטענות לגופן כפי שהובאו על ידי האגודה שלא לצורך. טענות אלה מקומן בפני כב' הבורר ולא בפניי.
     
27. סוף דבר:

דין ההשגה להידחות. מובן כי אין כל צורך להכריע בבקשת עיכוב ההליכים כעת והיא ממילא מתייתרת.

המשיגה תישא בהוצאות בגין הליך זה בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין, אשר יובאו בחשבון על ידי כב' הבורר בפסק הבוררות הסופי שיינתן על ידו, באופן מפורש, וזאת בנוסף להכרעתי מיום 2.10.2018.

מאליו יובן כי המחלוקת שבין הצדדים תושב להידון בפני כב' הבורר, כאשר כב' הבורר והצדדים יעשו ככל יכולתם לסיימו בהקדם באמצעות שיתוף פעולה בהתאם לאשר ייקבע על ידי כב' הבורר.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים ולכב' הבורר ותוודא קבלה.

ניתן היום, ‏כ"ה טבת תשע"ט                                                    דנה ביאלר, עו"ד

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏02 ינואר 2019                                                              עוזרת רשם האגודות השיתופיות

בירושלים, בהעדר הצדדים                                              ומנהלת מחלקת הבוררויות