התובעים, 2 עזבונות של נפטרים ו-2 תושבים בקיבוץ גל און, ביקשו מבית המשפט לקבוע כי הינם חברי הקיבוץ. בית המשפט מחק התביעה תוך קביעה כי יש לפנות לרשום האגודות השיתופיות
הרקע
כנגד קיבוץ גל און הוגשה תביעה במסגרתה נדרש ממנו להכיר בארבעת התובעים כחברים בו, וכפועל יוצא מכך, ליתן להם את מלוא הזכויות המגיעות להם כחברי קיבוץ. מנגד, הקיבוץ הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, התיישנות, העדר יריבות ושיהוי. וכך בעוד הקיבוץ טוען, כי הכרעה בשאלת חברותו של אדם בקיבוץ מסורה לסמכותו הבלעדית של רשם האגודות השיתופיות, טוענים התובעים, כי אין מדובר בסמכות ייחודית, אלא בסמכות מקבילה הנתונה גם בידי בית המשפט.
דיון והכרעה
בית המשפט הבהיר, כי לאור העובדה שלא ניתן ללמוד מהחקיקה הרלוונטית על הקניית סמכות ייחודית לרשם ועל שלילת סמכותו של בית המשפט, נחלקו הדעות בפסיקה, כשחלק גורסים כי לרשם סמכות ייחודית, ואחרים גורסים כי מדובר בסמכות מקבילה.
במקרה דנן, מדובר בסעד ראשוני ועיקרי של הכרה בחברות, ולפיכך הדגש המרכזי בתובענה הוא על שאלת החברות, רישומה כיאות והענקת המעמד הנכון לתובעים, ולשאלה זו יש שני פנים, שהרי מחד, לא נמצאה שלילת סמכותו של בית המשפט, אך מאידך, קביעת חברותו של אדם באגודה או שלילתה הינה נושא בעל ייחודיות מקצועית, והמתאים ביותר הוא שהיא תטופל אצל הרשם.
לאור כל זאת, סבר בית המשפט, כי האיזון הנכון יושג על ידי מיצוי ההליכים בפני הטריבונל המקצועי המוסמך, הווה אומר, בפני רשם האגודות השיתופיות, ורק לאחר מכן, יש מקום לפנות לבית המשפט כחלק מזכות הערעור על החלטות הרשם בפני בית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט הוסיף, כי לא ברור לו מדוע הוגשה התובענה בבית המשפט דווקא, בטרם מוצו ההליכים בפני הרשם, והחליט לקבל את הבקשה ולמחוק את התובענה.
סיכום
בית המשפט הבהיר, כי בטרם יפנה אדם לבית המשפט לבירור שאלת חברותו באגודה שיתופית, עליו לפנות קודם לרשם האגודות השיתופיות, ועל כן קיבל את הבקשה ומחק את התובענה על הסף.
ניתן ב- י"ז כסלו תשע"ב, 13 בדצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
