חבר אגודה קהילתית רשאי להפסיק חברותו באגודה ולהמשיך להתגורר בביתו שבשכונת ההרחבה

בישוב הקהילתי כפר מתיישבי אמנון, שתי אגודות: האחת, האגודה השיתופית החקלאית, בה חברים כל בעלי הנחלות שבישוב, והשנייה האגודה המוניציפאלית, המאגדת גם את התושבים בישוב אשר אינם בעלי זכויות בנחלות החקלאיות, ואלה בעיקר התושבים שרכשו מגרשים בתחום ההרחבה של הישוב, עליהם נמנה מר גיורא עפגין.

א)       בטלות תקנון האגודה המסמיך אותה לעסוק בעניינים שמטיבעם הם של רשות מקומית והפעולות אשר בוצעו מכוחו.

ב)       בטלות החלטות אסיפת חברי האגודה שבמסגרתן היא הוסמכה לנהל את העניינים המוניציפאליים בישוב במקום הוועד המקומי.

ג)        בטלות סעיף 11 לתקנון האגודה, ועמו כל סעיף אחר בתקנון המחייב, כל מחזיק בנכס בתחום הישוב להיות חבר באגודה.

בדיון הראשון שהתקיים הגיעו הצדדים לידי הסכמה לגבי שני הסעיפים הראשונים, וניתן פס"ד לפיו נאסר על האגודה לעסוק או לבצע פעולות כלשהן אלא אם פעולות אלה מותרות עפ"י הדין. ממילא, המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת בטלות הסעיפים בתקנון המחייבים כל מחזיק בנכס בתחום הישוב להיות חבר באגודה המוניציפאלית.

עפגין טוען, שלהיות חבר באגודה זוהי זכות וולונטארית, והסעיף בתקנון פוגע בזכות החופש מהתאגדות, ואף נוגד את החלטה 970 של המנהל, המסדירה פרישתו של בעל נחלה מחברות באגודה ללא פגיעה בזכויותיו, קל וחומר תושב בעל חוזה חכירה. עוד הוא מוסיף, כי החיוב להתאגד, מקורו בפקודה מנדטורית שאינה  תואמת את השינויים בהתיישבות, סותרת חוקי יסוד וכן את מגמות הפסיקה לאור חוקי היסוד.

האגודה טוענת מנגד, כי בקשתו של עפגין לביטול חברותו באגודה הינה רק בכדי שהוא לא יצטרך לשלם תשלום חודשי פעוט לצורך שירותים אשר האגודה נותנת לחבריה ויש בבקשה זו חוסר תום לב.

דיון והכרעה

בית המשפט ביקש את עמדת היועץ המשפטי בעניין, שתמצית עמדתו היא, שמדיניות מועצת מקרקעי ישראל בדבר קבלת מועמדים לרכישת זכויות מקרקעין עוגנה בהחלטה 1195 לפיה הקצאת מגרשי המגורים תעשה באופן שוויוני וסביר. ההחלטה אינה עוסקת בחברות באגודה השיתופית, אלא בהליכי ההמלצה של האגודה על אדם בהקצאת מגרש/העברת זכויות במגרש מהמנהל. בהחלטה נקבעו הקריטריונים אשר תוכל הועדה לשקול, במתן המלצה על מועמד לרכישת זכויות בקרקע בישוב, וחובת החברות באגודה לא נקבעה כאחד מהקריטריונים האמורים.

מי שוועדת קבלה של יישוב קהילתי סירבה לקבל את מועמדותו ליישוב הקהילתי, יכול לפנות לוועדת ערר המוסמכת לבטל החלטת ועדת הקבלה ולקבל החלטה אחרת במקומה, ובכלל זה החלטה על הקצאה ישירה של מקרקעין למגורים, לאדם  שלא התקבל  כחבר באגודה החקלאית.

המינהל אינו מתנגד להתאגדות תושבי ההרחבה והיישוב החקלאי הוותיק במסגרת אגודה מוניציפאלית, אולם, הפסקת חברות באגודה מוניציפאלית אין בה כדי לשלול את זכויות החוכר במגרש ו/או לחייבו להעבירן לאחר.

משמע, לצד החופש להתאגד קיים החופש שלא להתאגד, והותרת דרישת החברות באגודה המונציפאלית, כתנאי לרכישת זכויות ביישוב, עשויה לרוקן מתוכן את החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונהליו.

הזכות להתאגדות, הכוללת את הזכות לחופש מההתאגדות, הינה זכות יסוד בסיסית. לפיכך, כפיית אדם להתאגד באגודה שיתופית קהילתית מוניציפאלית או מניעתו מלהביא לסיום חברותו באגודה כזו, מהווה פגיעה בזכות יסוד זו, דבר שאין לו מקום בשיטת המשפט שלנו. ממילא, כל סעיף בתקנון אגודה שיתופית שמטרתו לכפות חברות באגודה, חסר כל תוקף ובטל.

לאור כל זאת, קבע בית המשפט, כי אין בכוחה של האגודה להמשיך ולכפות על מר עפגין המשך חברות באגודה, לא באופן ישיר ולא בדרך של הצבת תנאי הקושר בין זכויות המבקש הקנייניות במקרקעין שלגביהם יש לו זכויות חכירה. וסעיפי התקנון הקושרים בין זכויות קנייניות של גיורא או כל מתיישב אחר וזכויותיו במקרקעין במושב, הינם בטלים ומבוטלים.

גיורא זכאי להביא את חברותו באגודה לסיום, עפ"י רצונו החופשי, אם כי ראוי לציין כי אם כך יבחר המבקש, יהיה עליו להסדיר אל מול המשיבה את נושא השירותים שהמשיבה מספקת לו, וככל שהיא מספקת לו. לרבות התמורה בגינם.

האגודה תשא בהוצאות הבקשה ותשלם לעפגין סכום כולל של 15,000 שקלים חדשים.

ניתן ב-כ"ו תשרי תשע"ב, 24 באוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.