חבר מושב בצרה הרוויח מיליונים לאורך שנים כתוצאה משימוש במקרקעין בניגוד להיתר ולתכנית, וישלם קנס בגובה 800,000 ₪

משה גרין הינו החוכר של נחלה במושב בצרה, בה נמצאו ארבעה מבנים, ששימשו בעבר לשימושים חקלאיים, ואשר הושכרו ע"י משה לשאר הנאשמים לצורך ניהול עסקים שונים – מסעדת אירועים, חנויות רהיטים, נעליים, הלבשה וציוד ספורט, תנורי הסקה וצעצועים. בשנת 2005 הורשעו הנאשמים משה ושוכרי המבנים בשימוש במקרקעין בניגוד לתכנית המייעדת את המקרקעין לשימוש חקלאי. ערעוריהם לביהמ"ש המחוזי נדחו.

בנוסף, בשנת 2012, הורשע בעבירות של ביצוע עבודות ללא היתר ובסטייה מתכנית ביחס למבנה אולם אירועים בשטח בו חכר.

בגזר הדין, באשר למבנים שהוסבו לשימושים שאינם חקלאיים, הוצא צו הפסקת שימוש חורג דחוי לשנה, וכן משה חויב בקנס בסך 25,000 ₪, וחתימה על התחייבות בסך 50,000 שלא יעבור בתוך שנתיים עבירה לפי חוק התכנון והבניה. באשר למבנה שנבנה ללא היתר, ניתנו צו הריסה וצו הפסקת שימוש חורג, דחויים לשנה, וכן קנס בסך 25,000 ₪. משה ערער על גזר הדין, ומכאן גזר דין זה. בהתייחסותנו לגזר הדין נתמקד בנאשם המרכזי, משה.

דיון והכרעה

ראשית, ציין ביהמ"ש כי יש לתת את הדעת על כך שבתמרונים המשפטיים,הצליח משה לדחות את הקץ ולהמשיך את השימושים החורגים במקרקעין, המכניסים לכיסו ממון רב.משה הפיק רווחים של מיליוני שקלים במהלך התקופה בה עשה במקרקעין שימוש מסחרי שלא כדין, תוך שהוא פועל בכל האמצעים שברשותו, למטרת הארכת וסרבול הליכי המשפט המתנהלים נגדו.ביהמ"ש קבע כי יש לתת ביטוי בגזר הדין לתקופה בה ממשיכה העבירה להתבצע עד למועד גזר הדין.

שנית, ביהמ"ש הזכיר כי משה לא הכחיש את הנתונים המפלילים שהוצגו ע"י השמאי, ולא הציג עובדות שונות. כמו כן, ניתנה למשה האפשרות לטעון ולהציג ראיות בדבר הפסקת ביצוע העבירה לאחר הכרעת הדין, ושתיקתו כהודייתו.

בשים לב לרווחים שהפיק, שאינם עומדים בכל יחס לערך של השטח כקרקע חקלאית למטרת עיבוד, ביהמ"ש החליט להחמיר את עונשו של משה וגזר עליו את העונשים הבאים:

בגין העבירה של שימוש במקרקעין בניגוד להיתר ולתכנית, קנס בסך 500,000 ₪.

בגין העבירה של בניה ללא היתר קנס בסך 300,000 ₪.

 בגין העבירה של שימוש במקרקעין בניגוד להיתר ולתכנית, גזר ביהמ"ש על משה קנס בסך 500,000 ₪.

בגין העבירה של בניה ללא היתר, גזר ביהמ"ש על משה קנס בסך 300,000 ₪.