חבר קיבוץ אלרום לא הצליח להוכיח כי אירוע לב שעבר אירע כתוצאה ממתח נפשי בעבודה ולכן האירוע לא מהווה תאונת עבודה

חבר קיבוץ אלרום הינו סוכן ביטוח אשר במסגרת תפקידו ממונה על כ- 35 קיבוצים בצפון הארץ. בשנת 2011 הודיעו לחבר שניים מלקוחותיו כי הם בכוונתם לעזוב את סוכנות הביטוח שלו, ולכן נקבעה להם פגישה בה השתתפו החבר ומנהליו הבכירים.

מספר שבועות אחרי פגישה זו עבר החבר אירוע לב, אשר לטענתו נגרם כתוצאה מלחץ נפשי בלתי רגיל בו שרה בעקבות איום העזיבה והפגישה עם המנהלים הבכירים, שהרי פגישה זו עוררה בו חשש שמא יפוטר. בעקבות זאת פנה החבר למוסד לביטוח לאומי בדרישה כי יכירו באירוע הלב כתאונת עבודה.

מנגד, טוען המוסד לביטוח לאומי, כי אין כל קשר בין איום הלקוחות והפגישה שנערכה לבין האירוע לב, ולכן אין להכיר באירוע כתאונת עבודה. 

דיון והכרעה

ראשית, מציין ביהמ"ש, כי בכדי להכיר באירוע לב כתאונת עבודה יש לקבוע קיומו של אירוע חריג, כגון דחק נפשי בלתי רגיל בחיי העבודה, אשר יבחן סובייקטיבית אצל כל אדם.

בבדיקתו את נסיבות האירוע, פוסק ביהמ"ש, כי החבר לא עמד בנטל הראיה להוכיח כי ארע אירוע חריג בעבודה, שהרי איום הלקוחות בעזיבת הסוכנות הועלה כחודשיים לפני מועד הפגישה, ואף על פי כן למעט לזמנם לפגישה עם המנהלים לא פעל החבר בנדון. ביהמ"ש מדגיש, כי לו חשש החבר שיפוטר -היה ממהר להסיר את חוסר שביעות הרצון מתפקודו ללא קביעת פגישה עם המנהלים.

לבסוף, טוען ביהמ"ש, כי אף בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה שערך הרופא לחבר אין זכר לדחק נפשי או לפגישות מעוררות מתח אשר היו עלולים לגרום לאירוע לב, אלא רק מצוין כי החבר הרגיש באמצע העבודה לחץ בחזה והתעלף.

בית המשפט דוחה את תביעתו של החבר ופוסק, כי אינו זכאי שיכירו באירוע לב שעבר כתאונת עבודה.

בנוסף, לא פסק ביהמ"ש הוצאות.

ניתן ב- ז' חשון תשע"ג, ‏23 אוקטובר 2012.