חבר קיבוץ שומריה שעזב את הקיבוץ לפני העברת הקיבוץ למפוני גוש קטיף, תובע פיצויים מוגדלים מהקיבוץ.
מר פרטוש הגיש בקשה לביטול פסק בורר, אשר ניתן על ידי עורך דין איתן מימוני ביום 8/2/08. קיבוץ שומריה התנגד לבקשה לביטול פסק בורר וטען להעדר סמכות עניינית לבית משפט זה להכריע במחלוקת שנפלה בין הצדדים.
השאלה העומדת בלב המחלוקת הינה האם מונה הבורר מכוח חוק הבוררות התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות") שאז לבית משפט זה יש הסמכות לדון בבקשה או מכוח הוראת סעיף 52 (2) לפקודת האגודות השיתופיות, 1933, שאז סמכות הערעור נתונה לרשם האגודות השיתופיות ולאחר מכן לבג"צ.
מר פרטוש , היה חבר קיבוץ שומריה במשך 6 שנים ועזב את הקיבוץ בסוף חודש מרץ 2004.
בעקבות עזיבתו את הקיבוץ, פנה ביום 6/3/06, לרשם האגודות השיתופיות, כדי לנהל הליכי בוררות נגד הקיבוץ, בהתאם לתקנון המחייב את הצדדים, במטרה להגיע להכרעה בסוגיות השנויות במחלוקת, בין השאר, קבלת פיצויים בגין עזיבתו את הקיבוץ.
תקנון האגודה, המחייב את הצדדים, מסדיר את נושא דרך יישוב הסכסוכים בין על דרך של הכרעה על ידי המוסד לבוררות וגישור של התנועה הקיבוצית, בהתאם לתקנון, או על דרך של חתימה על הסכם בוררות של המוסד ובין על דרך של הכרעת הסכסוך על די רשות השיפוט בהסתדרות.
לאור פנייתו זו של מר פרטוש לרשם האגודות השיתופיות כי ימנה בורר אשר יכריע בסכסוך, פנתה עוזרת רשם האגודות השיתופיות, עו"ד רוזנטל, לקיבוץ וביקשה את תגובתו. בתגובתו מיום 7/5/06 הודיע הקיבוץ כי אין לו התנגדות לקיים הליך בוררות בנדון, על אף שלא ראה נסיבה של ממש בטענותיו של מר פרטוש.
לאור הודעה זו הוציאה עו"ד רוזנטל, ביום 28/6/06, הודעה לצדדים אודות מינוי בורר לפי תקנות האגודות השיתופיות וחוק הבוררות כשהיא מציינת באחת התניות, כי מדובר במינוי בורר על פי חוק הבוררות וכי על פי תקנון האגודה לרשם האגודות השיתופיות לא קמה סמכות למנות בורר. לפי דעת בית משפט מדובר בהודעה שגויה שכן תקנון האגודה במקרה דנן, מסמיך מפורשות את רשם האגודות השיתופיות למנות בורר.
ביום 31/7/06 נחתם הסכם בוררות בין מר פרטוש לקיבוץ בו הצהירו הצדדים, כי מר פרטוש פנה לרשם האגודות השיתופיות בבקשה למנות בורר; כי על פי תקנון הקיבוץ לרשם האגודות לא קמה סמכות למנות בורר שידון בסכסוך; כי הצדדים הגיעו להסכמה למסור את ההכרעה וחילוקי הדעות שביניהם להכרעת בורר יחיד ומוסכם שידון ויכריע באופן סופי בחילוקי הדעות ביניהם ועוד הסכימו, כי יראו את מינויו של הבורר כאילו נתמנה מכוח פקודת האגודות השיתופיות וכי על הבוררות יחולו תקנות האגודות השיתופיות וכי לכל צד תהא הזכות לערער בפני רשם האגודות השיתופיות על פסק הבורר בתוך 10 ימים מיום קבלת הפסק.
הבורר פסק שמר פרטוש עזב מרצונו את הקיבוץ וקיבל את כל דמי העובד ושאר הזכויות המגיעות לו כעוזב, וכי אין הוא זכאי לקבלת פיצויים מיוחדים שניתנו מאוחר יותר לשאר חברי בקיבוץ שמריה שהסכימו לעזוב את הקיבוץ ולחדול להתגורר בו על מנת לאפשר למפוני המושב השיתופי עצמונה – מישובי גוש קטיף שפונו – לאכלס את הקיבוץ כחברים חדשים.
ח' פרטוש, פנה כאמור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, על מנת לבטל פסק הבורר.
טען מר פרטוש כי על פי מינוי זה ברור כי מדובר בבוררות שתתנהל על פי חוק הבוררות וכי הסמכות לבטל את הפסק שניתן בטענה של חריגה מסמכות, מסורה לבית המשפט המחוזי בלבד ולא לרשם האגודות השיתופיות.
מנגד טען הקיבוץ, כי פניית מר פרטוש לרשם האגודות השיתופיות הייתה למנות בורר מכוח פקודת האגודות השיתופיות, מכוח תקנון האגודה המחייב וכי הודעת המינוי שהוציאה עו"ד רוזנטל, מטעם רשם האגודות השיתופיות, הייתה אך בבחינת טעות קולמוס, וכי השתמשה בטופס שגוי המשמש כתב מינוי בוררים בסכסוכים של מושבי עובדים.
טען הקיבוץ כי סמכות המינוי בידי הרשם קבועה בפקודה ובתקנון הקיבוץ וטיבו ומהותו של המינוי אינו יכול לקבל אופי אחר אך בשל טעות סופר זו, טעות על דרך שימוש בטופס שגוי, כמפורט בכותרת כתב המינוי.
מר פרטוש בעצמו בפנייתו אל רשם האגודות השיתופיות ביקש מינוי בורר בהתאם לתקנון הקיבוץ ואף בהמשך, על אף הודעת המינוי השגויה שהוציאה עו"ד רוזנטל, חתמו הצדדים על הסכם בוררות בו הצהירו במפורש כי הם מסכימים לראות במינוי הבורר כאילו נתמנה מכוח פקודת האגודות השיתופיות ומכאן שהסכימו להכפיף את עצמם לדין האמור.
בית המשפט סבור, כי טעות קולמוס לרבות שימוש בטופס שגוי אינו יכול לאיין את הבסיס העקרוני המשפטי וההסכמי המחייב בין הצדדים, המעוגן בתקנון האגודה המפנה פקודת האגודות השיתופיות. לכן הצדדים הכפיפו עצמם בבוררות הנדונה להוראות תקנון הקיבוץ והבורר מונה ותפקד בהתאם. גם אם כתב המינוי שהוצא לבורר מלכתחילה היה שגוי הרי שהיתה זו טעות טכנית ולא מהותית, טעות אשר תוקנה על דרך אשרור המינוי בחתימת הצדדים על הסכם הבוררות כמפורט לעיל, אשר היו מיוצגים באותה עת על ידי עורכי דין.
התובענה נדחית. מר פרטוש ישלם לקיבוץ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתום 30 יום מהיום ועד הפירעון המלא בפועל
ניתנה היום, י"ג ניסן תש"ע 28 מרץ 2010.
לאתר הבית של קיבוץ שומריה