חברת הוט תפצה תושבת המושב "לבנים" בגין תשתית כבלים אשר הקימה בשטחה

בשנת 2009 ביצע אביה של מיכל שרביט, המתגוררת במושב לבנים, עבודות ניקוי במקרקעין המיועדים להקמת צימרים, ובמהלכם גילה כבלים של חברת התקשורת "הוט" בתוך מגרשו, וזאת בניגוד לתוכנית הבנייה אשר אושרה להוט באותה עת על ידי הועדה המקומית לתו"ב גליל עליון. חרף בקשותיה של שרביט מחברת הוט, הוסרו הכבלים מהמקרקעין רק בדצמבר 2010.

בעקבות מקרה זה, טוענת שרביט בפני ביהמ"ש, התרשלה חברת הוט בתפקידה, שהרי בנתה שלא לפי התכניות אשר אושרו לה, וגרמה לשרביט נזק כספי גדול, הן מכיוון שהיא הוכרחה להתגורר במקום אחר ולא במושב והן מכיוון שהוכרחה לדחות את בניית הצימרים אשר תכננה, ובכך נגרמו לה הוצאות כספיות רבות.

בנוסף, טוענת שרביט, כי תשתית הכבלים של חברת הוט מהווה מטרד ליחיד, ולכן היא זכאית לפיצוי בגין עוולת המטרד, וזאת בהתאם לאמור בפקודת הנזיקין.

מנגד, טוענת הוט, כי עוד בשנת 2001, כשבע שנים טרם רכישת הקרקע ע"י שרביט, הותקנה תשתית הכבלים באזור הצפון ולכן אין במקרה דנן כל מחדל, שהרי לא היה כל מידע על כך שעתידים להתגורר במקום זה.

בנוסף, טוענת הוט, כי שרביט ממילא התגוררה בתל אביב ולכן אל לה להלין על תשלום שכר הדירה אשר נדרשה לשלם. כמו כן, מבהירה הוט, כי על אף שתשתית הכבלים הוסרה על ידיה בשנת 2010, שרביט טרם ביקשה היתר בנייה במקרקעין המדוברים, ולכן אל לה לדרוש פיצוי בעבור עיכוב הבנייה.

דיון והכרעה

ראשית, מבהיר ביהמ"ש, כי בהתאם לאמור בפקודת הנזיקין ובהתאם לנסיבות המקרה, מוטלת על חברת הוט האחריות להוכיח כי לא התרשלה במקרה דנן. פקודת הנזיקין קובעת כי במקרה בו הנסיבות הממשיות של האירוע הנזיקי אינן ידועות לתובע, וכי במקרה בו הנזק נגרם על ידי רכוש שהיה בשליטתו המלאה של הנתבע, וכי ההנחה היא כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות כלשהי תהא מסתברת יותר מההנחה שהתאונה נגרמה ללא כל התרשלות של הנתבע, אזי תעבור האחריות להוכיח את הרשלנות במקרה – מהתובע אל הנתבע. במקרה דנן, מבהיר השופט, הודתה הוט כי תשתית הכבלים הונחה כ-7 שנים טרם רכישת המקרקעין ע"י שרביט, ואף הבהירה כי הסיבה שבעטיה הונח קו התשתית שלא על פי התוואי המתאים, לא ידוע לה בשל חלוף הזמן, ולכן עליה להוכיח שלא התרשלה במקרה זה.

ביהמ"ש פוסק, כי הימנעותה של חברת הוט מלהצביע על הסיבה שבעטיה הותקנה תשתית הכבלים והמינעותה מלהוכיח כי לא התרשלה במעשיה בעת התקנת תשתית הכבלים במקרקעין של שרביט, עומדת לה לכף חובה. מה עוד, מדגיש ביהמ"ש, משמדובר באירוע נזיקי מתמשך לאורך שנים רבות-  החל ממועד התקנת התשתית בשטח המקרקעין במהלך שנת 2001 ועד למועד הסרתה בשלהי שנת 2010. כמו כן, מקשה ביהמ"ש, מדוע הוט לא נימקה מדוע לא התקינה את הכבלים על פי התוואי המפורט בתרשימים ובמפות אשר אושרו ע"י הערכאות התכנוניות.

בהתאם לדברים אלו, קובע, כי חברת הוט ו/או הטכנאים אשר פעלו מטעמה, פעלו בעת התקנת התשתית מתוך אי אכפתיות מוחלטת ומבלי שהתחשבו כלל בכך שברבות הימים עשויים לבנות על גבי המקרקעין, ואף אם לפי הראיות נראה כי הוט ביקשה לבדוק את סיבת המחדל בסמוך לבקשת שרביט, הרי שבסופו של יום לא עלה בידה להצביע על סיבת המחדל. לפיכך, פוסק ביהמ"ש, האחריות המלאה לרשלנות במקרה דנן מוטלת על חברת הוט ואין לשרביט אשם תורם במעשה זה.

בהמשך, דן ביהמ"ש בשיעור הנזק אשר נגרם לשרביט, וקובע, כי מהראיות שהוצגו בפניו מוכח כי שרביט התכוונה להתגורר בתל אביב בלי כל קשר למצב הדירה בלבנים, ולכן אין לתלות את הוצאותיה הכספיות עקב מגוריה בתל אביב בנזק שנגרם ע"י חברת הוט. בנוסף, מדגיש ביהמ"ש, כי עד מועד הדיון טרם הוגשה בקשת היתר בנייה בשטח המקרקעין מאת שרביט, על אף שהכבלים הוסרו ע"י הוט כבר מלפני כשנתיים, בשנת 2010.

לבסוף, דן ביהמ"ש בזכאותה של שרביט לפיצוי בגין עוולת מטרד ליחיד, ומבהיר כי תנאי הסף לפסיקת פיצויים בגין עוולת המטרד ליחיד הינו גרימת נזק, הן נזק ממוני והן נזק לא ממוני. לפיכך, קובע ביהמ"ש, כי הזמן הרב שחלף מרגע התקנת התשתית ע"י הוט מנע משרביט מלעשות שימוש בקרקע, הן אם התגוררה בשלב זה במושב והן אם התגוררה במקום אחר, מהווה מטרד ליחיד מצד חברת הוט, ומצדיק מתן פיצוי כספי לשרביט.

ביהמ"ש מקבל את תביעת של מיכל שרביט וקובע כי חברת הוט התרשלה כלפיה גרמה לה נזק אשר היווה מטרד ליחיד בהתאם לפקודת הנזיקין, ולכן תפצה הוט את שרביט ב- 30,000 ₪.

בנוסף, קובע ביהמ"ש, כי חברת הוט תשלם הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

ניתן ב- ג' תמוז תשע"ג, 11 יוני 2013