חברת קולחי הגלבוע בע"מ הגישה בקשה לצו מניעה זמני במסגרתה מבוקש לאסור על מושב מלאה, להתקשר עם כל גורם אחר בהסכם שיחליף את ההסכם לאספקת שירותי אחזקה של משק המים במושב, אשר נכרת בין הצדדים

רקע בתאריך 25/3/09 נכרת בין מושה מלאה, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: "המושב") לבין חברת קולחי הגלבוע בע"מ (להלן: "קולחי הגלבוע"), שהיא חברת בת של מועצה אזורית גלבוע, הסכם לאספקת שירותי אחזקה של משק המים. ההסכם אושר על ידי וועד המושב ואף אושרר בישיבת האסיפה הכללית של המושב. קולחי הגלבוע התחייבה לתחזק את רשתות המים של המושב, לגבות תשלומים מצרכני המים במושב ולשמש ככתובת המקצועית לפניות המושב בתחום ניהול ותחזוקת משק המים, תוך שהיא פועלת בשיתוף פעולה עם המושב לפתרון בעיות שתתגלינה, למעט בכל הקשור לטיב או לכמות המים המסופקים על ידי מקורות, ספקית המים. עוד התחייבה קולחי הגלבוע לדאוג למוקד שירות לקוחות מאויש, 24 שעות ביממה, להעמיד צוות כוננים לעבודה שוטפת ולכוננות, להכין מיפוי לכל תשתיות המים במושב, להחליף שעונים למערכת שעונים בקריאה מרחוק ועוד. הודגש כי קולחי הגלבוע לא תהא אחראית על אספקת המים השוטפת לתחום המושב, ואף הובהר כי בשום מקרה, אין לפרש את הוראות ההסכם ככאלה המיועדות להטיל על קולחי הגלבוע חובות לאספקת המים למושב. ניהול משק המים על ידי קולחי הגלבוע עבור המושב יהא לתקופה של 8 שנים, ולצדדים תעמוד הזכות להאריך את ההתקשרות בתקופה נוספת של 5 שנים נוספות. אחר חתימת ההסכם, ביצעה קולחי הגלבוע את הפעולות המתחייבות לצורך אספקת מים למושב, לרבות קליטת עובדים, רכישת ציוד, כלי רכב ומחשוב, השקעה בתשתיות המים ואחזקתן, הכנת תוכניות הנדסיות, תיקון צנרת פגומה ועוד.

ביום 27/2/11, שלח המושב הודעה לקולחי הגלבוע ובה הודיע לה על כוונתו להפסיק את ההתקשרות עמה עקב אי מסירת נתונים מצד קולחי הגלבוע, חרף מספר דרישות קודמות. ביום 3/3/11 השיבה קולחי הגלבוע למושב כי היא דוחה את הטענות המועלות נגדה ביום 17/4/11, יום לפני ערב חג הפסח, הודיע המושב לקולחי הגלבוע באופן סופי על סיום ההתקשרות בין הצדדים ביום 30/4/11, בטענה כי חובו של המושב לחברת מקורות לא הוסדר, על אף שגורמים במועצה אזורית גלבוע הבטיחו כי החוב יוסדר באמצעות קולחי הגלבוע. בשל העובדה שחוב המים לא הוסדר, נותקה אספקת המים למושב דבר שגרם לנזקים כספיים ולפגיעה בחברי המושב. מכתב זה הגיע לקולחי הגלבוע רק ביום 27/4/11, עם החזרה מחופשת חג הפסח המרוכזת. סמוך לאחר שיגור המכתב ביום 17/4/11, שוחח נציג המושב עם מנכ"ל קולחי הגלבוע, אשר הודיע לו כי עובדי המשרד נמצאים בחופשה מרוכזת וישובו לעבודה סדירה לאחר הפסח, וכי עם שובם לעבודה סדירה, ישיבו עניינית למכתב המושב. ביום 27/4/11 שלח המושב לקולחי הגלבוע מכתב נוסף ובו הודיע על הפסקת שירותי המים במושב, הניתנים על ידי קולחי הגלבוע, החל מיום 30/4/11. על פי האמור במכתב, החל מתאריך 1/5/11 יבוצעו שירותי תחזוקת המים של המושב על ידי המושב ובאחריותו הבלעדית. ביום 28/4/11 שיגרה קולחי הגלבוע למושב מכתב תשובה, ובו דחתה את כל טענות המושב, לרבות ההודעה על ביטול ההסכם. ביום 5/5/11 הודיע המושב לקולחי הגלבוע כי הוא דוחה את האמור במכתבה, והבהיר כי ההסכם בוטל בשל כשלים בתפקוד קולחי הגלבוע והפרת ההסכמות מצדה מזה תקופה ארוכה. בו ביום, הודיע וועד המושב לחברי המושב כי יש להשהות את תשלום המים עבור חודשים מרץ ואפריל 2011. ביום 8/5/11 השיבה קולחי הגלבוע במכתב למושב כי הלה אינו רשאי להתנער מההסכם וכי בכוונתה לפעול למיצוי זכויותיה ולאכיפת ההסכם. עוד הודיעה קולחי הגלבוע לחברת פסגת הגליל כי אם תתקשר בהסכם עם המושב, עלולה היא למצוא עצמה מחוייבת בגין עוולת גרם הפרת חוזה על פי פקודת הנזיקין. מתברר, כי ביום 27/4/11 נחתם הסכם בין המושב לבין פסגת הגליל, לפיו התחייבה פסגת הגליל לבצע עבור המושב את ניהול משק המים וליתן למושב שירותים כגון קריאת מדי מים והפקת חשבונות חודשיים לצרכנים, ניהול גביית חשבונות המים, תחזוקה ותיקון תקלות ברשת המים ועוד. בנוסף, התחייבה פסגת הגליל לשלם את חוב המושב כלפי מקורות בסך של כ- 236,000 ש"ח, וכך אכן עשתה ביום 28/4/11. כמו כן, הובהר כי כבר בתחילת חודש מאי 2011 החלה פסגת הגליל להתכונן ולעבוד בשטח, תוך שהיא רוכשת שעוני מים, נושאת בתשלומים שונים ודואגת להחלפה חלקית של השעונים בתחומי המושב. ביום 25/5/11 הגישה קולחי הגלבוע את הבקשה, במסגרתה היא עותרת, לאסור על המושב להתקשר עם כל גורם אחר בהסכם שיחליף את ההסכם הקיים בין הצדדים, ובתוך כך לאסור על המושב להתקשר עם פסגת הגליל, וכן לקבוע כי ההסכם שנכרת בין המושב לבין קולחי הגלבוע הינו שריר וקיים ויש להמשיך ולפעול על פיו. ביום 26/5/11 ניתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, האוסר על נקיטת כל פעולה שיש בה כדי להביא לשינוי במצב היחסים בין קולחי הגלבוע לבין המושב, לרבות התקשרות עם כל צד אחר, ובכלל זאת פסגת הגליל. כן נקבע דיון בבקשה, במעמד הצדדים.

התנאים למתן סעד זמני.טענות הצדדים מקומן להתברר בהליך העיקרי. לצורך הדיון בבקשה צו מניעה זמני, יש להתמקד בשלוש סוגיות מרכזיות: האם קולחי הגלבוע השתהתה בהגשת הבקשה באופן המצדיק את דחייתה? האם קולחי הגלבוע הניחה תשתית ראייתית לכאורה להוכחת טענותיה ולהוכחת סיכוייה בהליך? לאיזה צד נוטה מאזן הנוחות והאם קיימים שיקולי יושר המונעים את מתן הצו?

טענת השיהוי: לראשונה התעורר חשדה של קולחי הגלבוע בדבר חתימת הסכם חדש עם חברה אחרת רק לאחר חתימת ההסכם עם פסגת גליל. לקולחי הגלבוע, לא היה ידוע על זהותה המדויקת של החברה עמה נחתם ההסכם, ואין לדרוש בנסיבות אלה ממנה להזדרז ולהגיש בקשה על יסוד מסד רעוע וחלקי, מבלי שהובהרה זהות החברה החדשה ומבלי שהתמונה במלואה מוצגת בפני בית המשפט. בהתחשב בתקופה שחלפה בין המועד בו נודע לקולחי הגלבוע על התקשרות המושב עם פסגת הגליל (לכל המוקדם לאחר התאריך 8/5/11), לבין מועד הגשת הבקשה 25/5/2011, וכן בהתחשב בצעדים בהם נקטה קולחי הגלבוע טרם הגשת הבקשה – לרבות תחלופת המכתבים בניסיון למנוע רוע הגזירה – אין  לראות בפרק הזמן שחלף משום שיהוי, ובודאי לא שיהוי המצדיק דחיית הבקשה.

סיכויי התביעה העיקרית: בחינת קיומו של התנאי הראשון, הנוגע לסיכויי התביעה העיקרית, נעשית, באורח לכאורי בלבד ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית. ישנם יחסי גומלין הדדיים בין שיקול סיכוי התביעה העיקרית לבין מאזן הנוחות, כמפורט לעיל, כך שככל שסיכויי התביעה הם גבוהים יותר, כך הדרישה להתקיימות התנאי האחר מתמתנת. לאחר עיון בטענות הצדדים, המסקנה היא כי אין המדובר בתביעת סרק ובטענות בעלמא שדינן להידחות על הסף, אלא להיפך, התביעה מעלה שאלה רצינית שעל בית המשפט להידרש לה – שאלת זכויותיו של מי מהצדדים לקיום ההסכם עם המושב גוברות – קולחי הגלבוע או פסגת הגליל. על פני הדברים ועם כל הזהירות המתבקשת, נראה כי מבחינה משפטית, יש לה לתביעת קולחי הגלבוע על מה שתסמוך. לפי תנאי ההתקשרות בין המושב לבין קולחי הגלבוע, ניהול משק המים על ידי קולחי הגלבוע עבור המושב יהא לתקופה של 8 שנים, ולצדדים תעמוד הזכות להאריך את ההתקשרות בתקופה נוספת של 5 שנים נוספות. בניגוד לתנאי ההסכם, בחר המושב להודיע על ביטול ההסכם באורח חד צדדי, לאחר שמצא לנכון להתריע על כוונתו לבטל את ההסכם רק ביום שלפני ערב חג הפסח, על אף שהיה ברור כי עובדי החברה יצאו לחופשה מרוכזת וכי לא תתקבל תגובה מפורטת מטעמה קודם לכן. בנסיבות אלה, הנטל להוכיח כי הודעת הביטול נמסרה כדין וכי ביטול ההסכם בדין יסודו, לאור הפרה יסודית מצד קולחי הגלבוע, מוטל לפתח המושב, וכל עוד לא ירים את הנטל המוטל על כתפיו,  יש לראות את ההסכם שנכרת עם קולחי גלבוע – לכאורה – כשריר וקיים. הן חוק החוזים והן הפסיקה בעקבותיו קבעו כי סעד האכיפה הוא דרך המלך שיש לשאוף אליה מקום שניתן לקיים את החוזה ומקום שאין סיבה לביטולו. על המבקש לבטל הסכם שריר וקיים, הנטל להוכיח שביטולו של ההסכם נעשה כדין.

המושב לא זו בלבד שלא הוכיח, ולו לכאורה, כי הביטול נעשה כדין, אלא אף לא ידע להצביע על הפרה כלשהי של אחד מסעיפי ההסכם, לא כל שכן הפרה יסודית. הדרך בה פעל המושב מעלה ריח של מחטף, שכן הודעת הביטול שוגרה למשרדי קולחי הגלבוע כשהמושב היה מודע לכך שעובדי קולחי הגלבוע נמצאים בחופשה מרוכזת לאורך כל הפסח, והחתימה על החוזה החדש עם פסגת הגליל היתה כבר ביום החזרה מן החופשה. בהודעת הביטול, לא מצביע המושב על הפרה כלשהי לחוזה, וכל ההשגות המועלות על ידו אינן מופיעות כהתחייבות של קולחי הגלבוע בחוזה. יתירה מכך, עיון במכתבים שהמושב שיגר אל קולחי הגלבוע מלמד כי מדי פעם הועלו נימוקים אחרים לביטול ההסכם, כך שבכל מכתב צוין נימוק שונה כסיבה לביטול ההסכם. באשר לטענה כי לא ניתן לאכוף את ההסכם היות ומדובר בחוזה של יחסי אמון או מתן שירות אישי,  אין מדובר בחוזה למתן שירות אישי, אלא בחוזה קבלני-עסקי, שהזכות לאכיפתו מוכרת בפסיקה, כמו כל חוזה אחר הכולל התחייבות למתן שירות. לאור האמור לעיל, נראה כי הסיכוי שתביעתה של קולחי הגלבוע תתקבל, דבר שיש לו השלכה גם על מישור מאזן הנוחות.

מאזן הנזקים והנוחות: בחינת קיומו של התנאי הנוגע לשאלת מאזן הנוחות, היא בעיקרה מעשה של איזון אינטרסים ומטרתה לבחון האם הנזק שייגרם למבקש הסעד הזמני אם לא יינתן הסעד גדול מן הנזק שייגרם לצד שכנגד, במקרה שיינתן הסעד המבוקש. בשאלת מאזן הנוחות, החסירו הצדדים לא מעט עובדות חשובות מטיעוניהם, בין היתר בנוגע למצב העובדתי הקיים בשטח, עומק כניסתה של פסגת הגליל לשטח ובשאלת העלויות שהשקיע כל אחד מהצדדים לצורך היערכות לקיום ההסכם. על פני הדברים נראה כי הנזק שעלול להיגרם לכל אחד מהצדדים – קולחי הגלבוע ופסגת הגליל הוא נזק כספי בר פיצוי, אותו ניתן לתבוע בהליך מתאים. עם זאת, נוטה מאזן הנוחות בכל זאת לטובת קולחי הגלבוע. אין להתעלם מהעובדה שסיכויי תביעתה של קולחי הגלבוע בסעד העיקרי של אכיפת החוזה, הם סיכויים שאינם נמוכים, דבר הממתן את דרישת הנזק כלפיה, בשונה מאותה דרישה כלפי פסגת הגליל. עובדה נוספת החשובה היא העובדה שהחוזה עם קולחי הגלבוע קדם לחוזה עם פסגת הגליל, ולמעשה, האחרונה נכנסה למערכת היחסים החוזיים אל מול המושב רק עתה, והשקיעה עלויות חלקיות וראשוניות, כשמאידך, קולחי הגלבוע כבר נמצאת בעיצומו של קיום החוזה, לאחר כשנתיים מיום חתימתו. בנוסף, אי הותרת צו המניעה על כנו, יגרום לכניסת פסגת הגליל יותר עמוק לתוך מערכת היחסים החוזית ודחיקתה של קולחי הגלבוע אל מחוץ ליחסים החוזיים שבינה לבין המושב, כך שככל שקולחי הגלבוע תזכה בתביעת האכיפה, עלולה לעלות טענה של מעשה עשוי, דבר שיפחית משמעותית את סיכויי סעד האכיפה הנתבע בתביעתה העיקרית של קולחי הגלבוע. טענתה של פסגת הגליל כי הנזק של קולחי הגלבוע הוא נזק בר פיצוי הינה חרב פיפיות, משום היותה טענה נכונה וראויה גם כלפיה עצמה, מה גם שלא הוכח כי נזקיה של פסגת הגליל עולים על אלה של קולחי הגלבוע. גם הטענה בדבר שמירת המצב הקיים במובן שנטען בסיכומי פסגת הגליל, דינה דחייה, משום שהמצב הקיים כיום הוא ששתי החברות נמצאות בשטח ושני החוזים – לכאורה – תקפים. אי לכך, נראה כי מאזן הנוחות ביחסים שבין קולחי הגלבוע לבין פסגת הגליל, נוטה לטובת קולחי הגלבוע. יש להותיר על כנו הוא המצב שקדם לחתימת ההסכם השני, וזאת גם על רקע המחטף בביטול ההסכם הראשון והצעדים שנקט המושב לשם חתימת ההסכם עם פסגת הגליל, שריח חוסר תום הלב נודף מהם.

באשר למאזן הנוחות ביחסים בין קולחי הגלבוע לבין המושב, נראה כי לא ייגרם כל נזק למושב אם יקבל את השירות מושא החוזה מקולחי הגלבוע, שכבר מספקת את אותו שירות מזה כשנתיים.

שיקולי יושר ומידתיות: נגד המושב קיימים שיקולי יושר המונעים את ביטול הצו, לרבות התנהלותו חסרת תום הלב של המושב, אשר ניסה, לכאורה, במחטף, ליצור עובדות מוגמרות בשטח ולאלץ את כולם "להתיישר" עם הקו שרצה להכתיב, אף אם אותו קו הושג בדרך לא דרך. פסגת הגליל נכנסה למערכת היחסים החוזית עם המושב לאחר שהיתה מודעת לעובדה שלפניה היה חוזה עם קולחי הגלבוע, מבלי להיכנס לבדיקה מעמיקה באשר להליך ביטול החוזה. מה גם שבפניית קולחי הגלבוע אליה, שמרה פסגת הגליל על "זכות השתיקה", ועל אף שידעה כי קולחי הגלבוע מתנגדת לביטול החוזה הקיים עמה, המשיכה בהשקעותיה, וחלק ניכר מההשקעות בוצע לאחר קבלת מכתבה של קולחי הגלבוע. בהנחת התנהלות קולחי הגלבוע אל מול התנהלות המושב על כפות מאוזני היושר, אין ספק שהכפות ייטו לטובת קולחי הגלבוע ולא לטובת המושב, אשר נראה כי לא בחל באמצעים, אף אם אינם נקיים מספק, כדי לסיים את תקופת החוזה עם קולחי הגלבוע, תקופה שטרם באה לסיומה ה"טבעי", תוך התעלמות מזכויות בעל חוזהו ובניגוד למתווה שהדין קובע לביטול חוזה.

סוף דבר: צו המניעה הזמני ישאר על כנו, המושב יקיים את ההסכם שנכרת עם קולחי הגלבוע, על כל הכרוך בכך מבחינת הפעולות בשטח, לרבות תחזוקת רשתות המים, גביית תשלומים מצרכני המים, טיפול בזרימה חוזרת, העמדת מוקד שירות פעיל 24 שעות ביממה, העמדת צוות כוננים לטיפול בתקלות, מיפוי תשתיות המים, החלפת שעונים, וכל יתר ההתחייבויות שנטלו על עצמם הצדדים במסגרת ההסכם. כמו כן, המושב יפסיק כל התקשרות עם פסגת הגליל שעניינה אספקת שירותי אחזקה למשק המים במושב.  המושב ו/או מי מטעמו לא יעשה כל פעולה נוספת שיש בה כדי לשנות את המצב בשטח ככל שעניינו זהות הגורם האחראי על אספקת שירותי האחזקה של משק המים. צו המניעה כאמור יעמוד על כנו עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית או עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט. המושב ופסגת הגליל יישאו יחדיו בהוצאות המבקשת, קולחי הגלבוע, בגין בקשה זו בסך של 5,000 ש"ח, מחצית על כל אחד מהם.

ניתנה היום,  ז' סיון תשע"א, 09 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

לאתר הבית של מושב מלאה