חברת קיבוץ נחשולים בת 90 עותרת לביטול היתר בניה אשר ניתן לשכניה שכן הבניה הנוספת תסתיר לחברת הקיבוץ את הנוף לים
בקיבוץ נחשולים, המסווג כקיבוץ מתחדש, נתקבלה החלטה עקרונית בדבר שיוך דירות המגורים לחברים אך ההליך טרם הושלם. בתקופת הביניים, נקבע בקיבוץ נוהל, לפיו חבר המעוניין להרחיב את דירת המגורים שתירשם בעתיד על שמו צריך לדאוג לקבלת היתר בניה כדין, ומאחר והזכויות הפורמליות במקרקעין עדיין בידיו, הקיבוץ הוא שחותם על הבקשות להיתר המוגשות לוועדה המקומית.
בשנת 2006, גילו בני הזוג סלע, חברי הקיבוץ הגרים בסמוך לגב' חיה אבני, חברת הקיבוץ בת 90 שנים, כוונה לבצע הרחבה של דירתם, אך בנה של הגב' אבני שלח בשמה התנגדות נחרצת, עקב החשש כי הבנייה תחסום את הנוף לים הנשקף מדירת אימו.
כעבור מספר שנים, ביולי 2012, על סמך בקשה שהוגשה לועדה כשעליה חתום הקיבוץ, ניתן לסלע היתר בנייה חדש, וזאת מבלי שהדבר הובא לידיעתה של הגב' אבני. במאי 2013 בנה של הגב' אבני, הגיש בשמה עתירה דחופה לביטולו של היתר הבניה.
דיון והכרעה
המועד להגשת עתירה הוא 45 ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין או מיום שנודע עליה לעותר, לפי המוקדם, ומהחומר שבפני בית המשפט עלה כי כבר בדצמבר 2012, הובא לידיעתו של בן העותרת כי היתר הבניה ניתן.
משמעות הדברים היא, שבן העותרת השתהה כ-5 חודשים נוספים עד שפנה להגיש את העתירה, ובזמן הזה נוצרה פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, שתכננו, התקשרו בחוזים ונכנסו להוצאות, שכן במועד הגשת העתירה סלע כבר היו בעיצומן של עבודות הבניה, וכל האמור מצדיק דחיית העתירה עקב הגשתה בשיהוי.
בית המשפט הוסיף, כי בעבודת הועדה המקומית אמנם לא נפל פגם, שכן על בקשת ההיתר חתום כמבקש הקיבוץ, המחזיק פורמלית בזכויות המקרקעין, אך הדבר מעלה סימני שאלה שאמורים להיפתר במישור היחסים שבין הגב' אבני לבין הקיבוץ ובני הזוג סלע, שכן ברור לכל שלעבודות הבניה השפעות על ביתה של הגב' אבני, ועל אף שהיא עומדת להיות בעלת הזכות בנכס בתהליך שכבר החל, הקיבוץ לא דרש מבני הזוג סלע המצאה פורמלית של הבקשה להיתר לגב' אבני.
בית המשפט דחה את העתירה כנגד הועדה המקומית עקב השיהוי שחל בהגשתה, אך הוסיף, כי אין בכך כדי למנוע מהגב' אבני, באמצעות אפוטרופסיה לכשימונו, את האפשרות למצות את הדין עם הקיבוץ ובני הזוג סלע, היה וימצאו לנכון לעשות כך.
ניתן ב-י"ז תמוז תשע"ג, 25 ביוני 2013, בהעדר הצדדים.
