חדר המשמש לצרכי עבודה בבית מגורים לא סווג כעסק לענייני ארנונה משום שהיה תפל לשימוש העיקרי בנכס כבית מגורים
הרקע
במסגרת פיקוח יזום של עיריית חיפה, נמצא כי חלק מבית המגורים של דרור זליבנסקי משמש את אשתו, עו"ד בן דור, לצרכי עבודתה. בעקבות זאת החליטה לחייב עבור שטח זה כעסק ועבור שאר הבית כמגורים.
העירייה מציינת כי כארבע שנים לפני כן בוצע פיקוח דומה בנכס ונקבע כי החלק שהוגדר כעסקי, חלק מהסלון שהופרד לצורך עבודתה של עו"ד בן דור, נחשב חדר העבודה שלה בבית ולא מקום עבודה שכן היה לה משרד ברמת גן. כיום עו"ד בן דור לא מחזיקה במשרד ברמת גן.
לאור השינוי בסיווג חלק מהנכס, הגיש דרור השגה, אשר נדחתה ע"י העירייה. על החלטה זו הגיש דרור ערר בטענה שמדובר בחדר עבודה שהינו חלק מהסלון ולא יחידה נפרדת המשמשת לעבודה. ועדת הערר קיבלה את הערר מן הטעם שהשימוש העיקרי בנכס הוא מגורים ועבודת עו"ד בן דור, המתגוררת בנכס, תפלה לו, וכן מן הטעם שלא הוכח שמבוצעת בנכס עשייה עסקית.
על כך הגישה העירייה ערעור מנהלי, במסגרתו טענה כי כאשר השימוש בפועל הוא הפרמטר המנחה וכאשר מדובר בנכס רב תכליתי, יש לסווג כל חלק בנפרד עפ"י שימושו.
דיון והכרעה
ביהמ"ש פתח בקביעותיה של וועדת הערר כי השימוש העיקרי בנכס הוא מגורים וכי לא הוכח קיומה של פעילות עסקית בנכס. עוד קבע ביהמ"ש כי לא מצא פגם בקביעת ועדת הערער המצדיק את התערבותו, השמורה למקרים של חוסר סבירות קיצונית. במקרה זה מדובר בטריבונל מעין שיפוטי הפועל במסגרת הרשות המנהלית שמקבל את החלטתו לאור שמיעת ראיות, ולכן ביהמ"ש יתערב בממצאים העובדתיים באופן מצומצם ובמקרים חריגים,אשר אינם מתקיימים בענייננו.
ביהמ"ש קבע כי בהתאם לחוק ולפסיקה, חיוב בתשלום ארנונה נעשה בהתאם לשימוש שנעשה בנכס בפועל, כאשר במקרה זה השימוש העיקרי בנכס הוא מגורים והשימוש למטרת עבודה תפל לשימוש זה.
סיכום
ביהמ"ש קבע כי בנסיבות אלה, לפיהן לא חל שינוי מהותי מהמצב מאז הבדיקה הקודמת ע"י העירייה, יש לחייב את דירת המגורים כולה בחיוב מגורים ולא נפל פגם בהחלטת ועדת הערר המצדיק התערבותו. עפ"י קביעת ביהמ"ש השטח מהווה חלק אינטגרלי מיחידת המגורים ואין מקום לסווגו באופן שונה לעניין חיוב בארנונה.
ביהמ"ש קבע כי אמנם עפ"י הפסיקה יש להפריד בין חלקים שונים של מתקן רב תכליתי לצורך חישוב הארנונה, אך במקרה זה מדובר בדירת מגורים אותה אין לפצל.
ביהמ"ש חייב את מנהל העירייה בהוצאות דרור בסך 7,000 ₪.
ניתן ביום: ה' באדם תשע"ה, 24 בפברואר 2015, בהעדר הצדדים.