בית משפט השלום בנצרת, בפני כבוד השופט ערפאת טאהא. ת"א 27170-03-12 קיבוץ דגניה ב- קבוצת פועלים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' עיזבון המנוחה רבקה בן משה ז"ל.

קיבוץ דגניה (להלן: 'הקיבוץ') הוא הבעלים והמפעיל של בית סיעודי בשם "בית פרומקין", מוסד פרטי המוכר ומפוקח ע"י משרד הבריאות, ונמצא בשטחי הקיבוץ.

בשנת 1996 חתם בנה של המנוחה בן- משה רבקה (להלן: 'הבן') הסכם להעברת אמו לבית הסיעודי. במסגרת ההסכם התחייב הבן לשלם לקיבוץ את התמורה המוסכמת עבור שהייתה של אמו בבית הסיעודי וכן עבור הוצאות נלוות, כגון הסעתה באמבולנס ורכישת תרופות עבורה.

לטענת הקיבוץ, הבן ואמו נותרו חייבים לקיבוץ סכום של 87,701 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.

לטענת הבן, הוא שילם את מלוא החוב בגין כל תקופת שהות אמו בבית הסיעודי ולכן הוא לא חייב לקיבוץ מאומה. עוד טען כי גם אם יתברר כי לא שילמו עבור תקופה מסוימת שבה שהתה אמו במקום, לא יהיו הם חייבים לשלם דבר. וזאת משום שהקיבוץ התרשל בטיפולו באמו היות והחזיק בה וטיפל בה מבלי שהיו לו האישורים הדרושים המאפשרים לו לעשות כן.

מכיוון והבן לא הגיש את סיכומיו במועד שנקבע ע"י ביהמ"ש, ביקש הקיבוץ מביהמ"ש לתת פסק דין על סמך הסיכומים שהוגשו מטעמו.

דיון והכרעה

ביהמ"ש קבע כי בסמכותו לתת פסק דין מקום שהבן לא הגיש סיכומים מטעמו, וכי המסמכים שהוגשו ע"י הקיבוץ מפורטים במידה מספקת בכדי לתת פסק דין לגוף העניין.

בנוגע לטענת הבן כי החוב שולם לקיבוץ, דינה להידחות. ביהמ"ש קבע כי על הבן היה הנטל להוכיח טענה זו, אך לא הוצגה שום אסמכתא מטעמו המעידה על ביצוע התשלום. בנוסף, הוא לא חזר על טענה זו בהמשך ולכן ביהמ"ש רואה אותה כטענה שנזנחה על ידו.

בנוגע לטענת הבן כי הקיבוץ לא היה רשאי לטפל ברבקה ולא החזיק באישורים הדרושים לצורך הטיפול בה, גם דינה הוא להידחות.

ביהמ"ש קבע כי מאחר ולא הובאו ראיות התומכות בטענה זו, ומנגד הראיות שהוגשו ע"י הקיבוץ התומכות בעובדה שהיה רשאי לנהל בית סיעודי וכן העובדה שמשרד הבריאות אף הפנה אליו חולים הזכאים לקבל מימון ממשרד הבריאות, לא ניתן לקבל טענה זו.

בנוסף, ניסה הבן לטעון כי משרד הבריאות הודיע שיש להעביר את  אמו מהקיבוץ למוסד אחר היות והיא סובלת מפצעי לחץ, אך גם כאן לא הוצגו ראיות התומכות בטענה. עוד הוסיף ביהמ"ש, כי יש לקחת בחשבון את גילה המתקדם של האם ומצבה הכללי הירוד, ולפיכך דין טענה זו להידחות.

ביהמ"ש קיבל את תביעתו של הקיבוץ וחייב את הבן ואמו  לשלם לקיבוץ סכום של 83,701 ₪ וכן לשלם הוצאות משפט בסך 2,400 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 9,800 ₪ , וזאת מאחר שלא הגיש הבן שום מסמכים או ראיות התומכים בטענותיו.

5129371

5ניתן ביום ט' תמוז תשע"ד, 07 יולי 2014, בהעדר הצדדים.