חיוב הארנונה שהטילה מועצה אזורית דרום השרון על חברת א.ע. שנהב תעשיות אבן הינו חיוב רטרואקטיבי אסור ודינו להתבטל

חברת א.ע. שנהב תעשיות אבן מחזיקה בנכס לצרכי מפעל בשטחי המועצה האזורית דרום השרון מאז שנת 2007 ונשאה בתשלומי ארנונה שהוציאה המועצה. בסוף שנת 2009, קיבלה החברה שומת ארנונה מתוקנת לפיה הוספו שטחים לחיוב ושונה סיווגם לסיווג בעל תעריף גבוה מן השומה המקורית, כשבנוסף, נדרשה החברה לשאת בתשלום השומה המתוקנת גם רטרואקטיבית, החל משנת 2008.

בתחילה, הגישה החברה השגה למנהל הארנונה אצל המועצה, אך לאחר שבקשותיה נדחו, היא עתרה לבית המשפט בבקשה שיצהיר על ביטול שומת הארנונה הרטרואקטיבית שקבעה לה המועצה, וכן שיקבע, כי סיווג 413 בצו הארנונה של המועצה (סככות בתעשייה) אינו חוקי ודינו להתבטל.

ביתר פירוט, טענה החברה, כי דין החיוב שהטילה המועצה בגין השנים שקדמו לשנת 2009 להתבטל, כיוון שמדובר בהטלת מס רטרואקטיבית, הנוגדת את דיני הארנונה, וכך גם חיובה בריבית והצמדה. כמו כן, טענה החברה, כי אין להתיר חיוב רטרואקטיבי במקרה דנן, בין היתר, משום שהמועצה לא הבהירה מדוע שונתה השומה המקורית, ולא הוכיחה כי מדובר במקרה חריג הנמנה עם אותם המקרים בהם הפסיקה התירה חיוב מס רטרואקטיבי.

לעניין שינוי סיווג הסככות בתחומה, טוענת החברה, כי שינוי הסיווג כאמור אינו חוקי והוא נוגד את חוקי ההקפאה, שכן כל שינוי בסיווג בסיס דורש את אישור שר הפנים ושר האוצר, ובלעדיו השינוי אינו חוקי ובטל מעיקרו, ובמקרה דנן, כך לטענת החברה, לא נתקבל אישור השרים כדבעי, ואישור השרים שכן נתקבל היה תקף רק לשנת 2001.

מנגד, טוענת המועצה לגבי השינוי בסיווג, כי בשנת 2001 אישרו השרים את סיווג המחסנים, ותקיפת פעולת השרים מסורה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. ולגבי החיוב הרטרואקטיבי, טענה המועצה, כי השומה המתוקנת הוצאה לאחר שנערכו מדידות שחשפו כי בחזקת החברה קיימים שטחים שלא חויבו בארנונה, ובנסיבות אלה, מדובר בתיקון מותר שאינו ממבחינת חיוב רטרואקטיבי.

לגבי טענות החברה באשר לחוקיות סיווג הארנונה, בית המשפט דחה טענות אלה במספר נימוקים. ראשית, מאחר ופעולות החקיקה במועצה נעשו לפני למעלה מ-20 שנה, הן אינן יכולות להיבחן כעת, שכן עילת תקיפתם נולדה עם חקיקתם וחלה לגביה התיישנות. שנית, יש לדחות העתירה גם מחמת שהוגשה בשיהוי ניכר. שלישית, תקיפת החלטת השרים גם כן נעשית בשיהוי, וממילא יש לדחותה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית.

לגבי טענת החברה בדבר שומה רטרואקטיבית, הבהיר בית המשפט, כי במקום בו מדובר על הטלת שומה לראשונה, גם אם היא מוטלת במהלך שנת הכספים, שומה זו אינה, לכשעצמה, רטרואקטיבית, אך כאשר מדובר בהטלת ארנונה כתוצאה מהחלטה מנהלית חדשה אשר לוקחת מקום במהלך שנת המס, היא תחול מעתה והלאה.

משמעות הדברים לענייננו – המועצה החליטה על הרחבת שטח מושא החיוב לאור מדידות חדשות שביצעה בנכס, ודבר זה מהווה החלטה מנהלית חדשה, אשר חלה מעתה והלאה, כך שהחלת ההחלטה רטרואקטיבית מהווה הטלת מס רטרואקטיבית אסורה.

בהתאם להנחיות בית המשפט העליון, רק במקרים נדירים, בהם החיוב הרטרואקטיבי יעמוד במבחני הסמכות והסבירות, תיפתח ידו של בית המשפט ויותר החיוב, אך במקרה דנן, מצא בית המשפט, כי לא הוכח כלל שהחברה ידעה על הפער במדידת השטחים, ובוודאי שאין המקרה שלפנינו נכנס בגדר אותם מקרים נדירים.

בית המשפט קבע, כי השומה החדשה אינה חלה על השנים שלפני 2009, ואף אינה חלה על מרבית שנת 2009, כך שממילא בטלים חיובי הריבית וההצמדה שהוטלו מכח שומה זו. יחד עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענת החברה כי אין להטיל עליה את השומה החדשה גם בשנת 2010, וכן דחה את טענות החברה בדבר אי חוקיות הסיווג.

ניתן ב- כ"ז שבט תשע"ב, 20 בפברואר 2012, בהעדר הצדדים.