חלוקת נחלות במושב עבדון

מזרחי דויד ועוד 9 חברים נוספים עתרו לביהמ"ש למתן פסק דין הצהרתי בדבר בטלות החלטה של האסיפה הכללית של מושב עבדון שעניינה הקצאת נחלות. 

מושב עבדון מנוהל על ידי ועד המושב (גם הוא בין הנתבעים). כונס נכסים של האגודה, עו"ד דרורי איל הוא נתבע שלישי בתיק.

באסיפה הכללית עמדה על סדר היום קבלת החלטה  בדבר חלוקת 25 נחלות במושב לחברי האגודה. התובעים לא נכללו בחלוקה זו ולטענתם, המדובר בהחלטה מפלה שהתקבלה שלא כדין.

המושב טען כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בתביעה וכי יש להעבירה להכרעת בורר, בהתאם להוראות תקנון האגודה.

ביהמ"ש קבע כי אכן ביחסים בין מזרחי והאחרים לבין המושב בית המשפט אינו מוסמך להכריע ויש להעביר ההכרעה לבוררות.

בהמשך ניתן פסק בורר , אשר קבע זהות 22 חברים במושב עבדון הזכאים לקבל נחלה עבור בניהם. כל התובעים אינם נמנים על אלה הזכאים לקבל נחלות במסגרת ההקצאה הרלבנטית.

חלקם של התובעים אכן קיבל נחלות במסגרת הפשרה, וחלקם (אותם עשרה שתבעו את התביעה הנוכחית) לא קיבלו נחלות במסגרת הפשרה כאמור.

ביהמ"ש קבע: דין הבקשה להידחות.

עם העברת ההכרעה לבוררות סיים בית משפט את תפקידו , ככל שהדברים אמורים ביחסים בין מזרחי דויד והאחרים לבין המושב.

עוד קובע ביהמ"ש כי אין אפשרות לדון בפסק הבוררות על אחת כמה וכמה כשאין זהות בין הצדדים שבתביעה הנוכחית, לבין אלה שתבעו את התביעה המקורית. אותם 12 שקיבלו את הנחלה במסגרת ההסכם, אפילו לא צורפו כצד לבקשה ולא ניתנה להם הזכות להביע עמדתם , כאשר ברור כי  הם עלולים להיפגע מהחלטה בבקשה הנוכחית.